חסידות קוצק

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קבריהם של רבי מנחם מנדל מקוצק וכמה מצאצאיו, בבית הקברות היהודי בקוצק

חסידות קוֹצְק היא חצר חסידית שנוסדה על ידי רבי מנחם מנדל מורגנשטרן בעיירה קוצק בסוף המאה השישית לאלף השישי ופעלה בפולין עד לשואה.

היסטוריה

מייסד החסידות, רבי מנחם מנדל, התפרסם בחריפותו ובהנהגתו התקיפה. הוא לא נהג במנהגי האדמו"רות המקובלים, מיעט בעריכת "טישים", התנגד לעשיית "מופתים", ומיעט בקבלת קהל. מחסידיו הוא דרש עבודה עצמית, חתירה מתמדת לשלמות, ביקורת וענווה. חסידות קוצק התאפיינה בחריפות, בלמדנות ובמנהגים רבים שהיו זרים לאנשים שמחוץ לה. בעשרים השנים האחרונות לחייו הסתגר רבי מנחם מנדל בחדרו, וכמעט שלא יצא ממנו[1]. למרות זאת, החסידות המשיכה לגדול וסחפה אחריה רבים[2].

לאחר פטירתו (כ"ב שבט ה'תרי"ט), בחרו רוב חסידיו, כולל שנים מבניו ושני חתניו, בתלמידו רבי יצחק מאיר אלתר מגור כאדמו"ר[3]. אף על פי שדרכם של אדמו"רי גור הייתה מתונה מזו של הרבי מקוצק, ניתן לזהות מאפיינים שווים בשתי החסידויות; לכן, יש הרואים את חסידות גור כממשיכה של חסידות קוצק ופשיסחא.

חסידות נוספת שיצאה מבית קוצק היא חסידות סוכטשוב, שנוסדה על ידי רבי אברהם בורנשטיין, חתנו של רבי מנחם מנדל, והחלה לפעול לאחר פטירתו של רבי חנוך הניך מאלכסנדר (י"ח באדר ה'תר"ל), ממשיכו של רבי יצחק מאיר מגור. שתי חסידויות אלו (גור וסוכטשוב) מאופיינות כחסידויות למדניות, כהמשך לשיטת קוצק ופשיסחא שנקטו בשיטת הלמדנות[דרוש מקור][מפני ש...].

עם זאת, קבוצה גדולה של חסידים נשארה בקוצק תחת הנהגת רבי דוד מורגנשטרן, בנו הבכור של רבי מנחם מנדל, שממנו יצאה שושלת אדמו"רים שפעלה בפולין עד לשואה והנהיגה אלפי חסידים בהשראת מייסד השושלת רבי מנחם מנדל מקוצק, אך בדרך מתונה ומקובלת יותר מזו שהייתה נהוגה בימיו של האדמו"ר הראשון מקוצק. בתקופת השואה נרצחו רוב חסידי קוצק ורוב צאצאיו של האדמו"ר מקוצק.

אדמו"רי החסידות

רבי דוד מקוצק

רבי דוד מורגנשטרן (תקס"טכ"ב בתמוז תרל"ג) היה האדמו"ר השני מקוצק[4], תלמידו של רבי שמחה בונים מפשיסחא ובעיקר תלמידו של אביו. נשא את הרבנית טויבא גרינוולד בת רבי צבי (הערשל) דישקעס מאופוטשנו[5] בי"א אלול תקפ"ז[6]. התפרנס מחנות שנוהלה על ידי אשתו. דר סמוך לאביו כל השנים, ולאחר פטירתו מילא את מקומו בעיירה קוצק. כאביו, גם דברי התורה שלו היו קצרים וחריפים. למרות שהיה בעל כישרון כתיבה לא כתב את תורתו, והיא מצויה בספרים שונים. בשנת תשמ"ט הודפסו דברי תורתו בספר 'שארית ישראל'. בשנת תשס"ז הודפס הספר 'אהבת דוד השלם' המלקט את תורתו ותולדות חייו.

לאחר פטירתו, החלו שניים מבניו - רבי ישראל מפילוב ורבי צבי הירש מלומאז' - לכהן כאדמו"רים. בנו הנוסף, רבי יעקב יושע מורגנשטרן (נפטר בט"ו בניסן תרס"ט) סירב לכהן כאדמו"ר, ונסע לחצרו של אחיו, רבי ישראל מפילוב. רק לאחר פטירת אחיו בשנת תרס"ו, התמנה לאדמו"ר לחלק גדול מחסידי אחיו. רבי דוד ובנו רבי יעקב יושע, קבורים באוהל בבית החיים בקוצק לצד מייסד השושלת, רבי מנחם מנדל[7].

רבי ישראל מפילוב וצאצאיו

רבי ישראל חיים מורגנשטרן (ת"רי"ב בסיוון תרס"ה). ישב תחילה בקוצק ואחר כך בפילוב. ניהל חצר גדולה, שאליה הגיעו רוב חסידיו של אביו. היה אדמו"ר בעל דעות מקוריות ועצמאיות וניסה ליזום פעולות של קניית קרקעות בארץ ישראל ועלייה לארץ על ידי ציבור שומר מצוות. בניו מילאו את מקומו אחרי פטירתו.

אוהל רבי משה מרדכי מפילוב בבית הקברות היהודי בוורשה

רבי צבי הירש מלומאז' וצאצאיו

אוהל רבי צבי הירש מלומאז' בבית הקברות היהודי בוורשה

בנו השני של רבי דוד, רבי צבי הירש מלומאז' (תרי"בג' באלול תרפ"ו), היה בזיווג ראשון חתנו של האדמו"ר רבי שלמה יהושע דוד גוטרמן מראדזימין. בשנת תרל"ג החל לכהן כאדמו"ר בראדזימין, ממנה עבר ללומאז' (Łomazy) ומשם לוורשה. חידושי תורתו נשארו בכתב יד והודפסו לראשונה בספר "אמת ואמונה" (מהדורת ה'תשפ"א).

בניו של רבי צבי הירש שימשו כאדמו"רים לאחר פטירתו.

לקריאה נוספת

  • רשימת מאמרים על חסידות קוצק באתר רמב"י
  • ישראל ארטן, אמת ואמונה. עריכה מחודשת עם ביאורים ומקורות, פרקי תולדות והרחבות נוספות, על ידי שמחה מורגנשטרן, תשפ"א
  • יצחק אריגור, קוצק: דמות אחד החזיונות המופלאים בחסידות, תל אביב תרצ"ו
  • יוסף פאקס, רבי מנחם מנדל מקוצק: המורד הקדוש של החסידות: חייו, הלך נפשו ושיטתו. דיסרטציה, דרופסי קולג', 1952
  • אברהם יהושע השל, קוצק - במאבק למען חיי אמת, מיידיש: דניאל רייזר ואיתיאל בארי, ירושלים 2015
  • יצחק אלפסי, תורת החסידות, מוסד הרב קוק, תש"ע-2010, חלק ג', עמ' 264–281
  • יצחק רפאל, רבי חיים ישראל מפילוב - אדמו"ר ציוני בתוך על חסידות וחסידים, מוסד הרב קוק, ירושלים תשנ"א
  • דוד אברהם מנדלבוים (עורך), עטרת צבי על חומש בראשית מאת רבי צבי הירש מורגנשטרן מלוקוב, בתוספת מראי מקומות ותולדות חייו, 1994
  • שארית יצחק, תל אביב תשמ"ט (כולל קורות חייו מאת אהרן סורסקי)
  • שארית ישראל, דברי תורה מאת רבי חיים ישראל מפילוב. לוקטו על ידי נכדו רבי מנדל מאיר מסוקולוב, תל אביב תשמ"ט.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ יש המטילים ספק בקיומה של הסתגרות זו, ראו בספר 'אמת ואמונה' (מהדורת תשפ"א, פרק 'כצאת השמש בגבורתו').
  2. ^ החוקר צבי רבינוביץ בספרו 'בין פשיסחא ללובלין' (ירושלים תשנ"ז, עמ' 475) והחוקר פרופסור מרצ'ין וודזינסקי בספרו Hasidism and Politics (עמ' 290) מספרים כי גם בשנים אלו נסעו לקוצק 5000 חסידים לקראת ראש השנה, וראו בספר 'מאור הגולה' (יהודה לייב לוין, ירושלים תשע"ו, עמ' תפה).
  3. ^ רבי יצחק מאיר היה גיסו של רבי מנחם מנדל.
  4. ^ ראו אודותיו באתר "אגודת אוהלי צדיקים".
  5. ^ תלמיד החוזה מלובלין, היהודי הקדוש מפשיסחא, רבי בונם מפשיסחא ורבי מנחם מנדל מקוצק ('אור זרוע לצדיק' - קלוגמן, כרך א עמ' רכב; 'מאיר עיני הגולה' אות קפד.
  6. ^ יש טוענים כי החתונה התקיימה בח' באלול (דער קאצקער רבי עמוד קז).
  7. ^ בית החיים נהרס בימי המלחמה. בשנת תשמ"ה נמצא מקום האהל על ידי האדמו"ר מגור רבי יעקב אריה אלתר שהקים שם מצבה (ראו אמת ואמונה, תשפ"א, עמ' תקה).
  8. ^ אסתר פרבשטיין, בסתר רעם, הוצאת מוסד הרב קוק, עמ' 416.
  9. ^ פנינה מיזליש, ‏רבנים בשואה, באתר "דעת"
  10. ^ רבי משה מרדכי מורגנשטרן, מדרש משה, חלק א', חלק ב', חלק ג', חלק ד', חלק ה', באתר היברובוקס.
  11. ^ ברוך דיין האמת: האדמו"ר מסוקולוב-קוצק זצ"ל באתר בחדרי חרדים.
  12. ^ מנשה אונגר, אדמו"רים שנספו בשואה, מוסד הרב קוק, 1969, עמ' 135.
  13. ^ על פי מפעל הביבליוגרפיה העברית, רשומת הזיהוי של העיול: "מורגנשטרן, יחיאל מאיר בן צבי הירש".
  14. ^ ראו: יחיאל מאיר מורגנשטרן, תולדות חזקיה די סילוה, ירושלים, תרפ"ט, באתר היברובוקס.
  15. ^ ביכורי אבי"ב, לונדון תש"ח, באתר היברובוקס.
  16. ^ הקדמה לספר "ביכורי אביב".



Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0