חסידות ביאלא
חסידות ביאלא היא חצר חסידית הנקראת על שם העיר ביאלא פודולסק שבפולין, בה התגורר האדמו"ר רבי יצחק יעקב רבינוביץ מביאלא. חסידות ביאלא היא המשך לחצרות לענטשנא, אוסטרובא ופשיסחא.
במהלך השנים נקראה החצר בשמות שונים (פארציווא, מעזריטש, לובלין, שדליץ, לברטוב) על פי מקומות מגוריהם של אדמו"רי החצר, אך לאחר השואה חזרה החסידות להיקרא ביאלא.
הדור הראשון
ערך מורחב – רבי יצחק יעקב רבינוביץ (ביאלא)
מייסד החסידות והאדמו"ר הראשון היה רבי יצחק יעקב רבינוביץ מביאלא, בעל ה"דברי בינה", ובנו הצעיר של רבי נתן דוד משידלובצא, נכדו של רבי ירחמיאל מפשיסחא ונינו של רבי יעקב יצחק, "היהודי הקדוש", מפשיסחא. נישא לרבנית רחל לביאה, בתו היחידה של רבי יהושע מאוסטרובא בעל ה"תולדות אדם", הנקרא בפי חסידי פולין ה"נועם אלימלך הקטן", שהיה בנו של רבי שלמה יהודה לייב מלענטשנא.
הוכתר לאדמו"ר אחרי פטירת חותנו, בשנת תרל"ג, ואז חלה תופעה נדירה יחסית של התמזגות חצרות. עברו אליו חסידי פשיסחא שאותם הנהיג בעבר אביו, וכמו כן עברו אליו חסידי אוסטרובא, שהונהגו קודם לכן על ידי חמיו. שני הענפים האלה נפרדו בשעתו בדור התלמידים של 'היהודי הקדוש' מפשיסחה, ואצל האדמו"ר מביאלא חזרו והיו לענף אחד.
האדמו"ר נפטר בשנת ה'תרס"ה (1905), והותיר אחריו ארבעה בנים, ששימשו כולם אדמו"רים במקומות מגוריהם. דברי תורתו נדפסו בספרים: "דברי בינה" על התורה ומועדים ו"ישרי לב" על שבת.
הדור השני
כל בניו של מייסד השושלת כיהנו באדמו"רות:
- רבי נתן דוד, האדמו"ר מפארציווא (פרצ'ב שבפולין ; תרכ"ו, 1866 - ז' בשבט תר"צ, 1930). דברי תורתו נדפסו בספר "ואלה הדברים שנאמרו לדוד". את מקומו מילא בנו רבי משה יחיאל אלימלך מלברטוב, האדמו"ר מלברטוב, שחיבר ספרים רבים. רבי משה יחיאל אלימלך נהרג בשואה. אחד מבניו הנוספים של רבי נתן דוד היה רבי ברוך יהושע ירחמיאל רבינוביץ, ששימש מספר שנים כאדמו"ר ממונקאטש.
- רבי מאיר שלמה יהודה, אדמו"ר ממזריטש, תרכ"ח - י"ז באדר תש"ב. רעייתו הרבנית מרים דובה בת הרב אייזיק ברבש מברדיצ'ב. לאחר מלחמת העולם הראשונה העביר את חצרו לוורשה. חלק מחסידיו עלו ארצה לפני השואה ואף פתחו בית מדרש בתל אביב. הם היוו את הגרעין לחסידות ביאלא בת ימינו. הלוויתו הייתה אחת הלוויות האחרונות בגטו ורשה. דברי תורתו נדפסו בספר "זיכרון משל"י". בנו רבי יהושע נתן דוד רבינוביץ, נישא לדובריש בת האדמו"ר רבי שמואל בורנשטיין מחסידות סוכטשוב, נספה בגטו ורשה.
- רבי אברהם יהושע העשיל האדמו"ר מלובלין. תרל"ה - ח' באייר תרצ"ג. היה חתנו של רבי שמעון אלתר (נכדו של רבי יצחק מאיר אלתר מגור). דברי תורתו נדפסו בספר "ישועות אברהם". את מקומו מילא בנו רבי אהרן נתן דוד, שנחשב לתלמיד חכם ולמדן מופלג, נרצח בשואה.
- הבן הצעיר רבי ירחמיאל צבי, תרל"ח - ז' בחשוון ה'תרס"ו. היה חתנו של רבי אריה לייבוש מאוז'רוב. היה האדמו"ר מביאלא בעיר שדליץ במשך שישה חודשים בדיוק, עד לפטירתו. בנו, רבי נתן דוד רבינוביץ (תרנ"ט - תש"ז) גדל אצל סבו רבי אריה לייבוש ואצל דודו (חתן סבו רבי יעקב יצחק) רבי אהרן מנחם מנדל מראדזימין. בשנת תרפ"ח היגר ללונדון וכיהן שם כאדמו"ר. בנו של רבי נתן דוד הוא ד"ר צבי מאיר (הארי) רבינוביץ, שכתב ספרים על חסידות, מדרש ופיוט, בעברית ובאנגלית.
הדור השלישי
- ערך מורחב – רבי יחיאל יהושע רבינוביץ
רבי ירחמיאל צבי הותיר אחריו בן, רבי יחיאל יהושע, שבפטירת אביו היה רק בן חמש. הוא גדל בבית אבי אמו, האדמו"ר רבי אריה לייבוש מאוז'רוב. בגיל עשרים ושתיים שב רבי יחיאל יהושע לעיר שדליץ על מנת למלא את מקום אביו בהנהגת חסידי ביאלא. הוא הקים בעיר ישיבה שבה למדו מאות בחורים.
לאחר כניסת הנאצים לשדליץ במסגרת פלישתם לפולין ב-1939, נמלט רבי יחיאל יהושע עם בני משפחתו לשטחי פולין שכבשה ברית המועצות במסגרת הסכם ריבנטרופ-מולוטוב והוא הוגלה לסיביר. בשנת תש"ב עלו חלק מילדיו ארצה במסגרת עליית ילדי טהראן ובשנת ה'תש"ז עלה הוא עצמו לישראל והשתקע בתל אביב-יפו. בשנת ה'תשט"ו העתיק את מקום מגוריו לירושלים שבה הקים את בית מדרשו ברחוב יוסף בן מתתיהו. חסידיו הקימו בית מדרש וישיבה בבני ברק. בראשות הישיבה עמד בנו רבי דוד מתתיהו רבינוביץ[1], ובמשך תקופה קצרה גם הרב ראובן פיין.
רבי יחיאל יהושע היה חבר מועצת גדולי התורה.
הוא נפטר בכ"א בשבט תשמ"ב. דברי תורתו הודפסו בסדרת ספריו: "חלקת יהושע" ו"קדושת חלקת יהושע",.
הדור הרביעי
בימי השבעה לאחר פטירתו של רבי יחיאל יהושע רבינוביץ נערכו בחירות בין בניו על זהות ממלא מקומו. בבחירות נבחר בנו הצעיר, רבי בצלאל שמחה מנחם בן ציון. לאחר מספר חודשים הכתירו חלק מהחסידים את בנו רבי דוד מתתיהו ובמקביל החלו שני הבנים האחרים לכהן כאדמו"רים (סודרו להלן לפי סדר לידתם).
- רבי ירחמיאל צבי יהודה, האדמו"ר מביאלא פשיסחא (חתן רבי אהרן משה גליצקי מלוגאנו שויץ). שהה עם אביו בגלות סיביר עד עלותם ארצה, וגם בירושלים התגורר בשכנותו. הקים בבית מדרשו של אביו כולל אברכים, וההדיר מחדש את ספרי אבותיו: 'דברי בינה', 'ישרי לב', 'תולדות אדם' ועוד. לאחר פטירת אביו מונה לרב בית מדרשו ברחוב יוסף בן מתתיהו בירושלים. כעבור מספר שנים עבר לגור בשכונת הר נוף, שם הקים את בית המדרש "תולדות יחיאל"-ביאלא פשיסחא. נפטר בו' בטבת תשס"ד ונקבר בהר הזיתים לאחר פטירתו הודפס ספרו 'ברכת צבי' על התורה ומועדים מכתב ידו[דרוש מקור][מפני ש...].
- רבי יצחק יעקב, האדמו"ר מביאלא רמת אהרן (נפטר בכ"ט באלול תש"ע[2]). עלה לארץ בשנת תש"ב בעליית ילדי טהרן ולמד בישיבת פוניבז'. נישא למרים שיינדל בת רבי אברהם אביש קנר מטשכויב. גר בפתח תקווה ובשנת תשמ"ב עבר לגור בשכונת רמת אהרן בבני ברק ופתח שם בית מדרש. דברי תורתו יצאו מדי חודש בקונטרסי "מאורות יחיאל" וקובצו לכרך "אהלי יעקב" ולספר "אהבת יעקב". נפטר בכ"ט באלול תש"ע ונקבר בבית הקברות נחלת יצחק.
- רבי דוד מתתיהו רבינוביץ, האדמו"ר מביאלא בני ברק (כ"ד בכסלו ה'תרפ"ט-כ"ה בתשרי ה'תשנ"ח. עלה לארץ בשנת תש"ב בעליית ילדי טהרן ולמד בישיבת פוניבז'. הקים את ישיבת ביאלא 'אור קדושים' ועמד בראשה. בשנת תשכ"ד הוציא לאור את הספר 'תפארת אבות' הכולל את תולדות חסידות ביאלא. כמו כן הוציא לאור את ספרי חסידות ביאלא[דרושה הבהרה]. מספר חודשים לאחר פטירת אביו בתשמ"ב התמנה לאדמו"ר על ידי חלק מהחסידים, והקים בתי מדרשות בבני ברק ובירושלים. לאחר פטירתו הוציאו חסידיו לאור את דברי תורתו בספרים "להבת דוד" ו"אורחות דוד".
- רבי בן ציון רבינוביץ, האדמו"ר מביאלא (חתן רבי אברהם משה באב"ד). היה הראשון שהתמנה לאדמו"ר מבין אחיו ועומד בראש הפלג הגדול ביותר של חסידות ביאלא. ברשימות שהוכנו באגודת ישראל לקראת הבחירות לכנסת העשרים ושתים שויכו לחסידות בישראל מעל 1,500 בעלי זכות בחירה[3]. במשך שנים היה רב העיר לוגאנו שבשווייץ, וכיום מחלק עיתותיו בעיקר בין צפת לירושלים ומעלה עמוס. עלה ארצה בשנת תש"ב במסגרת עליית ילדי טהרן ולמד בישיבת פוניבז'. שיחותיו, שיעוריו וחידושי תורתו יוצאים לאור בסדרת הספרים מבשר טוב, הכוללת ספרי חידושים על הש"ס, כמו גם ספרי חסידות ומוסר רבים. לחסידיו בתי כנסת וכוללי אברכים בכמה ערים בישראל, בהם גם בית כנסת ברמת בית שמש א' לקהילה של בעלי תשובה הנמנים עם חסידיו. בית מדרשו המרכזי הוא ברחוב יעקבזון בירושלים. משמש כאביו כחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.
הדור החמישי
בני רבי ירחמיאל צבי יהודה רבינוביץ מביאלא פשיסחא
- רבי יעקב אלימלך, האדמו"ר מביאלא פשיסחא. בית מדרשו באשדוד. חתנו הוא רבי אמיתי טברסקי האדמו"ר מטאלנא אשדוד
- רבי חיים יצחק מנחם מנדל, האדמו"ר מביאלא פשיסחא. בית מדרשו בשיכון ויזניץ בבני ברק. חתן רבי יצחק יהודה שטרן מביליץ.
- רבי ברוך לייב, האדמו"ר מביאלא-לונדון, שימש בעבר רב בית הכנסת ביאלא בלונדון של דודו הרב בן ציון. אחרי פטירת אביו ייסד בלונדון את קהל "ברכת צבי" ביאלא פשיסחא על שמו. ירש הון רב מחמיו, ישעיה זאב לעוו, ובנה מרכז מפואר שבו בית כנסת, שטיבלאך, מקוה, ספרייה תורנית גדולה, ואולם שמחות.
- רבי צמח דוד. בשנת תשע"ט פתח בית מדרש "ישרי לב" של חסידי ביאלא פשיסחא ברחוב חבקוק בבני ברק. חתן רבי משה זייבלד חתנו של רבי יהושע אייכנשטיין מזידיטשוב.
- רבי פנחס יאיר מביאלה קינצק, מתגורר בשכונת סנהדריה בירושלים.
- רבי שמחה, רב קהילת משכנות יעקב בשכונת רמת שלמה, ומחבר ספר פסקי תשובות. חתנו של הרב שמואל הלפרט.
- רבי משה, האדמו"ר מביאלא פשיסחא. ממלא את מקום אביו בבית מדרשו בהר נוף.
בני רבי יצחק יעקב רבינוביץ מביאלא רמת אהרן
- רבי דוד ירחמיאל צבי, האדמו"ר מביאלא - רמת אהרן, ממלא את מקום אביו בבית מדרשו ברמת אהרן. חתן רבי ישראל שלום יוסף פרידמן חתנו של רבי יצחק מבוהוש. למד בישיבת טשיבין ושימש בבית זקנו רבי יחיאל יהושע. כיהן במשך שנים כראש כולל בוהוש. מחבר ספר עיוני הלכות (שלושה חלקים). בנו, הרב יחיאל יהושע רבינוביץ, הוא רב בית מדרש שפיקוב באנטוורפן.
- רבי ברוך שלמה לייב, האדמו"ר מביאלא - הר יונה, חתן רבי מנחם מנדל ממוז'שאי.
בני רבי דוד מתתיהו רבינוביץ מביאלא בני ברק
בחלוף שנה מפטירת רבי דוד מתתיהו הוכתרו ארבעה מבניו לאדמו"רים.
- הרב יעקב מנחם, האדמו"ר מביאלא בני ברק ממלא את מקום אביו בבית מדרשו בבני ברק. לחסידיו בתי מדרש בירושלים ובביתר עילית. כמו כן הקים את ישיבת משנת שמעון בביתר עילית. חתן רבי צבי הירש רוזנבוים מקרעטשניף, בעל בתו הרבנית ראצ'ה ברכה[4].
- הרב אברהם ירחמיאל רבינוביץ, האדמו"ר מאוסטרובה ביאלא, הקים את חצרו ובית מדרשו בשכונת קריית משה בירושלים. בשליחותו הוקמו מרכזי קירוב ובתי כנסת במנהטן, לוס אנג'לס ומיאמי[דרוש מקור]. חתן רבי אברהם שלמה בידרמן מלעלוב ירושלים.
- הרב פנחס ירמיהו נפתלי, האדמו"ר מביאלא בית שמש[5], הוכתר לאדמו"ר על ידי קבוצה מחסידי אביו והקים בית מדרש בבית שמש, בתחילה בשם "ביאלא-לענטשנא" ובהמשך בשם "ביאלא בית שמש"[6]. חתן רבי אברהם גולדמן מזוויהל. בשליחותו הוקמו מרכזי קירוב בכמה ערים בצרפת ובקנדה, וכן מקוואות טהרה ברחבי הארץ[דרוש מקור].
- הרב אהרן שלמה, האדמו"ר מביאלא בורו פארק, חתן רבי נחום מאיר פנט מדעעש-שאץ. לחצרו בתי כנסת בביתר עילית ובמיאמי
- הבן הגדול רבי שמואל שמעלקא, רב בית המדרש של אחיו רבי יעקב מנחם האדמו"ר מביאלא בני ברק. חתן רבי משה דייטש מלונדון חתנו של רבי יעקב הלברשטאם מטשאקווא.
- חתנו הרב יהודה זאב קורנרייך, (נולד בכ"ב בטבת ה'תשט"ז) האדמו"ר משידלובצא. בשנת תשנ"א ייסד בית מדרש לחסידי חמיו בשכונת גוש שמונים בירושלים, וכיהן בו כרב. לאחר פטירת חמיו נשאר בית המדרש תחת הנהגת רבי יהודה זאב לקבוצת חסידים. חצרו קרויה על שם חצרו של רבי נתן דוד משידלובצא[7]. לחסידות גם בית מדרש בביתר עילית, בראשות בנו הרב יוסף קורנרייך. כן הוציא לאור את הספר "שלהבת קודש" מדבריהם של מרבי ירחמיאל מפשיסחא ובנו רבי נתן דוד משידלובצא[8].
רבי יעקב מנחם רבינוביץ, האדמו"ר מביאלא-בני ברק
האדמו"ר מאוסטרובה-ביאלא, בהכנסת ספר תורה לבית מדרשו בשכונת קריית משה ירושלים
בני רבי דוד מתתיהו מביאלא (מימין לשמאל): האדמו"רים מביאלא-בית שמש, ביאלא-בני ברק, אוסטרובה-ביאלא וביאלא-בורו פארק, באירוע הכנסת ספר תורה, שבט תשע"ח
האדמו"ר משידלובצא
האדמו"ר מביאלא-בית שמש
הרב דוד ירחמיאל צבי רבינוביץ, האדמו"ר מביאלא-רמת אהרן
קישורים חיצוניים
- מאיר איידלבום, לתולדות חסידות ביאלה, באתר "דעת"
הערות שוליים
- ^ אידישע ווארט, גיליון 230 אדר - ניסן תשמ"ב.
- ^ יהושע הכהן, האדמו"ר מביאלא-רמת אהרן זצ"ל, 8 בספטמבר 2010, חדשות אתר בחדרי חרדים.
- ^ חשיפה: מסמכי הויקיליקס של אגודת ישראל מייתרים את הפריימריז באתר בחדרי חרדים.
- ^ ישראל כהן, אשת האדמו"ר מביאלה בני ברק ויתרה על הדירה לאחיה: "בשביל השלום", באתר כיכר השבת, 15 במרץ 2016
- ^ כיכר השבת, האדמו"ר מביאלא בית שמש, באתר כיכר השבת https://www.kikar.co.il/402510.html
- ^ האדמו"ר מביאלא בית שמש באתר JDN
- ^ פעל לגילוי מקום קברו בשידלובצא, והקים אוהל על קברו (שלהבת קודש עמ' קפ"ד).
- ^ מכון נחלת דוד, שלהבת קודש, באתר אוצר החכמה.
