מלון טיבריאס (טבריה)
 | |
| מלון טיבריאס - הצד הפונה לרחוב הירדן (כביש 90) - 2011 | |
| מיקום | רח' הירדן פינת רח' אלחדף, טבריה |
|---|---|
| חדרים | 67 |
| קומות | 4 |
| בעלות | אסי סכאי (לונדון) |
| שמות קודמים | מלון גרוסמן |
| בניית המלון | |
| תאריך פתיחה | 1896 |
| [ האתר הרשמי] | |
|
(למפת הגליל העליון רגילה)   מלון טיבריאס | |
מלון טיבריאס (מלון גרוסמן) היה מלון מפואר שנבנה בטבריה בשלהי המאה ה-19 על ידי נוצרי טמפלרי והיה בית המלון המודרני הראשון בטבריה. המלון שימש תיירים רבים ואורחים ידועי שם. לאחר מלחמת העולם השנייה שימש המלון אכסניה לחיילים בריטים. עם קום המדינה הפך המקום למשרדים ולאכסניה עד שנמכר ב-2008 לגורם פרטי. המבנה מוגדר כאתר מורשת לשימור מטעם המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל.
ההיסטוריה של המלון
מהקמתו עד מלחמת העולם השנייה
המלון הוקם ב-1896 על ידי נוצרי-שווייצרי בשם ריכארד גרוסמן שהיה שייך לתנועת הטמפלרים. גרוסמן שביקר בטבריה בשלהי המאה ה-19 התרשם ממחסור בבית מלון מכובד והחליט להקים אחד כזה. לשם כך רכש חלקת אדמה בפינת הרחובות הירדן, אלחדף ודונה גרציה והקים שם את המלון[1]. המלון כלל שירותים מתקדמים כמו מים זורמים בברזים ומי אמבט שהובאו ממרחצאות חמי טבריה. גרוסמן העסיק במלון צוות גרמני ברובו.
מיום הקמתו משך אליו המלון אורחים חשובים ובין השאר התאכסנו בו תיאודור הרצל[2], הלורד ארתור ג'יימס בלפור, הנציבים העליונים, גוטליב שומאכר ועוד.
בשלהי מלחמת העולם הראשונה (ב-25 בספטמבר 1918) וכחלק מקרב מגידו נכבשה טבריה, והמלון בתוכה, על ידי כוחות של הבריגדות האוסטרליות הרכובות ה-4 (שהגיעה לאחר קרב סמח') וה-3 (שהגיעה ממערב). לאחר תחילת המנדט החלו להתארח במלון נוסעי טיסת BOAC בין לונדון לבומביי. טיסה זו, שארכה כ-7 ימים, נחתה במספר שדות תעופה לאורך הדרך ובין השאר נחתה, בימי שלישי, על הכנרת וחידשה את טיסתה בימי רביעי.
ממלחמת העולם השנייה עד מלחמת העצמאות
בעל המלון, ריכרד גרוסמן, שהיה בעל נטיות נאציות, עזב את המלון, עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, יחד עם עובדיו הגרמנים. צבא בריטניה השתלט על המלון והפך אותו לבית הבראה לחייליו.
תקופת מלחמת העצמאות
ערך מורחב – הקרב על טבריה
ב-17 באפריל 1948 נטשו הבריטים את המלון כחלק מעזיבת העיר. חברי כנופיות ואנשי צבא ההצלה מיהרו להשתלט על המלון. הפלמ"ח הגיב מהר ופלוגה מחטיבת יפתח כבשה אותו מידי הערבים. מיקומו האסטרטגי של המלון איפשר שליטה על הכביש הראשי החוצה את העיר ופתח את הדרך לכיבוש העיר העתיקה. למחרת, ב-18 באפריל נכנעו הכוחות הערבים והושלם כיבוש העיר.
לאחר קום המדינה
לאחר קום המדינה שימש המלון כמרכז קליטה לעולים חדשים. ב-1971 הפך המקום לאכסניית נוער שנקראה על שם יוסף מיוחס וחלקו שימש למשרדים של המועצה המקומית. ב-2008 נמכר המלון לאיש העסקים אסי סכאי שיושב בלונדון.
תוכניות עתידיות
בעל המלון, אסי סכאי, הצהיר שבכוונתו לשפץ את המקום ולפתוח בו מלון. מאחר שהמקום מוגדר כאתר מורשת מטעם המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל נדרש לבצע את עבודת השיפוץ בהתאם לדרישות השימור של המועצה. במהלך השנים, עד הפסקת השימוש במבנה, נבנו במקום תוספות, אותן יש להסיר, ומתקיים דיון בין היזם למועצה על מנת להגדיר מה נדרש לבצע כדי לעמוד בתקנות השימור.
מבנה המלון
כמו הרבה בתים שנבנו באותה תקופה בטבריה נבנה המלון מאבני בזלת מסותתות ואבני גיר לבנות ששולבו כמסגרות לחלונות ובמשקופי הדלתות. סגנון זה נקרא אבלק והינו וריאציה מקומית לסגנון בנייה ממלוכי. ניכר שהחלק העליון של החלונות המקוריים מקושת ונתמך על ידי אבן ראשה בעוד שהחלק העליון של החלונות שנבנו מאוחר יותר הינו ישר ועשוי מיחידה אחת. במקור נבנה למלון גג שטוח אולם בחלקו הצפוני נבנתה תוספת של קומה נוספת שכללה גג רעפים משופע[3].
לקריאה נוספת
- גדעון ביגר, טבריה וסביבותיה, הוצאת אריאל, חוברת 53-54, אוקטובר 1987, עמודים 123-124
קישורים חיצוניים
- חיים חצב, מלון "טיבריאס" יהפוך לבוטיק, באתר News1 מחלקה ראשונה, 12 במאי 2008
- מוריס צמח, לפני המנגל: סיור אל הבתים הישנים של טבריה, באתר ynet, 15 באפריל 2011
- חיים חצב, על מלון טיבריאס, באתר פייסבוק
הערות שוליים
