מעבר מנחם בגין
.JPG) | |
| מעבר מנחם בגין | |
| שם רשמי | מעבר מנחם בגין, (מעבר טאבה; בערבית معبر طابا) |
|---|---|
| מיקום |
 אילת, ישראל  טאבה, מצרים |
| מנוהל על ידי |
רשות שדות התעופה מצרים |
| פתיחת המעבר | 26 באפריל 1982 |
מעבר מנחם בגין, הידוע כמעבר טאבה במצרים (בערבית معبر طابا), הוא מעבר גבול יבשתי בין אילת בישראל וטאבה במצרים, השוכן כ-10 ק"מ דרומית למרכז העיר אילת על גבול ישראל-מצרים. המעבר נפתח ב-26 באפריל 1982 והוא משמש כמעבר עבור בעלי אזרחות ישראלית ותיירים זרים, למעט פלסטינים, וכן לבעלי תעודות מעבר המחזיקים בוויזה מצרית בדרכונם (עולים חדשים ופלסטינים המחזיקים בתעודת מעבר ישראלית).[1] המסוף שוכן על רצועת חוף צרה ברוחב של 45 מטר ובאורך של 200 מטר, בין ים סוף והרי אילת. המעבר פתוח כל ימות השנה מלבד יום הכיפורים וחג הקורבן.[2] צידו הישראלי של המעבר נקרא על שם ראש הממשלה לשעבר מנחם בגין.
היסטוריה
עם השלמת הנסיגה הישראלית מסיני ב-26 באפריל 1982, על פי הסכם השלום בין ישראל למצרים, נפתח מעבר גבול זמני בין המדינות, דבר שנבע מהמחלוקת סביב הריבונות על טאבה. החל ממרץ 1989 התאפשרה תנועה רציפה במעבר טאבה והוא נפתח 24 שעות ביממה. תנועה זו התאפשרה אחרי בוררות בינלאומית שקבעה שהחוף הציבורי, הכפר של רפי נלסון ומלון סונסטה יועברו לידי השלטון המצרי. בספטמבר 1995 הוכרזה פתיחת המסוף החדש באופן רשמי.[3] בינואר 1989, הועברה טאבה למצרים ומעבר הגבול עבר כקילומטר וחצי מזרחית ממיקומו הקודם. דבר זה גרם לגידול משמעותי בנפח התנועה במסוף, שכן גם היוצאים לטאבה עשו בו שימוש. ב-1995, הוקם מסוף ישראלי מחודש וב-1997 נחנך גם המסוף המצרי החדש.
בנתוני תנועת הנוסעים במסוף חלה ירידה דרסטית לאחר תחילת האינתיפאדה השנייה. זו שבה והתייצבה בשנת 2004, אך לאחר הפיגוע במלון הילטון טאבה בסוף אותה שנה צנחה שוב. רק בשנת 2007 שבה תנועת הנוסעים במעבר והתאוששה, ואף חצתה לראשונה מאז 1999 את רף המיליון[דרוש מקור][מפני ש...]:
| שנה | 1999 | 2001 | 2003 | 2004 | 2005 | 2006 | 2007 | 2008 |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| נוסעים | 1,038,828 | 375,655 | 725,374 | 991,421 | 783,672 | 648,542 | 1,145,422 | 1,433,892 |
| מכוניות | 89,422 | 26,065 | 45,555 | 48,692 | 27,170 | 22,546 | 36,297 | 21,936 |
במרץ 2020, במהלך תקופת הקורונה, המעבר נסגר באופן זמני.
הטרמינל הישראלי
הטרמינל הישראלי נחנך בספטמבר 1995 והקמתו עלתה כ-3 מיליון דולר. אולם הנוסעים פתוח 24 שעות ביממה, כל ימות השנה, למעט ביום כיפור ובחג הקורבן. במקום תחנות "דרייב אין" לבעלי מכוניות, שירות להחלפת כספים, וחנויות פטורות ממס. בשל הנתונים הגאוגרפיים, אין במקום מגרש חנייה. ניתן להגיע אל המעבר בקווי האוטובוס 15 ו-16 של אגד מהתחנה המרכזית אילת ובקו 30 מנמל התעופה רמון, במוניות וברכב פרטי דרך כביש 90. בספטמבר 2016 הטרמינל הישראלי נקרא על שמו של ראש הממשלה מנחם בגין שחתם על הסכם השלום הישראלי מצרי ב-1979, והוקמה תערוכה על פועלו בשער הכניסה לישראל.[4]
הטרמינל המצרי
הטרמינל המצרי מכיל אולם נוסעים הפתוח 24 שעות ביממה, כל ימות השנה, למעט חג הקורבן. במעבר יש דיוטי פרי, שירות להחלפת כספים ומכס. על יד המעבר בית מלון של רשת הילטון ותחנה של משטרת התיירים המצרית. כמו כן, בטרמינל המצרי יושב קצין קישור ישראלי וכן נציגות של כוח המשקיפים הרב-לאומי.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ כך בעמוד הרשמי
- ^ מעברי גבול יבשתיים, באתר רשות שדות התעופה בישראל
- ^ "מעבר גבול טאבה". אורכב מ-המקור ב-2020-06-10. נבדק ב-2017-06-10.
- ^ מירב ארד, מעבר טאבה למצרים יקרא "מעבר בגין", באתר News1 מחלקה ראשונה, 27 בספטמבר 2016
מראה הצד הישראלי במעבר
חותמת של מעבר הגבול הישראלי בטאבה
חותמת מעבר הגבול המצרי
המסוף המצרי
.JPG)
| מעברי גבול יבשתיים של מדינת ישראל | |||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| ישראל עם
|
| ||||||||||
| רשות שדות התעופה | ||
|---|---|---|
| פעיל | ||
| שדות תעופה | ראש פינה • חיפה • הרצליה • בן-גוריון • רמון |  |
| מעברי גבול | נהר הירדן • אלנבי • לובה אליאב (ניצנה) • יצחק רבין (ערבה) • מנחם בגין (טאבה) | |
| בעבר | ||
| שדות תעופה | קריית שמונה • שדה דב • עטרות • עובדה • אילת • עציון • שדה אופיר | |
| מעברי גבול | מעבר קרני • מעבר רפיח | |
