שער פאטמה
שם רשמי | שער "הגדר הטובה" |
---|---|
מיקום | בסמוך למטולה |
מנוהל על ידי | צה"ל, ממשלת ישראל |
פתיחת המעבר | יוני 1976 |
סגירת המעבר | מאי 2000 |
קואורדינטות | 33°16′58″N 35°33′48″E / 33.28278°N 35.56333°E |
שער פאטמה (או שער הגדר הטובה) הוא מעבר גבול סגור בין ישראל ללבנון.
היסטוריה
הקמת המעבר
המעבר הוקם ביוני 1976, ביוזמת שר הביטחון שמעון פרס במסדרת מדיניות "הגדר הטובה". מדיניות של סיוע רפואי וכלכלי לתושבי דרום לבנון שנפגעו במהלך מלחמת האזרחים בלבנון שפרצה באפריל 1975[1].
הסיוע החל במתן עזרה רפואית ללבנונים, רובם אוכלוסייה נוצרית מארונית, שהגיעו לגדר המערכת, ביקשו עזרה מסיורי צה"ל שעברו באזור, ורבים פונו לטיפול בבתי חולים בישראל[2]. ביוני 1976, החליטה ממשלת ישראל להפוך את מתן הסיוע למדיניות רשמית ולהקים במקום מרפאה צבאית באוהל, סמוך לשער שנפתח בגדר להולכי רגל[3]. ב-20 ביוני 1976, הוזמנו למקום עיתונאים, והדבר התפרסם באמצעי התקשורת בעולם. מטרת החשיפה הייתה יצירת תדמית חיובית לישראל בדעת הקהל העולמית[4]. בתחילה הקיף ההסדר רק את הנוצרים, אך הורחב תוך זמן קצר לכל המבקשים סיוע. נוצרים, מוסלמים, דרוזים וצ'רקסים[5]. באוגוסט 1976 פנו גם המתואלים (השיעים הלבנונים) לקבל עזרה ובקשתם נענתה בחיוב[6]. השיעים בדרום לבנון באותם שנים שמרו על ניטרליות במלחמת האזרחים, הם היוו את העדה הגדולה בדרום לבנון אך רובם היו איכרים עניים. הם גם לא היו עוינים לישראל אז[7].
ביסוס כמעבר גבול
תוך שבועות ספורים גדל היקף הפעילות במקום והסיוע הרופאי הורחב גם לסיוע כלכלי. ניתנה אפשרות לתושבים בדרום לבנון לרכוש אספקה, מזון דלק ומים מישראל. סוחרים מלבנון הורשו להיכנס עם רכבם במעבר להגיע לקריית שמונה, ולקנות מוצרים בעיר. בנוסף הורשו פועלים מדרום לבנון להיכנס ולעבוד בישראל[8]. והמקום הפך לתחנת המעבר העיקרית של סחורות ופועלים בין ישראל ודרום לבנון.
שער הגדר הטובה, הפך תוך זמן קצר לאתר תיירות, אלפי אנשים באו לראות מעבר אנשים בין ישראל למדינה ערבית. בשנת 1981 השקיעה "משרד התעשייה, המסחר והתיירות" כמיליון שקל בפיתוח האתר[10].
בסמוך לכניסה, הייתה רחבה ובה קיוסקים ששירתו את החיילים, קיוסקים הזכורים בשל "הדודה מרי", מרים פיינר, שהייתה ידועה בדאגתה ובמסירותה לחיילים. במזנון שלה נשמרו חבילות ומכתבים שנשלחו לחיילים[11].
לאחר נסיגת צה"ל מלבנון במאי 2000, אזור השער הוכרז כשטח צבאי סגור, ובעלי העסקים במעבר נאלצו לסגור אותם. המעבר היה עוד פתוח מדי פעם למעבר פועלים מלבנון, אך לאחר שורה של תקריות נסגר סופית ב-2003[12].
קישורים חיצוניים
- דוד חיון, ראש מועצת מטולה: להעביר את שער פטמה לשליטת האו"ם, באתר גלובס, 10 ביולי 2000
- עתי"ם, זוג פלסטינים נישא ליד שער פטמה בלבנון, באתר ynet, 24 ביולי 2000
הערות שוליים
- ^ פרס סקר מדיניות "הגדר הטובה", דבר, 12 ביולי 1976
- ^ מנחם רהט ומאיר הראובני, לבנונים באים לישראל לבדיקות ולטיפול רפואי, מעריב, 10 ביוני 1976
- ^ יעקב ארז,, הם באים מלבנון לקבל טיפול רפואי, מעריב, 14 ביוני 1976
- ^ דוד שליו, גברה נהירת לבנונים למרפאת הגדר, דבר, 27 ביוני 1976
- ^ יעקב ארז, הסיפור מאחורי הגדר הטובה, מעריב, 12 בספטמבר 1977
- ^ גם מתואלים מלבנון מבקשים לקבל שרות "הגדר הטובה", מעריב, 9 באוגוסט 1976
- ^ אהוד יערי, הקדמה למאבק על דרום לבנון "הגדר הטובה" - שיטה זמנית בלבד, דבר, 25 ביולי 1976
- ^ מאיר הראובני, "המשביר ללבנון" פועל מקרית-שמונה, מעריב, 20 ביולי 1976
- ^ 400 אלף ביקרו אשתקד בגדר הטובה, דבר, 28 במאי 1981
- ^ [9]
- ^ אלי אשכנזי, מתה "דודה מרי" שהפעילה את המזנון לחיילים בדרך ללבנון, באתר הארץ, 5 בדצמבר 2012
- ^ לילי גלילי, פחד מוות בשער פטמה, באתר הארץ, 22 במאי 2003
מעברי גבול יבשתיים של מדינת ישראל | |||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
ישראל עם |
|