מולי מפרש מקסיקו
 מוֹלִי מפרש מקסיקו
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| מחלקה: | מקריני סנפיר |
| סדרה: | גמבוזאים |
| משפחה: | גמבוזיים |
| סוג: | מולי |
| מין: | מוֹלִי מפרש מקסיקו |
| שם מדעי | |
 Poecilia velifera
| |
מולי מפרש מקסיקו (שם מדעי: Poecilia velifera; לפי האקדמיה ללשון: מוֹלִי מִפְרְשָׂן) הוא דג מהסוג מולי החי במים הסמוכים לחופי חצי האי יוקטן. משריצי חיים אלו הם דגים הידועים בעיקר בהבדלי הגודל הקיצוניים בגודלם בין הזכרים לנקבות, ובהבדלים מיניים אחרים בין הזכרים לבין הנקבות בצורת גוף ובהתנהגות.
מין זה דומה כלפי חוץ למולי מפרש, למרות שהוא גדול יותר באופן כללי ועם סנפיר גב גבוה יותר אצל הזכרים. דגים שהגיעו לשיא גדילתם הם בדרך כלל גדולים מ-10 ס"מ ונקבות גדולות יכולות להגיע לכמעט פי שניים מגודל זה, למרות שפריטים הגדלים בשבי בדרך כלל מגיעים רק עד גודלם של מולי מפרש. סנפיר הגב הוא המאפיין העיקרי שעל פיו ניתן לזהות את המין: למולי מפרש מקסיקו ישנם כ-20 פסי סנפיר (כולל הפסים על הסנפיר באזור שהוא נפגש עם גוף הדג), ואילו למולי מפרש יש פחות מ-15 קרני סנפיר (מספרי ביניים עשויים להעיד על בני-כלאיים).
כאשר הזכרים פורסים את סנפירי הגב שלהם לראווה, ניתן לראות שיש להם צורת מניפה או טרפז ברורה, והקצה העליון גבוה באופן מובהק מהקצה התחתון.
תזונה
מולי מפרש מקסיקו ניזון מתולעים, סרטנים, חרקים וצמחים שונים.[1]
באקווריום
זנים קטנים במיוחד מתאימים לגידול באקווריום. עם זאת, דג זה אינו קל לגידול בשבי כמו מולי מפרש, או מולי שחור. הם צריכים אקווריומים גדולים ומרווחים המאווררים היטב, עם מעט מים מליחים.[2] הם מסוגלים לעמוד בטמפרטורות גבוהות יותר מאשר רוב דגי המחמד. למרות שהם יכולים לשרוד מעל 30°C לפרקי זמן ארוכים, טמפרטורת המים צריכה להיות בין 25 עד 30°C. חשיפה ישירה לאור שמש, שפע של מזון צמחי, כגון חסה, אפונה, או אצות מסוימות, נחוצים לבריאות מיטבית; באזורים סובטרופיים בקיץ, הם יכולים לחיות בחוץ באקווריומים לא מחוממים; באזורים ממוזגים, חימום גיבוי עשוי להיות נחוץ.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
