חסידות קוצק

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קבריהם של רבי מנחם מנדל מקוצק (שהסתלק בכ"ב שבט, ה'תרי"ט) וכמה מצאצאיו בבית הקברות היהודי בקוצק

חסידות קוֹצְק היא חצר חסידית שנוסדה על ידי רבי מנחם מנדל מורגנשטרן בעיירה קוצק בסוף המאה השישית לאלף השישי ופעלה בפולין עד לשואה.

היסטוריה

מייסד החסידות היה רבי מנחם מנדל מקוצק, מאדמו"רי פולין, שהתפרסם בחריפותו ובהנהגתו התקיפה. רבי מנחם מנדל לא נהג במנהגי האדמו"רות המקובלים, כמעט ולא ערך "טישים", לא הירבה בעשיית מופתים ומיעט בקבלת קהל. מחסידיו הוא דרש עבודה עצמית, חתירה מתמדת לשלמות, ביקורת וענווה. חסידות קוצק התאפיינה בחריפות, בלמדנות ובמנהגים רבים שהיו זרים לאנשים שמחוץ לה. בעשרים השנים האחרונות לחייו הסתגר רבי מנחם מנדל בחדרו, וכמעט שלא יצא ממנו. למרות זאת, החסידות המשיכה לגדול וסחפה אחריה רבים.

לאחר פטירתו (כ"ב שבט ה'תרי"ט), בחרו רוב חסידיו, כולל שני בניו ושני חתניו, בתלמידו רבי יצחק מאיר אלתר מגוּר, כאדמו"ר. אף על פי שדרכם של אדמו"רי גור הייתה מתונה מזו של הרבי מקוצק, ניתן לזהות מאפיינים שווים בשתי החסידויות; לכן, יש הרואים את חסידות גור כממשיכה של חסידות קוצק ופשיסחא.

חסידות נוספת שיצאה מבית קוצק היא חסידות סוכטשוב, שנוסדה על ידי רבי אברהם בורנשטיין, חתנו של רבי מנחם מנדל, והחלה לפעול לאחר פטירתו של רבי חנוך הניך הכהן מאלכסנדר, ממשיכו של רבי יצחק מאיר אלתר (ה'תר"ל). שתי החסידויות הללו מאופיינות כחסידיות למדניות, כהמשך לשיטת קוצק ופשיסחא.

עם זאת, קבוצה גדולה של חסידים נשארה בקוצק תחת הנהגת רבי דוד מורגנשטרן, בנו הבכור של רבי מנחם מנדל, שממנו יצאה שושלת אדמו"רים שפעלה בפולין עד לשואה והנהיגה אלפי חסידים בהשראת מייסד השושלת רבי מנחם מנדל מקוצק, אך בדרך מתונה ומקובלת יותר מזו שהייתה נהוגה בימיו של הרבי הזקן מקוצק. בתקופת השואה נרצחו רוב חסידי קוצק ורוב צאצאיו של הרבי מקוצק.

אדמו"רי החסידות

רבי דוד מקוצק

רבי דוד מורגנשטרן (תקס"טכ"ב בתמוז תרל"ג) היה האדמו"ר השני מקוצק[1], תלמידו של רבי שמחה בונים מפשיסחא ובעיקר תלמידו של אביו. בי"א אלול תקפ"ז נישא לרבנית טויבא גרינוולד בת רבי הערשל דישקעס מאופוטשנו[2]. התפרנס מחנות שנוהלה על ידי אשתו. היה סמוך לאביו כל השנים, ולאחר פטירתו מילא את מקומו בעיירה קוצק. כאביו, גם דברי התורה שלו היו קצרים וחריפים. למרות שהיה בעל כישרון כתיבה, לא כתב את תורתו, והיא מצויה בספרים שונים. בתשס"ז יצא לאור הספר "אהבת דוד השלם", המלקט את תורתו ותולדות חייו.

לאחר פטירתו, החלו שניים מבניו - רבי ישראל מפילוב ורבי צבי הירש מלומאז' - לכהן כאדמו"רים. בנו הנוסף, רבי יעקב יהושע מורגנשטרן (נפטר בט"ו בניסן תרס"ט) סירב לכהן כאדמו"ר, ונסע לחצרו של אחיו, רבי ישראל מפילוב. רק לאחר פטירת אחיו בשנת תרס"ו, התמנה לאדמו"ר לחלק גדול מחסידי אחיו. רבי דוד ובנו, רבי יעקב יהושע, קבורים בבית הקברות בקוצק לצד מייסד השושלת, רבי מנחם מנדל מקוצק.

רבי ישראל מפילוב וצאצאיו

רבי ישראל חיים מורגנשטרן (ת"רי"ב בסיוון תרס"ה). ישב תחילה בקוצק ואחר כך בפילוב. ניהל חצר גדולה, שאליה הגיעו רוב חסידיו של אביו. היה אדמו"ר בעל דעות מקוריות ועצמאיות וניסה ליזום פעולות של קניית קרקעות בארץ ישראל ועלייה לארץ על ידי ציבור שומר מצוות. בניו מילאו את מקומו אחרי פטירתו.

אוהל רבי משה מרדכי מפילוב בבית הקברות היהודי בוורשה

רבי צבי הירש מלומאז' וצאצאיו

אוהל רבי צבי הירש מלומאז' בבית הקברות היהודי בוורשה

בנו השני של רבי דוד, רבי צבי הירש מלומאז' (תרי"בג' באלול תרפ"ו), היה חתנו של האדמו"ר רבי שלמה יהושע דוד גוטרמן מראדזימין, בזיווג ראשון. בשנת תרל"ג החל לכהן כאדמו"ר בראדזימין, ממנה עבר ללומאז' (Łomazy) ומשם לוורשה.

בניו של רבי צבי הירש שימשו כאדמו"רים לאחר פטירתו.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ראו אודותיו באתר "אגודת אוהלי צדיקים".
  2. בן-ציון קלוגמן, אור זרוע לצדיק, כרך א, עמ' רכב.
  3. אסתר פרבשטיין, בסתר רעם, הוצאת מוסד הרב קוק, עמ' 416.
  4. פנינה מיזליש, ‏רבנים בשואה, באתר "דעת"
  5. רבי משה מרדכי מורגנשטרן, מדרש משה, חלק א', חלק ב', חלק ג', חלק ד', חלק ה', באתר HebrewBooks
  6. ברוך דיין האמת: האדמו"ר מסוקולוב-קוצק זצ"ל באתר בחדרי חרדים.
  7. מנשה אונגר, אדמו"רים שנספו בשואה, מוסד הרב קוק, 1969, עמ' 135.
  8. על פי מפעל הביבליוגרפיה העברית, רשומת הזיהוי של העיול: "מורגנשטרן, יחיאל מאיר בן צבי הירש".
  9. ראו: יחיאל מאיר מורגנשטרן, ‏תולדות חזקיה די סילוה, ירושלים, תרפ"ט, באתר HebrewBooks.
  10. ביכורי אבי"ב, לונדון תש"ח, באתר HebrewBooks.
  11. בין גנזיו היו מאות כתבי יד וחפצי קודש של גדולי האדמורי"ם בעיקר מפולין, וכן מאות ספרים עתיקים.
  12. הקדמה לספר "ביכורי אביב".
  13. בניגוד ליצחק אלפסי הכותב (?) כי נפטר בתשכ"ד.


סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0