מכבי בולגריה
 | |
| דגל מכבי בולגריה (1903) הצד הקדמי | |
| ענפי ספורט | כדורגל, אתלטיקה, התעמלות, חתירה, שחיה, שחמט, שיט |
|---|---|
| מיקום המטה | סופיה |
| נשיא |
ליאון כהן, דוד כלב, רחמים אסיאו, מרקו ענבי, צ'לבי חסון, אליאס קנטי אלברט קיוסו אלברט כלב |
| תאריך ייסוד | 1897 |
| מקום ייסוד | פלובדיב |
| תאריך סגירה | 1949 (הקמה מחדש ב-1990) |
| גוף יורש | מכבי יפו |
| מספר חברות | 26 |
תנועת מכבי בולגריה (בבולגרית: Макаби България) הייתה תנועה ציונית ספורטיבית שהוקמה בבולגריה ופעלה בין השנים 1897–1949, תוך אימוץ חזונו של מקס נורדאו הוגה רעיון יהדות השרירים. בשיאה הייתה זו תנועת הנוער הגדולה בממלכה, מנתה כ-2,500 חברים שהיו כ-5.5 אחוזים מכלל יהודי בולגריה, וסניפיה שכנו ב-26 יישובים שונים. ב-1990 שבה התנועה לפעול בבולגריה.
היסטוריה
ראשית התנועה
ב-1893 הוקמו בפלובדיב אגודות הנוער "נווה צדק" ו"נווה אור" שעסקו בפעילות חינוך. בכסף שצברה אגודת "נווה צדק" והתבסס על תרומות נכבדים, הוחלט לרכוש מכשירי התעמלות. ב-1897, שינה ארגון "נווה צדק" את שמו ל"שמשון", חבריו הוו בהמשך את הגרעין להקמת תנועת מכבי הצעיר והחשיבו מועד זה לשנת יסודו של ארגון "מכבי בולגריה".[1] צעירי הארגון הלכו עם מדים ייצוגיים אשר נתרמו על ידי ארגון הספורט הבולגרי "יונאק" (בבולגרית: Юнак) (אנ'). ב-1899 נוסדה אגודת מכבי בפאזארג'יק, ב-1901 בווארנה, ב-1902 בקיוסטנדיל וברוסה, ב-1905 בסופיה, ב-1907 בשומן וב-1908 בחאסקובו.[2] בראש תא רוסה עמד חיים אברהם אשר בהמשך נמנה עם ראשי "מכבי בולגריה". אברהם נמנה עם בעלי חברת יצוא ויבוא בשם ה"האחים פררס", לימים בעלה של שרה אהרנסון ופעיל בארגוני מכבי אזוריים נוספים, כגון מכבי קושטא.[3] חברי התנועה התכנסו כל שנתיים לוועידה ארצית ובהן דנו על פעילויות ספורט בקרב העם היהודי, הקשרים של התנועה עם ההסתדרות הציונית וסוגיית ידיעת העברית בקהילות השונות.
ביוני 1903 הלכו ברגל מסופיה לבזל שלושה מחברי אגודת שמשון בסופיה במטרה להשתתף בקונגרס הציוני. בהגיעם לווינה קיבל אותם בנימין זאב הרצל לשיחה ומשם המשיכו לבזל. ב-25 בדצמבר 1903 נערכה ועידת היסוד של מכבי, הוקמה רשמית ההסתדרות הציונית "מכבי בולגריה" ונתפר דגל "מכבי בולגריה". ב-1905 התפלגה אגודת שמשון בסופיה, כאשר חלק מחבריה הקימו את תא אגודת "מכבי" בסופיה והנותרים חברו לאגודת "גיבור". בהמשך הפכה סופיה למקום מושבו של האיגוד הארצי של תנועת מכבי.[2]
התבססות התנועה
בתקופת מלחמת העולם הראשונה הופסקה פעילות התנועה, כמרבית הפעילות הציבורית בקרב הקהילה וזאת בשל מספר המגויסים ומספר הנופלים הגבוה בקרב בני הקהילה. לאחר המלחמה הוחל בחידוש פעילות התנועה וב-1920 נערכה בפלובדיב הוועידה החמישית של מכבי.[4] ב-1921 נדחתה בקשת מכבי בולגריה להצטרף לארגון מכבי העולמי על רקע העובדה שהוועד המרכזי של מכבי בולגריה לא הכריז רשמית על הארגון כציוני. ב-1925 התקבל ארגון מכבי בולגריה לארגון מכבי העולמי. בשנה זו נבחר שאול מיזאן לתפקיד סגן נשיא מכבי בולגריה.[5] כמו כן הוחל בשנה זו בהפצת הירחון "מכבי" בעריכת אלברט ורסנו. בינואר 1933 ביקר בסופיה נשיא הכבוד של ארגון מכבי העולמי הנרי מונד, הברון השני מלצ'ט (אנ') ונפגש עם ראשי האגודה.
ב-1928, במהלך הוועידה התשיעית של "מכבי בולגריה" נבחר אלברט קיוסו ליו"ר הוועד המרכזי של "מכבי בולגריה". קיוסו כיהן כציר מטעם יהדות בולגריה לכינוס מכבי העולמי, ב-1932 עמד בראש משלחת יהודי בולגריה למכביה הראשונה שמנתה 300 חברים, וב-1935 למכביה השנייה שמנתה 350 חברים. במהלך המשחקים שכנע קיוסו רבים מהמשתתפים להישאר בארץ ישראל.[6] בתקופת כהונתו הפכה "מכבי" לתנועת הנוער המובילה בבולגריה. פעלו 26 סניפים בערים שונות בבולגריה ובהם נמנו 2,500 חברים שהיו כ-5.5 אחוזים מכלל יהודי בולגריה. ביוזמת הפוליטיקאי הבולגרי גריגור ואסילב (בבולגרית: Григор Василев) (בול'), אשר כיהן כשר החקלאות, חתמה "מכבי" על הסכם שיתוף פעולה עם ארגון הספורט הבולגרי "יונאק" אשר מדריכיו הדריכו את חניכי "מכבי" והכשירו מדריכים בארגון.
סיום פעולתה
ב-1939, עם החמרת המדיניות האנטי יהודית בממלכה, הורה שר הפנים הבולגרי על סגירת אגודת מכבי והחרמת רכושה. האגודה עתרה לבית המשפט המחוזי בסופיה בנושא וזה ביטל את החלטת שר הפנים. ממשלתו של בוגדאן פילוב הביאה את העניין לדיון מיוחד בפרלמנט הבולגרי ובמסגרתו אושר חוק מיוחד שקבע שהחלטת שר הפנים איננה ניתנת לערעור על ידי בית המשפט. בראשית 1941, לאחר החלת החוק להגנת האומה נאסרה פעילות האגודה, וקיוסו המשיך להפעיל את הארגון במחתרת תוך שהכין את בני הנוער לעלייה לישראל. מקצת מחברי מכבי הצטרפו לתאי המחתרת של המפלגה הקומוניסטית ולחמו כפרטיזנים. מהם ניתן לציין את אנני ונטורה שנפלה בקרב.[7] חלק מצעירי התנועה עלו לישראל במסגרת מפעל ההעפלה ובכלל זה מפעלו הפרטי של ברוך קונפינו. בראשית דצמבר 1940 טבעה ספינת המעפילים סלבדור ו-238 ממעפיליה נספו, ובכללם בני נוער ספורטאים חברי מכבי הצעיר.
ב-1943 עלה אלברט קיוסו לארץ ישראל והביא עמו את דגל "מכבי בולגריה", אותו מסר להנהלת מכבי בארץ. לאחר מלחמת העולם השנייה חודשה פעילותה של אגודת מכבי וכן המכבי הצעיר שפעל במסגרת תנועת "החלוץ המאוחד". עם תחילת העלייה ההמונית מבולגריה היה בני הנוער חברי "מכבי" כח חלוץ למשפחותיהם בעלייה לישראל, ואלו באו בהמוניהם בעקבותם. ב-18 בינואר 1948 הודיעה תנועת מכבי הצעיר על הפסקת פעילותה ובראשית 1949 הפסיקה גם אגודת מכבי את פעילותה בשל היעדר חברים.[8]
בשלהי 1949 ביוזמת אלברט קיוסו, משה מירנדה, פרסיאדו אביגדור ומשה אלמוזלינו, הוקמה בישראל "האגודה הציונית להתעמלות וספורט, מכבי יפו", אשר הצטרפה למרכז מכבי ישראל. תחת הנהגתו של קיוסו, עסקה אגודת הספורט מכבי יפו בפעילות ספורטיבית נרחבת בתחום הכדורגל, אתלטיקה קלה, אופניים, שחיה, כדורסל, טניס שולחן, אגרוף, שחמט והייתה מאגודות הספורט הראשונות בישראל שהנהיגה פעילויות ספורט ייעודיות לבעלי צרכים מיוחדים.[9][10][11]
חידוש פעילותה
ב-1990 לאחר תום ימיה של הרפובליקה העממית של בולגריה ונפילת השלטון הקומוניסטי, חודשה הפעילות הקהילתית בקרב יהודי בולגריה, ובכלל זה בקרב תנועת מכבי. נפתחו סניפי התנועה בסופיה ובפלובדיב, והחל מהמכביה הארבע-עשרה ב-1993 שבו נציגי מכבי בולגריה להשתתף באירועים אלו. כן משתתפת תנועת "מכבי בולגריה" במשחקי מכבי אירופה. הספורטאים מתחרים בטניס, טניס שולחן, סקוואש ואתלטיקה.[12]
הערות שוליים
- ^ חיים קשלס, היהודים בבולגריה בעשרים השנים הראשונות לאחר שחרורה מעול העותומנים (1878–1898), בתוך: אנציקלופדיה של גלויות, כרך עשירי, יהדות בולגריה, ירושלים, 1967, עמודים 77–78
- ^ 2.0 2.1 אלברט רומנו, אגודות "מכבי" בבולגריה, בתוך: אנציקלופדיה של גלויות יהדות בולגריה, ירושלים, 1967, עמודים 319–328.
- ^ חיים אברהם
- ^ אלברט ורסנו, אלברט גטניו, אלברט בני, מכבי בולגריה, הוצאת החוג על שם אלברט קיוסו, תל אביב, 1976, עמוד 7.
- ^ אלי ברוך, התפתחותה של תנועת הקואופרציה, בתוך: אנציקלופדיה של גלויות. כרך עשירי, יהדות בולגריה, ירושלים, 1967, עמ' 743–744.
- ^ דוד תדהר (עורך), "אלברט קיוסו", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך יג (1963), עמ' 4237.
- ^ אלברט רומנו, תנועות נוער, בתוך: אנציקלופדיה של גלויות - יהדות בולגריה, ירושלים, 1967, עמודים 391–410.
- ^ חיים קשלס, קורות יהודי בולגריה-כרך ד', מאחורי מסך הברזל, תל אביב, הוצאת דבר, 1970, עמודים 203–213.
- ^ מכבי יפו בהתפתחותו, הבוקר, 8 בינואר 1950.
- ^ מרוץ אופנים של מכבי יפו, הבוקר, 12 ביולי 1950.
- ^ קבוצת כדורגל וא.ק לאלמים וחרשים במכבי יפו, הארץ, 29 ביולי 1951.
- ^ Bulgarians participated in an international sports forum in Budapest, באתר משרד החוץ של בולגריה, 2 באוגוסט 2019 (בבולגרית).
