מעיין בית ה'
מעיין בית ה' הוא מעיין שלעתיד לבוא יצא מבית קודש הקודשים, שימתיק את מימי הימים המלוחים וירפא את כל החולים שישתו ממנו. מעיין זה הוא אחד מעשרה דברים שעתיד הקדוש ברוך הוא לחדש לעתיד לבוא.
בתנ"ך
נבואות רבות נאמרו על המים שיצאו מקודש הקודשים לעתיד לבוא. המרכזית שבהן מופיעה בספר יחזקאל, פרק מ"ז, שם מתואר כי המלאך מראה ליחזקאל במראה הנבואה את בית המקדש השלישי. כשהגיעו לפתח ההיכל, ראה הנביא מים היוצאים מתחת לפתח לכיוון מזרח, מדרום למזבח, ומשם יוצאים דרך שער העזרה הדרומי[1], ומשם יצאו דרך השער המזרחי של החצר החיצונה לכיוון הר הבית.
כשהגיעו המים לגובה המותניים של הנביא, אמר לו המלאך לצאת מהמים אל שפת הנחל[2]. המלאך הוסיף והסביר לנביא כי המים ימשיכו לזרום ויתחלקו לכמה אפיקים: חלק אחד יגיע לכנרת, חלק שני לים המלח וחלק שלישי לאוקיינוס, וכולם יומתקו ממליחותם על ידי מי המעיין (למעט הבורות והביצות הסמוכים לימים, שיישארו מלוחים כדי שישמשו מקור למלח לבישול). בנוסף, נאמר לנביא כי בנחל יתרבו דגים רבים, ובצידי הנחל יגדלו עצי מאכל שבכל חודש יבכירו פירות חדשים, ועליהם ישמשו לתרופה.
והוא המעיין שהתנבא עליו יואל הנביא ”וּמַעְיָן מִבֵּ֤ית ה' יֵצֵא וְהִשְׁקָה אֶת־נַ֥חַל הַשִּׁטִּֽים”[3], ומקורו מתוך הבקעה שתיווצר בהר הזיתים כפי שמופיע בספר זכריה ”וְהָיָ֣ה׀ בַּיּ֣וֹם הַהוּא יֵצְאוּ מַֽיִם־חַיִּים מִיר֣וּשָׁלַ֔ם חֶצְיָ֗ם אֶל־הַיָּם הַקַּדְמוֹנִ֔י וְחֶצְיָ֖ם אֶל־הַיָּם הָאַחֲרוֹן בַּקַּ֥יִץ וּבָחֹרֶף יִֽהְיֶה”[4][5].

בחז"ל
בדברי חז"ל[6] מובא כי בצאתו מקודש הקודשים, עוביו של המעיין כקרני חגבים; כשהוא מגיע לפתח ההיכל הוא מתרחב ונעשה כחוט של שתי; כשהוא מגיע לפתח האולם הוא נעשה כחוט הערב; ובפתח העזרה הוא כבר מגיע לעובי של קילוח מים היוצא מפך קטן, ומכאן ואילך הנחל הולך ומתגבר עד שמגיע לבית דוד, ומשם נעשה עמוק עד שראוי לטבילה.
עוד מובא בחז"ל[7] שהבאר מים חיים שמצאו עבדי יצחק בחפירתם, הוא המעיין שעתיד לעלות בירושלים ולהשקות את כל סביבותיה.
וְהוּא יְשִׁיבֵם: עוֹד לֹא יִזָּכְרוּ שִׁטִּים / וְסוֹטֵן עוֹד בַּל יַסְטִין, כִּי מַעְיָן יֵצֵא מִבֵּי הַשִּׁטִּים / וְהִשְׁקָה אֶת נַחַל הַשִּׁטִּים.
במדרש[8] מנו את נס נביעת המעיין, צמיחת הפירות המתחדשת והמהירה, וסגולתם הרפואית של המים והפירות, כשני ניסים מתוך עשרה שעתיד הקדוש ברוך הוא לחדש לעתיד לבוא.
סיבת הנס
רבי דון יצחק אברבנאל[9] ביאר כי בעבר היה בירושלים מחסור תמידי במים, והתושבים נאלצו להשתמש במים שאובים ומכונסים. לכן הבטיח הנביא כי לעת הגאולה לא יחסר בה דבר, והקדוש ברוך הוא יברא בריאה חדשה של מעיין מים חיים. מוצאו של המעיין יהיה דווקא מן המקדש, כדי שיכירו הכל כי בזכות בית ה' מתרחש הנס.
בפירושו השני ביאר בדרך המשל והרמז, על פי מה שניבא ישעיהו שבזמן הגאולה נכון יהיה הר בית ה׳ בראש ההרים וילכו שמה עמים רבים לקבל תורתו ויאמרו כי מציון תצא תורה ודבר ה׳ מירושלם, ולזה נתכנו גם הנביאים בנבואתם, בעניין המעיין, שיצאו מירושלים מבית השם לכל העולם התורה והדעות האלקיות, שנמשלו למים. מנגד יש שביארו את הצורך של רבי זירא לדרוש שלעתיד לבוא, יצא מעיין מבית קודש הקודשים[10], אל אף שנכתב מפורש בפסוקים, להורות שיהיה הדבר כפשוטו ולא על דרך משל[11].
הערות שוליים
- ↑ לדעת רבי אליעזר בן יעקב במשנה, מסכת מדות, פרק ב', משנה ו' הוא שער המים שנקרא על כך על שמי המעיין יתרחבו ויעברו בו
- ↑ חז"ל למדו מכאן שאסור לאדם לעבור בהליכה במים המגיעים עד מותניו, שמא ישטפוהו המים (תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף ע"ז, עמוד ב').
- ↑ ספר יואל, פרק ד', פסוק י"ח
- ↑ רש"י על ספר זכריה, פרק י"ד, פסוק ח'
- ↑ וכדי שלא יסתור את הנאמר בספר יחזקאל שיצאו המים מפתח הבית, כתב בספר מעשה טוביה (על יחזקאל מ"ו ח') שמהר הזיתים יזרום הנחל מתחת לקרקע, ולא יפרוץ החוצה אלא בפתח ההיכל
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף ע"ז, עמוד ב'
- ↑ פרקי דרבי אליעזר לה
- ↑ שמות רבה, פרשה ט"ו, פסקה כ"א
- ↑ יואל ד יח, יחזקאל מז, זכריה יד
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ק', עמוד א'
- ↑ מהרש"א, מסכת סנהדרין, דף ק', עמוד א' בחידושי אגדות דה' נחל.