מי מריבה
משה והסלע הם שני סיפורים דומים המתוארים בספר שמות ובספר במדבר, בהם משה מכה במטהו סלע יבש ויוצאים ממנו מים.
תיאור מסה ומריבה שבספר שמות
בספר שמות, פרק י"ז, פסוקים א'-ח', מתואר אירוע שבו בני ישראל מגיעים לרפידים ודורשים ממשה מים, לפני שימותו בצמא. משה מתפלל לה' ונענה שעליו להכות בצור לעיני זקני בני ישראל. משה ממלא את דבר ה' ויוצאים מהסלע מים (התורה לא מתארת את ההמשך).
תיאור מי מריבה שבספר במדבר
בספר במדבר, פרק כ', פסוקים א'-י"ג, מתואר אירוע בו אחרי מות מרים בני ישראל צמאים למים ורבים עם משה ואהרן. משה מתפלל אל ה' ונענה שעליו לקחת את המטה, להקהיל את עדת בני ישראל ו"לדבר אל הסלע לעיניהם" ועל ידי כן מהסלע יצאו מים. משה מקהיל את העדה וקורא להם ”שִׁמְעוּ נָא הַמֹּרִים הֲמִן הַסֶּלַע הַזֶּה, נוֹצִיא לָכֶם מָיִם?” (פסוק י') (משמעות המילה "מורים" היא לפי הפשט גנאי בדומה למילה "ממרים"). משה מכה את הסלע פעמיים ומהסלע יוצאים מים רבים.
רש"י בפירושו לתלמוד במסכת תענית (ט' א') מציין שהסלע הוא בארה של מרים - באר מים נסית שלוותה את בני ישראל בנדודיהם במדבר סיני, ומסביר מדוע סירבה הבאר לתת מים לאחר מות מרים: ”סלע, וְזָבִין ממנו מים והיה מתגלגל והולך עם ישראל והוא הסלע שבו הכה משה שלא היה רוצה להזיל מימיו בשבילו לפי שמתה מרים.” דהיינו, הבאר הייתה בעצם סלע שנבעו ממנו מים, והיה הסלע מתנהל עם בני ישראל במסעותם. משמתה מרים, הפסיקו המים לנבוע מן הסלע, והוא הסלע עליו הכה משה בפרשת מי מריבה". למדים זאת מסמיכות המקרים של "וַתָּמָת שָׁם מִרְיָם ... וְלֹא-הָיָה מַיִם, לָעֵדָה". עם מותה של מרים נסתתמו המים.
חטאו של משה
באותו מקרה מסופר בפסוקים שה' העניש את משה בזאת שלא יכניס את בני ישראל לארץ ישראל, כמו שנאמר (ספר במדבר, פרק כ', פסוק י"ב): ”יַעַן לֹא הֶאֱמַנְתֶּם בִּי לְהַקְדִּישֵׁנִי לְעֵינֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לָכֵן לֹא תָבִיאוּ אֶת הַקָּהָל הַזֶּה אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לָהֶם”.
בספרי הובאו דבריו של רבי אלעזר בן עזריה על משה רבינו, בקשר למי מריבה: ”בא לכלל כעס, בא לכלל טעות”[1].
בביאור מהות הטעות והחטא רבו השיטות:
- רש"י[2] מבאר שחטא בזה שהכה הסלע ולא דיבר אליו ואיבד בכך הזדמנות ל "קידוש השם", כי אם היה מדבר אל הסלע היו ישראל למדים מן הסלע לקיים ציוויי ה'.
- חז"ל[3] מבארים שחטאו היה במה שאמר "שמעו נא המורים", כי המזלזל בכבוד הציבור כאילו מחלל את השם[דרוש מקור מלא] .
- הרמב"ם[4] מבאר שחטאו היה הכעס והרגזנות, באמרו "שמעו נא המורים" במקום שאין ראוי בו הכעס.
האבן עזרא[5] מביא כמה ביאורים:
- החטא היה שהיכה "פעמיים" ולא הסתפק בפעם אחת (ולפי דרך זו, הדיבור לסלע היא ההכאה).
- שלא אמרו שירה כמו בעת שעלתה בארה של מרים לראשונה.
- משה רצה להוציא מים דווקא מסלע מסויים, וישראל ביקשו שיוציא מים מסלע אחר[6], והיה לו להאמין בה' שיכול להוציא מים מכל סלע שיהיה.
- שמתוך "המריבה" עם העדה ודיבורו עמהם, הפסיק מדביקותו בה' ואבד הכוונה הנדרשת כדי לחדש נס ולהוציא מים מן הסלע, עד שהוצרך להכות פעמיים.
- בשם רבי משה הדרשן: כשמשה אמר "המן הסלע הזה נוציא לכם מים?!" לא ביאר היטב את כוונת דבריו - שבכוחות עצמו אינו יכול להוציא מים - וחשבו אנשים בלבם כי כוונתו שלא יוכל השם להוציא מים.
- לעומת זה, מבאר הרמב"ן[7] בשם רבינו חננאל שבאמרו "נוציא לכם מים" ייחס את היכולת להוציא מים אל עצמו ולא אל ה', וזה היה החטא.
- בדומה לזה מבאר הר"ן, שעל ידי הכאת הסלע פעמיים, הביא ספק בלב ישראל שמשה ואהרן בחכמתם הוציאו להם מים מן הסלע[8]; ושגגה זו נמשכה לו כעונש על שזלזל בכבודן של ישראל באמרו "שמעו נא המורים"[9].
- הרשב"ץ[10] כותב שהחטא היה במה שהסתפק אם יתרחש הנס, כי חשב שבגלל חטאם של דור המדבר אינם ראויים שיעשה להם נס.
- רבי יוסף אלבו[11] ביאר שחסרו בבטחונם בה' כשלא הוציאו מיד מים מן הסלע והמתינו לציווי אלוקי.
- רבי יצחק עראמה כותב[12] כי לדעתו היה החטא בהכאת הסלע, "אמנם נתלווה אליו ענין או ענינים, עד שיהי׳ החטא הזה מתפשט בכל חלקי הספור אשר יסופר בו ולא בחלק אחד מחלקיו".
- רבי יצחק אברבנאל[13] מבאר שמשה נענש על ענין המרגלים ואהרן על חטא העגל, וכדי לכסות עליהם ולחוס על כבודם, תלה ה' ענשם עד מי מריבה, כשלא קיימו ציווי ה' לדבר אל הסלע (וכפירוש רש"י).
- מביא דיעה נוספת בשם אחד מחכמי דורו שמשה לא חטא בכלל, ועונשו היה רק בעוון בני דורו, שהם לא היו ראויים להיכנס לארץ ישראל על ידו.
- המהר"ל[14] מבאר כי מה שהכו פעמיים ואמרו "שמעו נא מן המורים", היה דרך כעס שהוא היפך האמונה.
- רבי אליעזר אשכנזי[15] מבאר שה' אמר להם "ודברתם אל הסלע לעיניהם" - הסלע הטוב בעיניהם, דהיינו שבני ישראל יבחרו לאיזה סלע, והם חטאו במה שחיפשו סלע אחר ממה שבחרו ישראל[16].
- האור החיים[17] מבאר שמשה היה מסופק בהבנת הציווי "קח את המטה", אם להכות או לדבר, והיה לו לבטל החשש (ולא להכות הסלע) מצד עוצם האמונה.
הערות שוליים
- ^ ספרי, במדבר לא כא
- ^ רש"י, במדבר, כ, יב. לפי האברבנאל שם, מקורו במדרש אגדה
- ^ הובא באברבנאל, במדבר, כ, א.
כעין זה מצוטט בדרשות הר"ן, ט', בשם המדרש בקשר לעונשו של משה על חטאו במי מריבה: ”אמר לו הקב"ה למשה, אתה דוגמא של דיינים, שלא יהיו בני באים לדון אצל הדיינים והם מקללים אותם”;
וראה בספרי, דברים, ג, כו: ”אמר לו (ה' למשה), דוגמא אתה עושה לדיינים, שיאמרו: מה משה, חכם גדול, לא נשא לו פנים, על ידי שאמר 'שמעו נא המורים' נגזר גזירה שלא יכנס לארץ - המענין את הדין והמעוותין את הדין על אחת כמה וכמה”;
ובילקוט שמעוני, במדבר, כ, יב: ”כתיב (ספר שמות, פרק ו', פסוק י"ג) ״ויאמר ה' אל משה ואל אהרן וַיְצַוֵּם אל בני ישראל״, מה צִּוָּם, אמר לו אל תהיו קורין לבני 'מורין'. וכיון שהקניטו על מי מריבה, אמר להם משה 'שמעו נא המורים', אמר לו הקב"ה - 'לכן לא תביאו את הקהל הזה' (לארץ ישראל)” - ^ שמונה פרקים לרמב"ם, פרק ד
- ^ פירוש האבן עזרא, במדבר כ, ח
- ^ ראה ילקוט שמעוני, במדבר, כ, יב: ”והיו ישראל רואין אבן והיו עומדין ומקיפין אותן, ואין דור שאין בו ליצנין, והיו הנקרבין אומרים... אילו כן יוציא לנו מן האבן הזו, או מזו...”
- ^ פירוש הרמב"ן לתורה, במדבר, כ, ח
- ^ דרשות הר"ן, ח'
- ^ דרשות הר"ן, ט'
- ^ מגן אבות, חלק ג, פרק ד, באתר היברובוקס
- ^ ספר העיקרים מאמר ד, כב
- ^ עקידת יצחק, במדבר, פירוש כ, שער פא, באתר alhatorah
- ^ פירוש אברבנאל, במדבר, כ, א
- ^ גור אריה, במדבר, כ, יב; גבורות ה', פרק ז'
- ^ מעשי ה', פרשת חוקת, באתר היברובוקס
- ^ ולדבריו, הכה משה הסלע רק בכדי להראות איזה סלע הוא רוצה לבחור
- ^ אור החיים, במדבר, כ, ח