יואל הנביא

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
לוגו המכלול לאתר.png
בערך זה חסרה אספקלריה תורנית. המידע בערך זה מוצג מנקודת מבט של חול ללא אספקלריה תורנית מספקת.
אנא אל תסירו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
בערך זה חסרה אספקלריה תורנית. המידע בערך זה מוצג מנקודת מבט של חול ללא אספקלריה תורנית מספקת.
אנא אל תסירו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
Disambig RTL.svg המונח "יואל" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו יואל (פירושונים).

יוֹאֵל בֶּן-פְּתוּאֵל, הוא אישיות מהתנ"ך, נביא, אשר ספרו, ספר יואל הוא השני בספרי תרי עשר.

בכתובים יש מעט מאד פרטים אודות יואל הנביא. התקופה בה חי ופעל אינה ידועה (ראו להלן), וכך אין לנו רקע כלשהו שבאמצעותו ניתן להבין מהו הרקע לנבואותיו של יואל. מעט המידע שיש בידינו מבוסס על מדרשי חז"ל, שכן הספר, כרוב ספרי קובץ תרי עשר, אינו טורח ליידע אותנו בפרטים אודות הנביא או כותב הספר. אנו יודעים שחי בירושלים או בסביבתה, שכן כתוב בתלמוד ש"כל מקום ...(כשמפורש) שמו ולא שם עירו בידוע שהוא מירושלים" [1]. גם אביו היה נביא, כמצוין באותה פסקה תלמודית: "כל מקום ששמו ושם אביו בנביאות בידוע שהוא נביא בן נביא".

יואל נחשב במעמד של ראש הקבלה, ומסורת התורה שבעל-פה הועברה על ידו לנחום[2], או לירמיהו[3].

שמו

השם יואל חוזר רבות בתנ"ך, והוא שמם של למעלה מעשרה אנשים (מרביתם מוזכרים ברשימות דברי הימים בלבד). המוקדם שבהם הוא בנו של שמואל הנביא, והאחרונים נזכרים ברשימות בספרי עזרא ונחמיה. במשנה ובגמרא לא מופיע השם אף לא פעם אחת, לבד מאזכורים בודדים של הנביא הנושא שם זה.

משמעות השם איננה ברורה לחלוטין, ויש שתי אפשרויות להסבירה: ייתכן, כי השם מהווה הלחם של שתי מילים - יו + א-ל - ה' הוא א-ל, בדומה למשמעות השם "אליהו". מצד שני, יש המפרשים שם זה כפועל, מן השורש י.א.ל המופיע גם בשמות, ב', כ"א, יהושע, י"ז, י"ב, שופטים, א', כ"ז ועוד. שני פירושים אלו מניחים ששם זה הוא כללי, ואין לו משמעות מיוחדת לדורו (ואכן, כפי שראינו, שם זה חוזר לאורך התנ"ך) או לנבואותיו.

יואל הוא שם תאופורי, קיצורו של השם יהואל. ייתכן כי הוא מהשורש י-א-ל.[4] שם אביו הוא שם יחידאי במקרא. בתרגומים שונים כמו תרגום השבעים ובפשיטתא נקרא אביו של יואל בשם בתואל, ונראה כי נכתב כך וזאת על פי הכתוב בספר בראשית, פרק כ"ב, פסוקים כ"ב-כ"ג.[5]

זיהוי הנביא

המקרא אינו מוסר פרטים רבים על הנביא יואל וזמן פעילותו, כנהוג בספרי נביאים אחרים.[6]

חז"ל בסדר עולם[7] כתבו כי ”יואל ונחום וחבקוק נתנבאו בימי מנשה ומפני שלא היה כשר לא נקראו על שמו. וכן הוא אומר: "י וַיְדַבֵּר ה' אֶל-מְנַשֶּׁה וְאֶל-עַמּוֹ וְלֹא הִקְשִׁיבוּ. יא וַיָּבֵא ה' עֲלֵיהֶם אֶת-שָׂרֵי הַצָּבָא אֲשֶׁר לְמֶלֶךְ אַשּׁוּר וַיִּלְכְּדוּ אֶת-מְנַשֶּׁה בַּחֹחִים וַיַּאַסְרֻהוּ בַּנְחֻשְׁתַּיִם וַיּוֹלִיכֻהוּ בָּבֶלָה”[8], ומבואר שם שאינו יואל מבני שמואל[9], אמנם רש"י[10] ובמדרש רות רבה[11] מזהים את יואל הנביא עם יואל, בנו של שמואל הנביא המוזכר בספר שמואל[12][13]: ”דברי ה' אשר היה אל יואל בן פתואל"[14] זה שמואל. למה נקרא שמו פתואל שפיתה להקב"ה בתפילתו”, ויש אומרים[15] שהיה מסלסל בשערו כבתולה[16].  

בילקוט שמעוני[17] נכתב שהנביא יואל ניבא אחר החורבן ”שמונה נביאים שנתנבאו אחר חורבן בית המקדש ואלו הם עמוס, יואל, צפניה, חגי, זכריה, מלאכי, יחזקאל וירמיה”.

קבר הנביא

לפי רבי חיים ויטאל בספרו "שער הגילגולים" קבר הנביא יואל ממוקם בבקעה שמצפון לכפר גִי'ש בגוש חלב.[18]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף ט"ו עמוד א'
  2. ^ סדר תנאים ואמוראים; הקדמת משנה תורה להרמב"ם; רבי מנחם המאירי, בית הבחירה, פתיחה למסכת אבות; ספר יוחסין מאמר ראשון; פירוש רבי יעקב בן שמשון על מסכת אבות, פרק א', משנה א'.
  3. ^ רבי יצחק אברבנאל, נחלת אבות, הקדמה
  4. ^ משה צבי סגל, ספרי שמואל, ירושלים, קריית ספר, 1987, עמ' סא
  5. ^ יהודה יונגמן, עולם התנ"ך: תרי עשר א', תל אביב, דוידזון עתי, 1994, עמ' 91.
  6. ^ ראו עמוס. ספר עמוס, פרק א', פסוק א'
  7. ^ סדר עולם כ, נה-נז
  8. ^ ספר דברי הימים ב', פרק ל"ג, פסוקים י'-י"א
  9. ^ וכן כתבו אבן עזרא והרד"ק יואל א, א,
  10. ^ רש"י על יואל פרק א' פסוק א'
  11. ^ פרשה ד', פסקה ג', וכן בבמדבר רבה, פרשה י', פסקה ה'
  12. ^ ספר שמואל א', פרק ח', פסוק ב'
  13. ^ מרדכי כוגן, מקרא לישראל: יואל, ירושלים, מאגנס, 1994, עמ' 19.
  14. ^ ספר יואל, פרק א', פסוק א'
  15. ^ מדרש תהילים מזמור פ'
  16. ^ ראו גם:שמות רבה, פרשה ל"א, פסקה ד'
  17. ^ ישעיה פרק מ
  18. ^ מושון גבאי, מדריך ישראל החדש: הגליל העליון וחופו, תל אביב, ידיעות אחרונות, 2001, עמ' 72.



Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0