רבי מנחם נחום עפשטיין
רבי מנחם נחום עפשטיין הידוע בכינויו ר' נחום מקוברין (תר"ו, 1846 - א' באב תרע"ח, 1918) היה המייסד והאדמו"ר של חסידות קוברין-ביאליסטוק.
יחוסו
רבי מנחם נחום עפשטיין נולד בשנת תר"ו לרב יהודה לייב עפשטיין. אביו היה בנו של רבי מרדכי ישראל עפשטיין ששם משפחתו המקורי היה קצנלבוגן והוא עצמו אימץ את שם המשפחה של חמיו רבי אברהם הלוי אפשטיין נכדו של רבי אריה לייב הלוי אפשטיין בעל הפרדס. הרב מרדכי ישראל היה בן אחר בן לרב יחזקאל קצינאלפוגין בעל שו"ת כנסת יחזקאל. מצד חותנו של רבי יהודה לייב אבי האדמו"ר היה לאדמו"ר גם ייחוס חסידי. החותן היה רבי ישראל מבהפלי שהיה נכדו של רבי מנחם נחום טברסקי מצ'רנוביל ודודו של רבי אהרן מצ'רנוביל. האדמו"ר ואביו היו חסידי קוצק, והאדמו"ר עצמו היה קרוי על שם רבי מנחם נחום טברסקי.
קורותיו
לאחר נישואיו התגורר האדמו"ר בקוברין שם נהיה לתלמידו של רבי אברהם מסלונים בעל ה'יסוד העבודה'. אחר פטירתו של ה'יסוד העבודה' בשנת תרמ"ד, היו חילוקי דעות בין החסידים לגבי הממשיך, היו שצידדו בנכדו רבי שמואל מסלונים והיו שצידדו בחתנו ואחיינו רבי משה מרדכי מקוברין, בן אחיו רבי הלל. זמן רב לא הייתה החלטה ובינתיים תלמידו רבי מנחם נחום עפשטיין החל לנהל עדה בקוברין. בשנת תרנ"ו עבר לביאליסטוק (שם גם ניהל מאוחר יותר רבי אברהם השני מסלונים ה'בית אברהם' את חצרו).
משפחתו
נישא לביילא רחל.
- בנו, רבי מרדכי יהודה עפשטיין חתן רבי יעקב ליינער מאיזביצא.
- חתנו, הרב שמחה מנדלבאום (שהגיע מארץ ישראל להשתדך איתו),
- חתנו רבי יצחק אהרן וינגרטן מיאנוב-קוברין.
- חתנו רבי מאיר שלום שצדרוביצקי[1] כיהן אחריו באדמו"רות. רבי מאיר שלום שימש כסגן הרב בביאליסטוק 30 שנה. לאחר פטירת חמיו החל לנהל את חצירו. נפטר בכ"ב באב ת"ש.
- רבי שמואל אהרן מילא את מקומו. מעסקני אגודת ישראל באירופה, ולאחר מכן בתל אביב חתניו היו רבי ישראל דן טאוב ממודז'יץ ורבי דוד מתתיהו רבינוביץ מביאלה בני ברק.
הערות שוליים
