מונטיאק פי
 מונטיאק פי
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| מחלקה: | יונקים |
| סדרה: | מכפילי פרסה |
| משפחה: | אייליים |
| תת־משפחה: | איילים |
| שבט: | מונטיאקים |
| סוג: | מונטיאק |
| מין: | מונטיאק פי |
| שם מדעי | |
 Muntiacus feae
| |
| תחום תפוצה | |
| |
מונטיאק פי או מונטיאק טנאסרים (שם מדעי: Muntiacus feae) הוא מין אייל קטן ונדיר בסוג מונטיאק החי בדרום-מזרח אסיה במדינות: מיאנמר ותאילנד, ותואר לראשונה ב-1889. השם מונטיאק פי כמו גם שמו המדעי בא לו על שם הזואולוג לאונרדו פי, ואילו שמו השני מגיע מ"אזור השימור טנאסרים" הממוקם בדרום מיאנמר בקרבת הגבול התאילנדי. ישנם דיווחים על מין זה גם בדרום סין העממית, בלאוס ובווייטנאם אך דיווחים אלו נובעים מבלבול עם מונטיאק גונגשאן (Muntiacus gongshanensis) ומונטיאק רוזוולט (Muntiacus rooseveltorum).
תיאור
למונטיאק פי פרווה בצבע חום אפרפר או צהבהב עם ערבוב של שערות חומות כהות, חומות בהירות, אפורות, צהובות ושחורות. לחייו בהירות, וצווארו ואוזניו צהבהבים. רגליו ארוכות ושחורות, והגפיים האחוריות גבוהות במעט מהקדמיות ומשוות לו מראה כפוף. גבו מקושת מעט, גופו ארוך ודק וצווארו וראשו קצרים ודקים. אפו ועיניו גדולים ושחורים, ולעיתים נמשך לאורך החוטם פס שחור המתחבר עם החריצים השחורים מעל העיניים. כמרבית המונטיאקים קרניו של זכרי מין זה צומחות מהמצח, בעלות סיעוף אחד ומכוסות בפרווה גרמית כמעט עד סופם; צבעה של הפרווה הגרמית אצל מונטיאק פי היא צהובה, ולאורך שתי הקרניים נמשכים פסים שחורים עבים עד אזור העיניים ומקיפים פרווה צהובה באזור המצח. לזכרים זוג ניבים מוארכים היוצאים מהשפה הפנימית, ולעיתים הם מורגשים רק על ידי בליטות קטנות בשפתיים. זנבו של מונטיאק זה קצר וכהה וצידו האחורי בצבע לבן בולט. בלוטות הריח של מוניטאק פי גדולות וממוקמות מתחת לעיניים ואוזניו קצרות למדי.
מידות גופו של מונטיאק פי הן:
אורך הראש והגוף: 100-90 ס"מ
גובה הכתפיים: 65-50 ס"מ
משקל: 21-18 ק"ג.
תפוצה ואקולוגיה
מונטיאק פי מצוי בצפון מזרח ודרום מזרח מיאנמר וצפון ומרכז תאילנד; דיווחים שלו בדרום סין עדיין לא אומתו. אייל זה חי בעיקר ביערות ירוקי-עד מעורבים עם שיחים, ונראה במצלמות בתדירות גבוהה יותר מאשר המונטיאק המצוי בגבהים של 1,000-300 מעל פני הים. לעומת זאת ביערות נשירים או בבתי גידול פתוחים, מונטיאק פי אינו מצוי במספרים גדולים אם בכלל; גם באזורים בהם היערות סמוכים לבתי גידול פתוחים (כגון ה"פארק הלאומי קויבורי" שבתאילנד) הם אינם יוצאים כלל מהיער.
אין הרבה מידע על מונטיאק פי הנדיר, וככל הנראה האקולוגיה שלו דומה למונטיאקים אחרים: בודד כל ימות השנה מלבד עונת הרבייה, טריטורילאי, פעיל יום, וניזון מעשבים, עשבי תיבול, זרעים, עלים ופירות שנפלו. ההריון נמשך כ-210 ימים ללא עונת רבייה קבועה, ולאחריהם נולד עופר בודד החבוי בצמחייה צפופה מספר שבועות עד שהוא מסוגל ללכת עם אימו. העופר נגמל לאחר מספר חודשים ומגיע לבגרות בסביבות 12 חודשים.
איומים ושימור
ארגון השימור IUCN לא הצליח לקבוע מה מצב שימורו של מונטיאק הפי, ולכן הוא מסווג כמין "בעל נתונים חסרים" (DD). מונטיאקים אלו עלולים להיות מאוימים ברמה מסוימת על ידי ירידה בבית גידול זמין ועל ידי ציד. עם זאת בית הגידול שנותר בצד התאילנדי המשוער הוא מוגן באופן יעיל ורבים מאזורי היער ששרדו הם גדולים; לכן קשה להאמין שהמין נמצא תחת איום חמור וככל הנראה מצב שימורו יהיה "קרוב לסיכון" או "פגיע". בתאילנד המונטיאק כמעט ואינו נתפש על ידי ציידים, כנראה בגלל נדירותו ובית גידולו שאינו נגיש לעומת המונטיאק המצוי. במספר גני חיות תאילנדים קיימת אוכלוסייה שבויה קטנה של מונטיאק זה.
"אזור השימור טנסארים" בדרום מיאנמר שבו נמצאת האוכלוסייה העיקרית של מונטיאק פי, מוגן כרגע בצורה טובה, אבל התחלת כריתת יערות למטעי שמן דקלים בדרום מיאנמר עשויה להיות איום עתידי על המין. כריתת היערות הצפויה תהרוס את כל חלקים הגדולים של יערות השפלה והגבעות הנמוכות בפארק, ובחלק מאזורים אלו ישנם מספרים בינונים של המין; גם אם אכן תתרחש פעולה כזאת, מרבית האוכלוסייה מרוכזת באזורים ההרריים שבפארק והאיילים שבתוכם ישארו מוגנים. אם המין אכן קיים גם בצפון מיאנמר סביר להניח שהוא סובל כיתר היונקים שם מציד נרחב לפרוות.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
_doe_and_fawn_(19723516843).jpg)
