ממזר

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ממזר הוא כינוי הלכתי לאדם שנולד מפסולי חיתון שאסורים באיסור כרת[1] או מיתת בית דין.

על ממזר חלים איסורי חיתון וביאה, אך מעבר לאיסורים אלו החלים על הממזר, אין עליו הגבלות נוספות, והוא יהודי רגיל המחויב במצוות לכל דבר.
מבואר במשנה[2]:

אם היה ממזר תלמיד חכם וכהן גדול עם הארץ, ממזר תלמיד חכם קודם לכהן גדול עם הארץ

כלומר המעלה של תלמיד חכם על עם הארץ גדולה יותר מהמעלה של כהן גדול על ממזר. ותורת הממזר לא חשובה פחות מתורת כל יהודי אחר.

מי בגדר ממזר

כאמור, הכלל הפשוט הוא שממזר הוא מי שנולד מביאה שיש בה איסור כרת. הדוגמה הבולטת היא מי שבא על אשת איש שלא קיבלה גט ואפילו אם לא חיה כבר עם בעלה, הרי שהנולד הינו ממזר, וכן הבא על אחותו או על אחות אשתו אפילו שאינן נשואות, והוליד מהם בן או בת, ילדים אלו ממזרים.

הגמרא[3] מונה במפורש יוצא מן הכלל: "אמר אביי הכל מודים בבא על הנדה ועל הסוטה שאין הולד ממזר"[4] והוא מי שבא על אשתו כשהיא נידה, שהיא עבירה שעונשה כרת, ועל כל פנים הוולד איננו ממזר. תוספות ביבמות (מט', א') מסביר שקולא זו היא אפילו לדעתו המחמירה של רבי עקיבא, שאומר "כל שאין לו ביאה בישראל הולד ממזר" (קידושין, סד').

צאצא שנולד לאב ממזר או לאם ממזרת, אף הוא ממזר. ומשכן, נעשים המאמצים להימנע מהכרזה על אדם כממזר אם יש היתר הלכתי להיאחז בו.

דיני הממזר

הלכות הממזר רוכזו במשנה תורה לרמב"ם, הלכות איסורי ביאה, פרק ט"ו, והובאו להלכה בשולחן ערוך, אבן העזר, סימן ד'.

איסור לבוא בקהל

חל איסור מדאורייתא על נישואין עם ממזר:

לֹא יָבֹא מַמְזֵר בִּקְהַל ה', גַּם דּוֹר עֲשִׂירִי לֹא יָבֹא לוֹ בִּקְהַל ה'

הממזר (וצאצאיו) אינו רשאי לשאת יהודיה כשרה, והוא רשאי להינשא רק לממזרת או לגיורת.

כשאר איסורי לאו, אם הממזר מקדש יהודיה כשרה, הקידושין תופסים, אך הוא חייב לגרשה בגט.

ספיקות בממזר

אדם שהוא ספק ממזר, מותר גם לכתחילה, מדאורייתא, לבוא בקהל, אמנם עדיין אין דינו כקהל שאסור בממזרת. את הדין הזה למדו חז"ל[5] מלשון הפסוק לא יבוא ממזר בקהל ה',ממזר ודאי לא יבוא אבל ממזר ספק יבוא, וכן בקהל ודאי לא יבוא אבל בספק קהל יבוא.[6] אמנם מעלה עשו חכמים ביוחסין, שאסרו ספק ממזר לבוא בקהל, וכן אסרוהו על ממזרת ודאי[7]. בנוסף אסור הוא (גם מדרבנן) אפילו על ספק ממזרת כמותו, שכן יתכן כי אחד מהם ממזר והשני אינו.

יצא עליה קול שמזנה

בשולחן ערוך נפסק כי אשת איש שיצא עליה קול שהיא מזנה תחת בעלה, אין חוששים לבניה שמא הם ממזרים, כי "רוב בעילות אחר הבעל", אלא אם כן היא פרוצה ביותר. האישה עצמה אינה נאמנה להפוך את בנה לממזר[8].

הפריה מלאכותית

דעתו של הרב משה פיינשטיין היא, שילד שנולד לממזר מהפריה מלאכותית אינו נחשב לממזר[9].
הרבי מסאטמר פסק שבן שנולד בהפריה מלאכותית לאשת איש אפילו מתורם יהודי שאינו ממזר, הוא ממזר שכן כחלק מאיסור אשת איש אסור לאשת איש שיכנס בגופה זרע מאדם שאינו בעלה, אך הפוסקים אחרים כדוגמת הרב שמואל וואזנר ורבנים נוספים סבורים כי למרות שהדבר אסור אין כאן פסול ממזרות ממש.

הרב יצחק יוסף פסק (בעודו הרב הראשי לישראל) כי ילד שנולד לאישה נשואה בהפריה מלאכותית, מזרעו של גבר אחר, איננו ממזר. בנימוקים ציטט הרב פסק דין של אביו, הרב עובדיה יוסף ז"ל, שקבע: "גם אם קיבלה האישה זרע מאיש אחר וילדה, אין הוולד ממזר מאחר שאין כאן ביאת איסור".

נאמנות האב לעניין ממזרות

נחלקו רבי יהודה וחכמים, בגדר דין יכיר, לפיו יש נאמנות לאב לומר על בנו אם הוא בכור, ופרטים נוספים הנוגעים ליחוסו. הם נחלקו, האם נאמן האב לומר על בנו שהוא ממזר "האומר זה בני - ממזר". נחלקו הראשונים בגדר הנאמנות[10]. לפי תוספות[11] המחלוקת היא גם לעניין ממזרות מכל סוג שהיא. הוכחתו היא מכך שאדם נאמן לומר איזה מבניו הוא הבכור, וממילא באופן עקיף הוא גורם לכך שבית הדין יקבע שהבן האחר שעד עתה היה מוחזק כבכור אינו בנו אלא ממזר. לעומת זאת התוספות רי"ד[12] חולק וסובר שהאב נאמן לומר שהבן הוא ממזר, רק אם הוא מודה שהוא בנו, אלא שהוא סובר שנולד באיסור גילוי עריות (האם היא קרובתו או אשת איש), אבל אם הוא אומר שהבן השני הוא שלו (וממילא הראשון הוא של אחר) אינו נאמן.

איסור נישואי ממזר

ילדיהם של ממזר\ת ובן או בת זוג רגיל הם ממזרים וכן ילדיהם אחריהם ממזרים עד סוף כל הדורות.

במחלוקת במסכת קידושין בין רבי טרפון לרבי אליעזר, מביא רבי טרפון עצה, שנפסקה להלכה ברמב"ם[13] לממזר כיצד לטהר את זרעו והיא שיגרום לעצמו להימכר לעבד עברי, שאז יהיה מותר בשפחה כנענית, אולם מכיוון שאין השפחה נחשבת ישראל, הוולד כמותה ולכן בנם המשותף יהיה עבד כנעני, אשר אחד מדיניו שכאשר הוא משוחרר, דינו כיהודי גמור.

ממזרת שהתעברה מגוי בנה ממזר. ממזר, כמו כל יהודי אחר, שהוליד בן מגויה, בנו גוי לכל דבר ואין לו קשר יוחסין עם האב.

נישואים עם קראים

היו פוסקים שהכריזו על הקראים כספק ממזרים משום שלדעתם קידושיהם כשרים מבחינת ההלכה, אך לא כך גירושיהם. כיום, בעקבות קו שהוביל הרב עובדיה יוסף[14] (שהסתמך גם הוא על פוסק קודם לו, הרדב"ז), הרבנות הראשית לישראל לא רואה בקראים ספק ממזרים ומתירה להם לבוא בקהל, אם יקבלו על עצמם את ההלכה. יש פוסקים חרדים המחמירים יותר בהתאם להוראת הרמ"א בהגהותיו לשולחן ערוך.

גם הקראים החשיבו את היהודים הרבניים כספק ממזרים, מאחר שמותרים אצלם נישואי אישה עם אחי אביה, הנחשבים ביהדות הקראית כעריות אסורים.

ממזרים בחוק של מדינת ישראל

מניעת הכרזה על ממזרים

על פי ההלכה, ממזר שאין יודעים עליו אין לחשוף את היותו ממזר. בהתאם לכך קבעו בתי המשפט במדינת ישראל שאין לבצע בדיקת רקמות לקטין לצורך בירור אבהות אם הבדיקה עלולה להביא להכרזתו כממזר. בשנת 2004 פורסמו שני פסקי דין שחרגו מנוהג זה וקבעו שטובת הילד לדעת מי אביו גוברת על חשש הממזרות[15]. בשנת 2008 נקבע מפורשות בחוק שבמקרה של חשש ממזרות אין לערוך בדיקת רקמות אלא כאשר "יש צורך בעריכת הבדיקה לשם מניעת סכנה לחיי אדם, או נכות חמורה בלתי הפיכה לאדם"[16].

חיתון

כיוון שבכל הנוגע לנישואים חלים במדינת ישראל דיני ההלכה, ממזר אינו רשאי להתחתן בישראל אלא עם ממזרת או גיורת. למימוש הגבלה זו מנהלת הרבנות הראשית רישום של ממזרים. ממזר שיתחתן בנישואים אזרחיים במדינה אחרת יוכל להרשם בישראל כנשוי ולזכות בהטבות ובחובות שמדינת ישראל מעניקה לזוגות נשואים. השאלה האם הרבנות תכיר בנישואין אלו תלויה בשאלה האם נישואין אזרחיים נחשבים כקידושין.

מקור ומשמעות המילה

מקור השם "ממזר" הוא נוטריקון ורבו הדעות מה הנוטריקון המדויק, מהן "מום-זר", "מעם-זר"[17], "מוזר מאחיו", ו"ממעי וזר". מושג זה מבטא את "טבעו" של הממזר - עצם הולדתו היא מום והוא זר לכל עם ישראל (שכן הוא מצווה להיות נפרד). כמו כן לא ידוע מאין בא, כיון שאביו התבייש מלהיוודע אליו.

אטימולוגיה עממית

רכב שטח בתל אביב עם הכיתוב: קטן קטן אבל ממזר

המילה "ממזר" משמשת, בעיקר בלשון הדיבור, לתיאור אדם תככן, אך גם חריף וממולח. לעיתים משמשת המילה ככינוי גנאי בהקשר שלילי, לתיאור מי שחריפותו מעוררת תיעוב, ולעיתים בציבור החילוני, משמשת המילה בהקשר "חיובי" שאדם הצליח לדאוג לעצמו להישגים חומריים בדרך לא דרך. "המילון החדש" מייחס את מקורה של משמעות זו לתלמוד הירושלמי[18], שבו נאמר "רוב ממזרין פיקחין".

במשמעות אחרת משמשת המילה לתיאור מה שנוצר מחוץ למסגרת המקובלת, למשל "ממזר לשוני" - מילה שאינה תואמת את כללי הלשון.

המילה "ממזר" היא התרגום המקובל למילה האנגלית bastard (ומקבילותיה בשפות אירופיות אחרות) אף שיש הבדל מהותי בין המשמעות ההלכתית ובין משמעות זו. בתרבויות נוצריות "ממזר" (כלומר bastard) הוא כל ילד שנולד מחוץ למסגרת נישואים. ילד כזה מכונה גם illegitimate child, מונח שמתורגם בדרך-כלל כ"ילד בלתי חוקי", אם כי האקדמיה ללשון העברית ממליצה על התרגום "ילד שלא מנישואים".

המונח "ממזר" מופיע בנבואת זכריה בפרק ט': "וישב ממזר באשדוד והכרתי גאון פלשתים". בין הפרשנים חלוקות הדעות האם הכוונה היא למושג ההלכתי של ממזר או שמדובר על מונח בעל משמעות אחרת, דוגמת חיל מצב, נוכרי, תערובת או חסר מורשת תרבותית.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. וראה בהמשך יוצא מן הכלל הזה
  2. שממשיכה את דברי המשנה הקודמת "האיש קודם לאשה להחיות ולהשיב אבדה, והאשה קודמת לאיש לכסות ולהוציאה מבית השבי. בזמן ששניהם עומדים לקלקלה, האיש קודם לאשה." ואחרי כן ממשיכה דינים אלו גם לגבי ממזר
  3. מסכת קידושין, דף ס"ח, עמוד א' וגם מסכת יבמות, דף מ"ט, עמוד א'
  4. והסבירה הגמרא שם, שההיתר נלמד מפסוק: "אמר חזקיה אמר קרא (ספר ויקרא, פרק ט"ו, פסוק כ"ד) ותהי נדתה עליו, אפילו בשעת נדתה תהא בה הויה"
  5. מסכת קידושין, דף ע"ג, עמוד א'וראה ברש"י בתחילת העמוד דיבור המתחיל חד לכהנים
  6. מבואר בגמרא שהלימוד הוא בגלל המילה קהל שכתובה בפרשה חמש פעמים כדי ללמד דרשה
  7. ובפשטות האיסור בממזרת הוא מדרבנן (ראה המהרי"ט יו"ד סימן א' ומובא בשער המלך, איסורי ביאה טו, ט. וכן עיין שב שמעתתא א', א'). אולם דעת המגיד משנה (איסורי ביאה, טו', יב') שאיסור זה הוא מהתורה.
  8. פלונית נ' מדינת ישראל, בית הדין הרבני האזורי נתניה, מספר תיק 9830-63-1, 21 במאי 2007, באתר נבו
  9. אגרות משה, אבן העזר ג', י"א
  10. משנה בקידושין עח ב
  11. תוספות על קדושין עח ב.
  12. ב"ב קכח, ב
  13. משנה תורה לרמב"ם, ספר איסורי ביאה, הלכות טו, פרק ג'
  14. יביע אומר ח', אבן העזר י"ב
  15. עו"ד רות דיין-וולפנר, הונאת אבהות: סבירות של 15% שהילד לא שלך, באתר ynet, 1 בינואר 2012
  16. בע"מ 2685/11
  17. רש״י על ספר זכריה, פרק ט', פסוק ו', הכוונה שנבעלה האשה למי שהוא זר ונכרי לה -(ריטב"א על מסכת יבמות, דף ע"ו, עמוד ב', כלומר שאסורה עליו
  18. מסכת קידושין פרק רביעי דף מ"ח עמוד א'
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0