יצחק אבינו

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פירוש נוסף ערך זה עוסק ביצחק בנם של אברהם ושרה. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו יצחק (פירושונים).
 
לידה 1712 לפנה"ס
ט"ו ניסן ב'מ"ח
באר שבע
פטירה 1532 לפנה"ס (בגיל 180 בערך)
ט"ו ניסן ב'רכ"ח
חברון
כינוי  
גיל פטירה 180
מקום קבורה מערת המכפלה
אב אברהם אבינו
אם שרה אמנו
בת זוג רבקה אמנו
צאצאים יעקב אבינו, עשיו
מספר צאצאים 2
תקופה  
בתנ"ך  

יִצְחָק, המכונה יִצְחָק אָבִינוּ, היה השני משלושת האבות, בנם של אברהם ושרה, בעלה של רבקה ואביהם של יעקב ועשו. נולד בט"ו ניסן, שנת ב'מ"ח (2048) לבריאת העולם כשאברהם היה בן 100 ושרה הייתה בת 90, ונפטר בט"ו ניסן שנת ב'רכ"ח, בגיל 180. סיפור חייו מסופר בספר בראשית, בעיקר בפרקים כ"א-כ"ז.

סיפור הלידה

הקדמה

לידת יצחק, והאירועים הסובבים אותה, מתוארים במקרא בהרחבה יוצאת דופן.

התורה מספרת ששרה הייתה עקרה[1]. חז"ל מוסיפים שגם אברהם היה עקר[2]. חסרונם של צאצאים העיק על אברהם, ובאחת הפעמים הוא אף אמר: ”ה' אלוקים מה תיתן לי ואנוכי הולך ערירי[3]”.

ה' הבטיח לאברהם מספר פעמים שיתן לו זרע: בעת שציווה עליו לצאת מחרן וללכת לארץ כנען[4], לאחר היפרדות לוט ואברהם[5], לאחר מלחמת ארבעת המלכים את החמישה[6], ובעת שציווהו על ברית המילה[7]. להבטחות אלו צורפו גם הבטחות שזרעו יהיה רב ככוכבי השמים וכעפר הארץ, ושארץ ישראל תינתן לזרעו.

כאשר היה אברהם בן 86, נולד לו בנו ישמעאל משפחתו הגר, אך לא זה היה הבן אותו הבטיח לו ה'.

בשורת הלידה לאברהם

כשאברהם היה בן 99, התגלה אליו ה', ציווהו על ברית המילה[8], שינה את שמו מ"אברם" ל"אברהם"[9] ואת שמה של אשתו מ"שרי" ל"שרה", ובישר לו שבעוד שנה תלד לו שרה בן, שיצאו ממנו עמים ומלכים[10]. ה' הוסיף שגם מישמעאל יצא עם גדול, אבל בריתו עם אברהם, וארץ ישראל, מיועדים לבן שיוולד לשרה[11]. באותו זמן הייתה שרה בת 89.

לשמע הדברים, צחק אברהם משמחה[12], ובעקבות כך ציווה עליו ה' לקרוא את שם הילד יצחק[13][א].

התורה מציינת שלידת יצחק היתה נס הן מצד אברהם והן מצד שרה. האבן עזרא מפרש שזקן בן 100 אינו ראוי להוליד בדרך הטבע[14]. לעומתו, הרמב"ן סבור שגבר עשוי להוליד בגיל זה, בפרט באותו דור, ואברהם עצמו הוליד בנים לאחר מכן, אלא הנס היה בכך שאחר שלא הוליד בנים מאותה אשה במשך עשרות שנים, יוולדו לו ממנה לאחר שכבר הזקינה[15].

בשורת הלידה לשרה

ערך מורחב – שלושת המלאכים בבית אברהם

ביום בו בישר ה' את אברהם על לידת בנו, נימול אברהם[16]. יומיים לאחר מכן[17] שלח ה' שלושה מלאכים אל אברהם ושרה, כל אחד מהם לשם שליחות נפרדת, כאשר מטרתו של אחד מהם היא לבשר גם את שרה[18], בנוסף על אברהם שהתבשר מפי ה' בעצמו[19], על הלידה הצפויה[20].

המלאכים הגיעו אל אברהם כשהם נראים כהולכי רגל. בתום הביקור בישר אחד מהם לאברהם, באזני שרה, שבעוד שנה היא תלד בן. שרה, שלא ידעה שמדובר במלאך[21], לגלגה בליבה לשמע הדברים שנשמעו תלושים מהמציאות, שכן מלבד זה שהדבר לא קרה בכל השנים הארוכות בהן חיה עם אברהם, הרי שבאותו זמן כבר פסק לה המחזור החודשי. למרות ששרה לא ידעה שאלו מלאכים, נזף בה ה' על ידי אברהם על לגלוגה, כי היה עליה להאמין שהדבר אפשרי, שהרי ביכולתו של ה' לעשות ניסים בניגוד לטבע.

זמן הבשורה וזמן לידת יצחק

מוסכם שיצחק נולד בט"ו ניסן, יומו הראשון של חג הפסח[22]. אולם ישנן דעות שונות בקשר לשאלה מתי התבשרו על כך אברהם ושרה וכמה זמן נמשך ההיריון.

  • מהגמרא[23] נראה שמילת אברהם, הבשורה לאברהם והבשורה לשרה היו בחג הסוכות[24], ומכיוון ששרה נהייתה נידה ביום הבשורה, היא טבלה שבוע לאחר מכן ואז הרתה, וילדה את יצחק בחג הפסח לאחר הריון שנמשך קרוב לשבעה חודשים, מכיוון שזו הייתה שנה מעוברת. אולם התוספות[25] פירשו בדברי הגמרא על פי פרקי דרבי אליעזר שמילת אברהם והבשורה לאברהם היו ביום הכיפורים, הבשורה לשרה בי"ב תשרי, ההריון בי"ט תשרי והלידה, לאחר קרוב לשבעה חודשים, בט"ו ניסן.
  • בתוספות[26] הובאה שיטת כמה ממדרשי חז"ל[27] לפיה היו הבשורה לאברהם, מילת אברהם והבשורה לשרה בט"ו ניסן, שרה הרתה לאחר מספר חודשים וילדה את יצחק בט"ו ניסן בשנה הבאה.

בבראשית רבה, הסובר כשיטה זו[28], נחלקו האמוראים[29] כמה זמן נמשך הריונה של שרה.

  • לפי רבי חמא, נמשך הריונה של שרה למעלה משבעה חודשים, שכללו בתוכם חלק מהמחצית השניה של חודש אב, את החודשים אלול-אדר בשלמותם ואת המחצית הראשונה של חודש ניסן[30].
  • לפי רבי יודן, נמשך ההריון 9 חודשים מלאים.

יצחק נולד בחצות היום[31].  

הלידה

יצחק נולד בט"ו ניסן, ונימול כשהיה בן 8 ימים, בכ"ב ניסן[32]. הוא היה הראשון מזרע אברהם שנימול בגיל זה.

במדרש מסופר שביום שנולד יצחק הייתה שמחה רבה בעולם: נפקדו הרבה עקרות, התרפאו הרבה חולים ונענו הרבה תפילות[33].

כשנהיה יצחק בן שנתיים, ונגמל מחלב אמו, עשה אברהם משתה גדול, בהשתתפות אישים חשובים: שם, עבר ואבימלך[34]. יש הסוברים שמשתה זה נערך כשיצחק היה בן 8 ימים, ונערך לרגל מילתו[35], ויש הסוברים שנערך כשהגיע יצחק לגיל 13 ונעשה בר מצווה[36].

המאורע החריג של לידת ילד ראשון לזוג זקנים בני 90 ו-100 לאחר עשרות שנות נישואין, גרם לכך שהיו כאלו שפקפקו בו וטענו שיצחק נולד לשרה מאבימלך, שלביתו נלקחה כ-9 חודשים לפני הלידה. כדי להזים טענות אלו, יצר ה' את מראה פניו של יצחק דומה לאלו של אברהם[37]. בנוסף, היו שריננו שיצחק לא נולד לשרה אלא הוא אסופי, וכדי להוכיח טענה זו הביאו כל השרות למשתה שעשה אברהם את בניהן ללא המניקות כדי לראות האם שרה תוכל להניק אותם, ונעשה לה נס והיה לה די חלב להניק את כולם[38].  

גירוש ישמעאל

ערך מורחב – גירוש הגר וישמעאל

כדי למנוע תחרות מצד ישמעאל על הירושה[39] הורתה שרה לאברהם לגרש מביתו את ישמעאל ואמו, הגר. למרות שאברהם לא רצה לגרש את בנו מביתו, הורה לו ה': ”כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה, כי ביצחק יקרא לך זרע[40]”, ואברהם גירש את ישמעאל והגר מביתו.

חז"ל מוסיפים, שרק בני ישראל נחשבים לזרע אברהם, ולא בני עשו, שכן בפסוק נאמר ביצחק, והמשמעות היא שרק חלק מיצחק יקרא זרע אברהם, ומכך אף לומדים כמה דינים[41].

העקדה

ערך מורחב – עקדת יצחק
 

ה' ציווה את אברהם להקריב כקרבן עולה את יצחק, בנו האהוב והמועדף שנולד בדרך נס. אברהם לקח את יצחק ועלה יחד אתו להר המוריה, שם עקד אותו על גבי מזבח והתכונן לשוחטו. לאחר שכבר הניף מעליו את הסכין, קרא לו מלאך מהשמים והורה לו שלא לשחוט את יצחק, כי ציווי ה' היה רק ניסיון כדי לדעת האם הוא ירא ה' עד כדי להקריב לפניו את בנו. אברהם הקריב איל במקום יצחק בנו, וחזר אתו לבאר שבע.

במקרא נזכר המאורע כניסיון לאברהם, וחלקו של יצחק בו לא מופיע. אולם לפי האגדה, היה גם יצחק שותף לעמידה בניסיון בכך שהסכים להישחט.

נישואיו

ערך מורחב – מציאת אישה ליצחק

אברהם הזקין ועדיין לא השיא אישה לבנו יצחק, ולכן שלח את עבדו אל משפחתו בחרן, כדי למצוא שם ליצחק אשה, ואף השביע אותו שלא יקח לו אישה כנענית.

עבד אברהם לקח אתו מתנות רבות ויקרות כדי להעניק לכלה המיועדת, וכן שטר מתנה שכתב אברהם ליצחק על כל נכסיו כדי להראות למשפחתה[42], יצא לארם נהריים כדי למלא את ציווי אדונו, והגיע לחרן בשעות הערב. הוא הבריך את הגמלים וחיכה מחוץ לעיר ליד הבאר אליה היו בנות העיר באות לשאוב מים. הוא התפלל לה' שיעזור לו למצוא את הנערה המיועדת ליצחק וקבע לעצמו סימן שהנערה שתיענה לבקשתו להשקותו מים ותציע מעצמה להשקות גם את גמליו, מה שמוכיח על היותה גומלת חסדים, היא האישה הראויה שהועיד ה' ליצחק, בן אברהם גומל החסדים.

בדרך זו מצא העבד את רבקה, נכדתו של נחור אחי אברהם מבנו בתואל, ולאחר שקיבל את הסכמתה והסכמת משפחתה לנישואין, לקח אותה אתו אל ארץ כנען, בה גרו אברהם ויצחק.

כשהשיירה הגיעה לארץ הנגב, בה גר יצחק, הם פגשו אותו בדרך, כשחזר מהשדה. יצחק הביא את רבקה לאוהלו, וכיוון שראה שמעשיה טובים כמעשי שרה אמו, נשא אותה לאישה. באותו זמן היה יצחק בן 40.  

פטירת הוריו

  אמו שרה נפטרה כשהיה בן 37, טרם נישואיו. יצחק לא התנחם על מותה עד שנשא את רבקה, שהייתה צדיקה כמותה[43].

אביו אברהם נפטר כשהיה בן 75, ונקבר במערת המכפלה על ידי יצחק וישמעאל אחיו. טרם פטירתו, נתן אברהם את כל נכסיו ליצחק, ולשאר בניו[44] נתן מתנות ושילחם מעל יצחק[45].

לאחר פטירת אברהם, נגלה ה' ליצחק וברכו. רש"י[46] מביא 2 פירושים על מהות הברכה והקשר שלה למות אברהם: לפירוש אחד - ניחמו תנחומי אבלים, ולפירוש אחר - אברהם התיירא לברך את יצחק מפני שצפה שעשו יצא ממנו, ולכן בירכו ה' לאחר פטירתו.

הבנים

לידתם

ערך מורחב – לידת יעקב ועשו

בתחילה הייתה רבקה עקרה. חז"ל[47] מוסרים שגם יצחק היה עקר. יצחק התפלל רבות[48] לה' ורבקה הרתה. לפי האגדה, יצחק ורבקה התפללו לה' יחד, יצחק בפינה אחת של החדר ורבקה בפינה השניה, אך ה' שמע לתפילתו יותר מתפילתה משום שהיה צדיק בן צדיק[49].

במהלך הריונה, ולאחר שכאביה היו עזים במיוחד, נאמר לרבקה מפי נביא שבבטנה תאומים, שמהם יצאו 2 עמים חשובים ויריבים, ובסופו של דבר יגבר הקטן. רבקה לא מסרה את הנבואה ליצחק, משום שסברה שכיון שהוא נביא הוא ישמע זאת בעצמו מפי ה', אך בפועל יצחק לא ידע את הנבואה כי ה' לא גילה לו [50].

בסיום חודשי ההיריון ילדה רבקה תאומים. לגדול קראו עשו, וממנו יצא העם האדומי, ולקטן יעקב, וממנו יצא עם ישראל. כשגדלו, נפרדו דרכי השניים: עשו פרק עול, עבר על עבירות חמורות ונהג להסתובב בשדה ולצוד חיות, ואילו יעקב היה איש תם, ישר ועובד ה'. למרות זאת, אהב יצחק יותר את עשו שהצליח להסתיר ממנו את רשעותו, משום שהיה נותן ליצחק לאכול מצידו, ואילו רבקה, שידעה את האמת, אהבה יותר את יעקב.

כשהיה עשו בן 40, נשא 2 נשים חתיות מבנות הארץ. הן עבדו עבודה זרה ובכך גרמו צער רב ליצחק ולרבקה[51].  

לקיחת הברכות

ערך מורחב – לקיחת הברכות

כאשר הזקין יצחק והתעוור, רצה לברך את עשו בנו בכורו בטרם ימות. יצחק חפץ שעשו הבכור יהיה בן בריתו של ה' ויירש את ארץ ישראל[52]. הוא קרא לעשו וציווה עליו לצוד לו ציד ולהכין לו מטעמים, כדי שעל ידי העונג שיגרום לו עשו באכילתם יברכו בלב שלם. אולם רבקה שחפצה שיעקב יתברך, סיכלה את התכנית. בעזרתה התחזה יעקב לעשו, הביא לאביו מטעמים אותם הכינה אמו וקיבל את הברכות, תוך שיצחק, בשל עיוורונו, לא מצליח לגלות את התרמית, חרף ניסיונותיו. לאחר שעשו חזר מהציד התגלתה התרמית, אבל יצחק קיבל בדיעבד את ההחלפה ואישר את נתינת הברכות ליעקב, ובירך את עשו בברכות אחרות, פחות משמעותיות.

עשו כעס מאוד ותכנן להרוג את יעקב לאחר מותו של יצחק. על מנת להציל את יעקב, שלחה אותו רבקה אל אחיה לבן בארם נהריים, ושכנעה את יצחק שיסכים לשלוח לשם את יעקב, בטענה שעליו לשאת אישה מבנות לבן, כדי שלא יעשה כעשו וישא אישה מבנות הארץ, שכבר גרמו להם צער רב במעשיהן. יצחק נענה לרבקה וציווה על יעקב ללכת אל לבן ולקחת אישה מבנותיו, תוך שהוא חוזר ומאשר לו את הברכות שקיבל במרמה.

מאורע זה אירע כשיצחק היה בן 123 ויעקב ועשו בני 63. יעקב נפרד מהוריו וחזר אל אביו לאחר הרפתקאות רבות רק כעבור 36 שנים, כשאמו כבר לא הייתה בין החיים.  

בארץ פלשתים

ערך מורחב – מגורי יצחק בארץ פלשתים

ירידתו

בשל רעב שהיה בארץ כנען, הלך יצחק לגרר אל אבימלך מלך הפלשתים, לאחר שה' הורה לו שלא יצא מהארץ מכיוון שהוקדש לעולה במעשה העקדה[53].

כפי שנהג אברהם אביו, אמר גם יצחק על אשתו שהיא אחותו, מחשש שהמקומיים יחפצו בה ויהרגו אותו כדי שיוכלו לקחתה[54]. לאחר שחלף זמן, לא חשש יותר יצחק, והסוד התגלה. אבימלך נזף בו על כך שכמעט והכשיל אותו[55] בלקיחתה ולאחר מכן הודיע לכל העם שמי שיגע ביצחק או ברבקה, יוצא להורג[56].

התעשרותו וגירושו

יצחק התיישב בגרר והתעשר מאוד, מה שעורר את קנאת הפלשתים, שכדי להציק לו סתמו את הבארות שחפר אברהם בזמן מגוריו בגרר ויצחק עשה בהן עתה שימוש. לבסוף הוא גורש מהעיר על ידי אבימלך[57].

יצחק עזב את העיר ופנה להתיישב על גדת נחל גרר, והורה לעבדיו לחפור מחדש את הבארות שחפר כאן בעבר אביו. רועי גרר טענו שהשימוש שיעשה בהן יצחק יפגע בהם, ומנעו מיצחק את השימוש בבאר הראשונה שחפר, ומשחפר באר אחרת - גם את השימוש בה, אולם על הבאר השלישית הם כבר לא רבו. יצחק כינה את הבאר הראשונה "עסק", את השנייה "שטנה", ואת השלישית "רחובות", על שם ההרחבה שנהייתה לו בחפירת הבאר[58].

ההתגלות אליו והברית עמו

משם המשיך יצחק לבאר שבע, שם נגלה אליו ה' ואמר לו ”אל תירא כי אתך אנוכי”, והבטיח לו שוב שירבה את זרעו. לאחר ההתגלות בנה יצחק מזבח, ועבדיו חפרו באר[59].

לאחר מכן הגיע לשם אבימלך, כשהוא מלווה בשר צבאו פיכול ובקבוצה מאנשי חצרו, וביקש לחדש את הברית שכרתו אבותיהם[60]. לאחר דין דברים ביניהם, עשה להם יצחק משתה והברית נכרתה. באותו יום מצאו עבדי יצחק מים בבאר שחפרו. יצחק כינה אותה "שבעה" על שם השבועה ההדדית, וזו סיבה נוספת לכך שהעיר נקראה באר שבע (לאחר ששמה נקרא כך כבר מאז הברית שכרתו אברהם ואבימלך[61])[62].  

אחרית ימיו ופטירתו

  כשהיה יצחק בן 159, חזר בנו יעקב משהות ממושכת בארם נהריים, עם משפחה גדולה: 3 נשים ו- 13 ילדים, הגדול מהם בן 14, והתגורר בסמוך אליו, בחברון[63]. אשתו, רבקה, כבר לא הייתה אז בין החיים[64]. כשחזר יעקב, עזב עשו את ארץ כנען והתיישב בהר שעיר[65].

9 שנים מאוחר יותר, אירעה מכירת יוסף: יוסף, בנו של יעקב, נמכר לעבדות על ידי אחיו, שסיפרו לאביו שהוא נטרף בידי חיה. יצחק השתתף בצערו של יעקב[66], אך לא גילה לו שהוא חי, למרות שידע על כך ברוח הקודש, משום שסבר שאם ה' לא גילה לו, גם הוא אינו אמור לגלות[67].

יצחק נפטר בגיל 180, ונקבר במערת המכפלה על ידי בניו עשו ויעקב[68].

פרטים נוספים

עיוורונו

  כשהזקין יצחק, הוא התעוור. לא ידוע מתי הדבר קרה, אולם הוא קרה לפני מעשה גניבת הברכות, אז היה יצחק בן 123.

דעות שונות נכתבו בקשר לסיבת העיוורון. רש"י[69] מביא 3 מהן:  

  • נשות עשו הקטירו לעבודה זרה, ומהעשן התעוור יצחק.
  • כשנעקד יצחק על גבי המזבח, בכו המלאכים ודמעותיהם נשרו לתוך עיניו של יצחק.
  • כדי שיטול יעקב את הברכות.
  • הרמב"ן[70] כתב שלפי הפשט קרה הדבר בשל זקנותו, וכך קרה גם ליעקב אבינו ולאחיה השילוני בזקנותם.
  • לפי הספורנו, יצחק נענש על כך שלא מחה בעשו על מעשיו הרעים[71].
  • האבן עזרא[72] כתב: ”עורי לב ישאלו למה חיסר ה' ממון ליצחק, אולי יודיעונו למה כהה מאור עיניו, ואל ידחונו בקנה של דרש כי יש לו סוד, ואין לנו לחפש כי עמקו מחשבות ה' ואין כח ביד אדם להבינם”.

  בגמרא[73] נכתב כי גרמו לכך 2 סיבות:  

  • מכיוון שהסתכל בפני עשו, והסתכלות בפני רשע גורמת לעוורון.
  • אבימלך קילל את שרה, לאחר שלקחה (בטעות, מכיוון שלא גילתה לו שהיא אשתו של אברהם) ונענש על כך בייסורים שתתעוור, והקללה פגעה ביצחק.

 

מצבו הכלכלי וכוחו הפוליטי

לפי האבן עזרא[74] מצבו הכלכלי השתנה חליפות: לעיתים היה עשיר, ולעיתים לא. הרמב"ן[75] דוחה בתוקף דעה זו, ולדעתו היה יצחק לאורך כל חייו עשיר ובעל כוח פוליטי רב, וזו גם הסיבה שאבימלך כרת עמו ברית: משום שחשש מכוחו הצבאי[76].  

מקום מגוריו

יצחק נולד בארץ פלשתים, בבאר שבע[77] ובאחרית ימיו גר בחברון[78]. אולם בקשר למקום מגוריו במהלך חייו, ישנם שיטות שונות.  

  • לפי סדר עולם[79], חיו אברהם ויצחק בארץ פלשתים עד שהיה יצחק בן 25, אז עברו לחברון, ובמהלך מגוריהם בה התרחשה העקידה, כשהיה יצחק בן 37. בהמשך הדברים אחרי העקדה, לשיטה זו, נחלקו המפרשים: לפי רש"י[80] הם חזרו לחברון[81], ולפי הרמב"ן[82] אחרי העקדה עברו אברהם ויצחק לבאר שבע, ובה[83] גם נשא יצחק את רבקה, ורק מאוחר יותר חזר יצחק לחברון.

 

  • לפי הרמב"ן[84] התרחשה העקידה בגיל יותר מוקדם, ובזמן שהם גרו עדיין בבאר שבע. לאחר העקדה הם חזרו לבאר שבע, ומאוחר יותר עברו לחברון[85].

  בזמן שגר יצחק בחברון, אירע הרעב שאילץ אותו לחזור לארץ פלשתים, בה גר בתחילה בגרר ולאחר שגורש ממנה - בבאר שבע. מאוחר יותר חזר לחברון. גם כאן ישנם שיטות שונות[86]:  

  • לפי פשטות הפסוקים, ולרוב השיטות[87], המשיך יצחק לגור בבאר שבע שנים רבות, ובה גם אירעה גניבת הברכות, ורק מאוחר יותר חזר לחברון.

 

  • לשיטה אחרת[88], חזר יצחק לחברון לאחר שעבר הרעב, וגניבת הברכות אירעה בה.

 

דמותו

  לדעת רבי יוסי ברבי חנינא, יצחק תיקן את תפילת מנחה[89].

יצחק נמנה בגמרא[90] בין אלו שהטעימם ה' בעולם הזה מעין העולם הבא (כלומר, שלא חסרה להם שום טובה[91]), וכן בין אלו שבשכר שהתרחקו מחטא רוב ימיהם[92] התבטל מהם היצר הרע, בין אלו שלא שלטו בהם לאחר מותם רימה ותולעה ובין אלו שמתו במיתת נשיקה.

חז"ל אומרים שיצחק לאחר העקידה נקרא "עולה תמימה", ולכן הוא היחיד מבין האבות שהצטווה שלא לצאת לחוץ לארץ, כמו קרבן עולה שנפסל ביציאתו מהעזרה[93]. המהר"ל כותב שלושת האבות מייצגים את שלושת עמודי העולם, תורה, עבודה וגמילות חסדים[94]. מידתו של יצחק, שהקריב עצמו על המזבח, היא מידת העבודה[95].

לפי הרש"ר הירש יצחק התרחק מהמולת העולם, והעדיף את נאות השקט בבאר לחי ראי על פני החברה האנושית ההומיה[96].

הנצי"ב כותב, שבשונה מאברהם ויעקב שיחס נשותיהם אליהם היו כדרך איש ואשתו, והעזו לדבר בפניהם ללא בושה, יחסי רבקה ליצחק התאפיינו בתחושת מורא ופחד ממנו, בעקבות הרושם שנקבע בה בפגישתם הראשונה בה ראתה אותו עומד בתפילה ומראהו כמלאך[97].

על פי הקבלה מידתו של יצחק היא דין, והספירה הקשורה אליו היא ספירת הגבורה[98].

בגמרא[99] מתואר שיח עתידי בין ה' לשלושת האבות, במהלכו יאמר להם ה' שישראל חטאו. אברהם ויעקב ישיבו לו שימחה אותם, ואילו יצחק ילמד עליהם זכות ויבקש עליהם רחמים ובכך יציל אותם.

כרונולוגיה

המאורע המקום הגיל
לידתו באר שבע ט"ו ניסן ב'מ"ח
ברית מילה באר שבע כ"ב ניסן ב'מ"ח
"וַיַּעַשׂ אַבְרָהָם מִשְׁתֶּה גָדוֹל בְּיוֹם הִגָּמֵל אֶת-יִצְחָק" (כא, ח) באר שבע ביום המילה/ בגיל שנתיים / בבר מצווה
העקדה ירושלים לפי סדר עולם, 37. לשיטות אחרות, מוקדם יותר
מות שרה חברון 37  
נישואיו עם רבקה בארץ פלשתים, בבאר שבע או בקרבתה 40
לידת יעקב ועשו  60  
מיתת אברהם וברכת ה' ליצחק 75  
הרעב והירידה לגרר ארץ פלשתים: גרר, נחל גרר, באר שבע לא ידוע, בין 75 ל-100  
ההתעוורות לרוב הדעות באר שבע, לדעה אחת בחברון לא ידוע, בין 100 ל-123
הברכות ליעקב ולעשו כנ"ל 123
יעקב בגלות 159-123
מיתת רבקה חברון 159  
מיתת יצחק חברון 180

ראו גם

עיינו גם בפורטל:
פורטל תנ"ך

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקימילון ערך מילוני בוויקימילון: יצחק

הערות שוליים

  1. ↑ ספר בראשית, פרק י"א, פסוק ל'
  2. ↑ תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף ס"ד
  3. ↑ ספר בראשית, פרק ט"ו, פסוק ב'
  4. ↑ ספר בראשית, פרק י"ב, פסוק ב'
  5. ↑ ספר בראשית, פרק י"ג, פסוק ט"ז
  6. ↑ ספר בראשית, פרק ט"ו, פסוק ד'
  7. ↑ ספר בראשית, פרק י"ז, פסוק ב'
  8. ↑ ספר בראשית, פרק י"ז, פסוק י'
  9. ↑ פסוק ה'
  10. ↑ פסוקים ט"ו-ט"ז
  11. ↑ פסוקים כ'-כ"א
  12. ↑ פסוק י"ז
  13. ↑ ספר בראשית, פרק י"ז, פסוק י"ט
  14. ↑ אבן עזרא על פסוק י"ז
  15. ↑ רמב"ן על פסוק י"ז
  16. ↑ רמב"ן על ספר בראשית, פרק י"ז, פסוק כ"ו
  17. ↑ רש"י על ספר בראשית, פרק י"ח, פסוק א'
  18. ↑ רש"י על ספר בראשית, פרק י"ח, פסוק ב'
  19. ↑ רמב"ן על ספר בראשית, פרק י"ח, פסוק ב'
  20. ↑ אברהם לא סיפר בעצמו לשרה על הבשורה, כי הבין שה' עתיד לבשר אותה. רמב"ן על ספר בראשית, פרק י"ח, פסוק ט"ו. פירוש נוסף ברמב"ן הוא שבשל טרדת אברהם במילת בני ביתו, לא הספיק לספר לשרה.
  21. ↑ רמב"ן על ספר בראשית, פרק י"ח, פסוק ט"ו
  22. ↑ בתלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, דף י"א עמוד א' נכתב שלכל השיטות יצחק נולד בחג הפסח, והתוספות ד"ה אלא מוסיפים שהוא נולד בט"ו ניסן
  23. ↑ תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, דף י"א עמוד א'
  24. ↑ יתכן שהכול באותו יום כשיטת המדרשים האחרים ויתכן שבהפרש של יומיים בין המילה ובשורת אברהם לבין בשורת שרה, כשיטת התלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף פ"ו עמוד ב'
  25. ↑ דף י"א עמוד א', ד"ה אלא
  26. ↑ דף י"א עמוד א', ד"ה אלא
  27. ↑ סדר עולם, מכילתא, בראשית רבה, מדרש תנחומא
  28. ↑ בראשית רבה מח, יב
  29. ↑ בראשית רבה נג, ו
  30. ↑ ואם הייתה זו שנה מעוברת, החל ההריון במחצית השניה של חודש אלול
  31. ↑ בראשית רבה נג, ו בשם רבי חזקיה
  32. ↑ ספר בראשית, פרק כ"א, פסוק ד'
  33. ↑ רש"י על ספר בראשית, פרק י"ח, פסוק ו'
  34. ↑ ספר בראשית, פרק כ"א, פסוק ח' ורש"י על פסוק ח'
  35. ↑ תוספות, מסכת שבת, דף ק"ל עמוד א', ד"ה שש בשם פרקי דרבי אליעזר
  36. ↑ דעת רבי הושעיא בבראשית רבה נג, י
  37. ↑ רש"י על ספר בראשית, פרק כ"ה, פסוק י"ט
  38. ↑ רש"י על ספר בראשית, פרק י"ז, פסוק ט"ז
  39. ↑ לפירושים אחרים - כדי למנוע השפעה רעה על יצחק או כי ישמעאל ניסה להורגו
  40. ↑ ספר בראשית, פרק כ"א, פסוק י"ב
  41. ↑ בתלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף נ"ט עמוד ב' נדרש מכאן שרק בני ישראל חייבים בברית מילה, ובתלמוד בבלי, מסכת נדרים, דף ל"א עמוד א' נדרש מכאן שהנודר מזרע אברהם מותר בזרע ישמעאל ועשו
  42. ↑ רש"י על ספר בראשית, פרק כ"ד, פסוק ל"ו
  43. ↑ ספר בראשית, פרק כ"ד, פסוק ס"ז
  44. ↑ ישמעאל ובני קטורה
  45. ↑ ספר בראשית, פרק כ"ה, פסוק ו'. לפי פירושים שונים, המתנות שנתן אברהם לבניו האחרים היו כאלה שלא רצה לתת ליצחק, כמו שם טומאה או המתנות שקיבל מפרעה עבור שרה, שלא רצה ליהנות מהם, רש"י על פסוק ו'
  46. ↑ רש"י על ספר בראשית, פרק כ"ה, פסוק י"א
  47. ↑ תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף ס"ד עמוד ב'
  48. ↑ רש"י על ספר בראשית, פרק כ"ה, פסוק כ"א
  49. ↑ ברש"י שם ובגמרא ביבמות שם
  50. ↑ רמב"ן על ספר בראשית, פרק כ"ז, פסוק ד'. פירוש נוסף ברמב"ן הוא שלא גילתה לו דרך צניעות, מפני שהלכה ללא רשותו
  51. ↑ רש"י על ספר בראשית, פרק כ"ו, פסוק ל"ה
  52. ↑ רמב"ן על ספר בראשית, פרק כ"ז, פסוק ד' אולם ספורנו על ספר בראשית, פרק כ"ז, פסוק כ"ט כותב שהברכות היו על ענינים גשמיים ולא על ברית אברהם או הזכות בארץ ישראל
  53. ↑ רש"י על פסוק ב'
  54. ↑ ספר בראשית, פרק כ"ו, פסוק ז'
  55. ↑ אונקלוס על פסוק י'
  56. ↑ ספר בראשית, פרק כ"ו, פסוקים ח'-י"ב
  57. ↑ ספר בראשית, פרק כ"ו, פסוקים י"ג-ט"ז
  58. ↑ ספר בראשית, פרק כ"ו, פסוקים י"ז-כ"ב ורמב"ן על פסוק י"ז
  59. ↑ פסוקים כ"ד-כ"ה
  60. ↑ אונקלוס על פסוק כ"ח
  61. ↑ רמב"ן על פסוק ל"ג ואבן עזרא בפירושו הראשון. אולם הרשב"ם וכן האבן עזרא בפירושו השני כתבו שמדובר בעיר אחרת
  62. ↑ פסוקים כ"ו-ל"ג
  63. ↑ ספר בראשית, פרק ל"ה, פסוק כ"ז
  64. ↑ רמב"ן על ספר בראשית, פרק ל"ה, פסוק ח'
  65. ↑ ספר בראשית, פרק ל"ו, פסוק ו'
  66. ↑ ספר בראשית, פרק ל"ז, פסוק ל"ה
  67. ↑ רש"י על ספר בראשית, פרק ל"ז, פסוק ל"ג
  68. ↑ ספר בראשית, פרק ל"ה, פסוקים כ"ח-כ"ט
  69. ↑ רש"י על ספר בראשית, פרק כ"ז, פסוק א'
  70. ↑ רמב"ן על ספר בראשית, פרק כ"ה, פסוק ל"ד
  71. ↑ ספורנו על ספר בראשית, פרק כ"ז, פסוק א'
  72. ↑ אבן עזרא על ספר בראשית, פרק כ"ה, פסוק ל"ד
  73. ↑ תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף כ"ח עמוד א'
  74. ↑ אבן עזרא על ספר בראשית, פרק כ"ה, פסוק ל"ד
  75. ↑ רמב"ן על ספר בראשית, פרק כ"ה, פסוק ל"ד
  76. ↑ רמב"ן על ספר בראשית, פרק כ"ו, פסוק כ"ט
  77. ↑ רמב"ן על ספר בראשית, פרק כ"ג, פסוק ב'
  78. ↑ ספר בראשית, פרק ל"ה, פסוק כ"ז
  79. ↑ פרק א
  80. ↑ רש"י על ספר בראשית, פרק כ"ב, פסוק י"ט
  81. ↑ לכאורה גם לשיטתו יצחק נשא את רבקה בבאר שבע
  82. ↑ ספר בראשית, פרק כ"ג, פסוק ב'
  83. ↑ לפי הרמב"ן על ספר בראשית, פרק כ"ד, פסוק ס"ב בשיטת אונקלוס, בעיר אחרת הקרובה לה
  84. ↑ רמב"ן על ספר בראשית, פרק כ"ג, פסוק ב'
  85. ↑ לכאורה גם לשיטתו יצחק נשא את רבקה בבאר שבע או בקרבתה
  86. ↑ מובאות בהרחבה ברמב"ן על ספר בראשית, פרק כ"ח, פסוק י"ז
  87. ↑ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף צ"ה עמוד ב', תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף צ"א עמוד ב', רבי יהודה ברבי סימון בבראשית רבה סט,ז, פרקי דר' אליעזר, לה
  88. ↑ רבי הושעיא בבראשית רבה סה, ה
  89. ↑ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף כ"ו עמוד ב'
  90. ↑ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף י"ז עמוד א'
  91. ↑ רש"י, מסכת בבא בתרא, דף י"ז עמוד א', ד"ה בכל
  92. ↑ תוספות, מסכת בבא בתרא, דף י"ז עמוד א', ד"ה שלשה לא
  93. ↑ בראשית רבה, פרשה ס"ד, פסקה ג'
  94. ↑ משנה, מסכת אבות, פרק א', משנה ב'
  95. ↑ מהר"ל, דרך חיים אבות פרק א משנה ב
  96. ↑ רש"ר הירש בראשית כה כח
  97. ↑ העמק דבר בראשית כד, סד
  98. ↑ רמב"ן על ספר בראשית, פרק מ"ו, פסוק א', זוהר חלק ג' דף א, שערי אורה - השער השמיני - הספירה השלישית.
  99. ↑ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף פ"ט עמוד ב'


עם ישראל - האבות והאימהות
אברהם • שרה
יצחק • רבקה
יעקב • לאה - רחל - זלפה - בלהה
האושפיזין בסוכות
אברהם • יצחק • יעקב • משה • אהרן • יוסף • דוד
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

יצחק1
שגיאת בהערת שוליים: קיימים תגי <ref> עבור קבוצה בשם "hebrew", אך לא נמצא תג <references group="hebrew"/> מתאים.

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=יצחק_אבינו&oldid=2913226"