מכתבי תענך
מכתבי תענך הם שלושה עשר לוחות שהתגלו באתר הארכאלוגי תל תענך בדרום עמק יזרעאל. הלוחות כתובים בכתב היתדות האכדי על גבי חומר (בדומה למכתבי אל עמרנה). 12 תעודות התגלו בחפירות של 1903–1904, ותעודה נוספת התגלתה על ידי אלברט גלוק בשנת 1968. התעודות הן מתקופה שקדמה לתקופת אל עמרנה והן מתוארכות לתקופת הברונזה המאוחרת א (1470-1550 לפנה"ס לערך), אבל מבחינת סגנונן שייכות לאותה תרבות.[1] התעודות הן חלק מאוסף המוזיאון למזרח התיכון הקדום השוכן באיסטנבול.
בנוסף לתעודות אלה נחשפה קבוצה של תעודות מכנען בכאמד א-לוז היא כּוּמידוּ במכתבי אל-עמארנה, השוכנת היום בלבנון.
התעודות
התעודות שהתגלו בחפירות של 1904-1903 כוללות שבעה לוחות וחמישה שברים והן מתחלקות לשמונה מכתבים. ארבעה מתוך השמונה הם מכתבים שלמים שנשלחו למלך או מושל מקומי ששמו תַלוִישַר. ארבעת המכתבים הנוספים שהתגלו בחפירות אלו, וכן התעודה שהתגלתה על יד גלוק הם למעשה רשימות מינהליות המכילות שמות אנשים פרטיים. בארבעת המכתבים נעשה שימוש בניב כנעני, זהו שימוש קדום לניב זה בתעודות אכדיות.
מכתבים 5 ו-6 נשלחו על ידי אישיות בשם אמנחותפ שהיה פקיד מצרי שישב בעזה. מכתב מס' 6 נשלח מעזה, וייתכן שהוא המוקדם מבין שני המכתבים. במכתב זה פונה אמנחותפ למושל תענך בדרישה לשלוח לו את מכסת החיילים ומרכבות לחיל המצב שלו, שבויים שנפדו על ידו, ומסים. במכתב מס' 5 שייתכן ונשלח ממגידו, הוא דורש באופן תקיף יותר את הסוסים שתלוישר התחייב לשלוח, את המתנה, ואת האסירים, כיוון שכנראה שתַלוִישַר לא הזדרז לשלוח לאחר מכתב 6. בשני המכתבים משתקף ניב כנעני.
שני המכתבים הנוספים הם מכתבי מושלים שכנים. מכתב מספר 2 נשלח ממושל בשם "אַחִיַמִי". במכתבו הוא מספר שנשאר לבד בבית ריק ומבקש מתלוישר שישלח אליו קשת, יתרים לקשת, שני גלגלי מרכבה וציר, שני בגדים וחנית נחושת. במכתב נוסף, מושל בשם "אֶחְלִיתֶשוּבּ" מבטיח להחזיר חמישים שקל כסף, מבקש עצים ומור, ומציע את אחת השפחות שלו לצורך מכירה או נישואים. במכתבים אלה התגלו סימני כנענית, יחד עם ביטויים בבליים שכיחים.
ברשימות המינהליות נזכרים כ-90 שמות, כ-60% מהם הם שמות שמיים צפון-מערביים, ו 20% שמות חוריים-אנטוליים או הודו-אריים. כן נזכרות מספר ערים במרחב הכנעני שהיו להן קשרים עם העיר תענך, ביניהן העיר הקדומה רחוב.
הארכאולוג בדז'יך הרוזני שהצטרף לחפירותיו של ארנסט זלין לאחר גילוי המכתבים, פרסם בדוחות החפירה את העתקי המכתבים.[2] בשנת 2005 פורסם הפענוח של ארבעת המכתבים השלמים בשפה העברית, בספרה של ציפורה כוכבי-רייני "למלך אדוני - מכתבי אל-עמארנה".
ראו גם
לקריאה נוספת
- ציפורה כוכבי-רייני, למלך אדוני: מכתבי אל-עמארנה, ירושלים, מוסד ביאליק, 2005 עמודים: 14-13, 307-305
- A.E. Glock, Anew Ta'anek Tablet ,BASOR 204, 1971,pp. 17-30
- A.F. Rainey, Verbal Usages in the Taanach Text IOS 7, 1977, pp 33-64
קישורים חיצוניים
- תענך טקסט 1 - פענוח הטקסט
- תענך טקסט 1 - תרגום לאנגלית (אורכב 29.10.2016 בארכיון Wayback Machine)
- תענך טקסט 2 - תרגום לאנגלית (אורכב 29.10.2016 בארכיון Wayback Machine)
- תענך טקסט 5 - תרגום לאנגלית (אורכב 29.10.2016 בארכיון Wayback Machine)
- תענך טקסט 6 - תרגום לאנגלית (אורכב 29.10.2016 בארכיון Wayback Machine)
הערות שוליים
- ^ ציפורה כוכבי-רייני, למלך אדוני: מכתבי אל-עמארנה, ירושלים, מוסד ביאליק, 2005 עמוד 14
- ^ אלברט א' גלוק, "תענך", האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכאולוגיות בארץ ישראל, החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה, כרך 4, עמודים 1615-1614
