מייצ'ט
.jpg) | |
| רחוב במרכז העיירה מייצ'ט 2010 | |
| מדינה |
 בלארוס |
|---|---|
| וובלסט |
 ברסט |
| ראיון | ברנוביץ' |
| תאריך ייסוד | 1503 |
| אזור זמן | UTC +3 |
מייצ'ט (לעיתים מייצ'יט[1], בבלארוסית: Мо́ўчадзь, בפולנית: Mołczadź, ביידיש: מייטשעט), היא עיירה במחוז משנה ברנוביץ', במחוז ברסט, בבלארוס. העיירה שוכנת באזור בעל נוף הררי, ובעבר שימשה כעיירת קיט. בשנת 1998 התגוררו ביישוב 882 אנשים.
שם העיירה
שמה של העיירה הוא כשמו של הנהר העובר בסמוך לה, שהוא יובל של נהר הניימן. יובל של המייצ'ט הזורם סמוך לעיירה נקרא מולצ'אדקה. לאור ריבוי מקומות יישוב באזור בעלי שורש דומה, קיימת סברה ששמות אלו נובעים משמו של שבט סלאבי קדום בשם מולצ'אן או מילצ'אן שישב באזור זה.
היסטוריה
בשנת 1654 פרצה שרפה גדולה בעיירה והיא נהרסה, כדי לסייע למאמצי השיקום נפטרה העיירה מתשלום מיסים למשך ארבע שנים. בשנת 1847 היה מספר תושבי העיירה הכללי 1,733 איש, מתוכם היו 1,188 יהודים. בשרפה שפרצה בשנת 1879, נשרפו שני שלישים של העיירה; לפי תיאור משנת 1889 היו בעיירה 1128 תושבים (524 גברים ו־604 נשים), ומתוכם רק 702 יהודים.
יהודי מייצ'ט
במייצ'ט התקיימה קהילה יהודית עד לימי מלחמת העולם השנייה. הקהילה מוזכרת ב"פנקס ועד מדינת ליטא", בפרוטוקול משנת שפ"ג (1623) ככפופה, יחד עם עיירות קטנות נוספות, לקהילת סלונים. מספר משלמי המס מבני הקהילה היהודית המקומית בשנת 1765, היה 369 נפש.
בין רבני מייצ'ט: רבי מאיר מארים שאפיט שהתמנה כרבה של העיירה בהיותו בן 15 שנים בלבד. לפני מלחמת העולם השנייה כיהן ברבנות העיר הרב יעקב סנדר גרינברג, אחיו של הרב חיים חייקל גרינברג. מבין יוצאי העיירה, אף שלא נולד בה, נודע "העילוי ממייצ'ט", הרב שלמה פוליצ'ק שכיהן בסוף ימיו כראש ישיבת רבינו יצחק אלחנן בניו יורק.
בשואה
ערך מורחב – גטו מייצ'ט
ביולי 1941, הוקם גטו בעיר. במאי 1942, היהודים נאלצו לחפור בורות, בהם, ב-15 ביולי 1942, בקבוצות של 100 עד 120 איש, נורו היהודים בגטו. סך הכל, בגטו זה נרצחו 3,665 יהודים, בנוסף ל-50 בלארוסים ו-5 או 15 שבויי מלחמה.
עם המלחמה והשואה חדלה הקהילה מלהתקיים.
לקריאה נוספת
- בן ציון חיים אַיָלון-ברניק (עורך), ספר זיכרון לקהילת מייטשעט, תל אביב: ארגון יוצאי מייטשעט בישראל ובחוץ לארץ, תשל"ג
- Martin Small and Vic Shayne, Remember us: my journey from the shtetl through the Holocaust[2].
קישורים חיצוניים
- בן ציון ח' אילון, ספר יזכור לקהילת מייצ'ט, בספריית העיר ניו יורק
- "מייצ'ט", באתר JewishGen (באנגלית)
- "מייצ'ט", באתר השטעטל הווירטואלי
- סמואל פישמן ומרטין דין (אנ'), מיורי, אנציקלופדיה של המחנות והגטאות (כרך II, חלק B, עמ' 1241–1243), מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה והוצאת אוניברסיטת אינדיאנה, בלומינגטון ואינדיאנפוליס (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ השם נכתב גם מייצ'ד, מייצ'עד, וכן מוציד. במקורות בני המאה ה-17: מוצעט.
- ^ תצוגה מקדימה של הספר באתר גוגל ספרים.
