מערכת התמיד

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מערכת התמיד
(מקורות עיקריים)
דגם מערכות מזבח העולה
דגם מערכות מזבח העולה
מקרא ספר ויקרא, פרק ו', פסוק ו'
משנה משנה, מסכת תמיד, פרק ב'
תלמוד בבלי מסכת יומא, דף כ"ד עמוד ב'
משנה תורה ספר עבודה, הלכות תמידים ומוספין, פרק ב', הלכה ד'
ספרי מניין המצוות ספר המצוות, עשה כ"ט
ספר החינוך, מצווה קל"ב

מערכת התמיד היא ערימת עצים שהייתה מובערת באופן תמידי בבית המקדש, על מזבח העולה. בהדלקת מערכה זו קוימה מצוות עשה מהתורה לדאוג שהאש תהיה דולקת כל העת על גבי המזבח.[1]

מערכת זו הייתה אחת משלוש מערכות האש שהיו דולקות על מזבח העולה (בנוסף למערכה הגדולה והמערכה השנייה של הקטורת).

מקור

במשכן

מקור הציווי מופיע בתנ"ך בספר ויקרא לגבי המזבח שהיה במשכן.

וְהָאֵשׁ עַל הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד בּוֹ לֹא תִכְבֶּה וּבִעֵר עָלֶיהָ הַכֹּהֵן עֵצִים בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר וְעָרַךְ עָלֶיהָ הָעֹלָה וְהִקְטִיר עָלֶיהָ חֶלְבֵי הַשְּׁלָמִים: אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד עַל הַמִּזְבֵּחַ לֹא תִכְבֶּה:

אף במסעות בני ישראל במדבר היו צריכין לדאוג לשמר את האש שתדלק על גבי המזבח כל העת, וכך מבואר בתלמוד ירולשמי:

”לא תכבה" - אף במסעות, בשעת מסעות מה היו עושין לה היו כופין עליה פסכתר דברי רבי יהודה ” (יומא כד א).

בבית המקדש

בבית המקדש על המזבח היו כמה מערכות - בתלמוד נחלקו התנאים כמה מערכות היו על המזבח בכל יום:

תנו רבנן: בכל יום היו שתים מערכות והיום שלש. אחת מערכה גדולה ואחת מערכה שניה של קטורת ואחת שמוסיפין בו ביום דברי רבי יהודה. רבי יוסי אומר בכל יום שלש והיום ארבע. אחת של מערכה גדולה ואחת מערכה שניה של קטורת ואחת של קיום האש ואחת שמוסיפין בו. רבי (מאיר) אומר בכל יום ארבע והיום חמש. אחת של מערכה גדולה ואחת של מערכה שניה של קטורת ואחת של קיום האש ואחת לאיברים ופדרים שלא נתעכלו מבערב

להלכה פסק הרמב"ם כדעת רבי יוסי שעל המזבח היו שלוש מערכות:

שלש מערכות של אש עושין בראש המזבח בכל יום, ראשונה מערכה גדולה שעליה מקריבין התמיד עם שאר הקרבנות,שניה בצדה קטנה שממנה לוקחין אש במחתה להקטיר קטורת בכל יום, שלישית אין עליה כלום אלא לקיים מצות האש שנאמר אש תמיד תוקד.

חכמי התוספות מוכיחים מדברי הברייתא[2] האמורה, שמונה מנין של שלושה או ארבעה מערכות, שאינו יכול להיות במציאות בתוך מקום המערכה של מזבח הנחושת שהיה במשכן שהיה אמה על אמה, שמכך מוכח שהיו מקריבים גם במקום הליכת הכהנים, וסידרו את שאר המערכות מסביב למערכה המרכזית[3].

קיום המצווה

בספר מנחת חינוך (קלב) כתב שאף שישנה מצווה שתהיה אש דולקת תמיד על גבי המזבח, מכל מקום אפשר לצאת ידי חובת מצווה זו אף באש שהייתה דולקת על המערכה הגדולה, ולא צריך מערכה נפרדת בשביל לקיים מצווה זו.

ראו גם

הערות שוליים

  1. ^ לדעת הרמב"ם מצווה זו נמנית בתרי"ג המצוות
  2. ^ יומא מה, א
  3. ^ תוספות על יומא דף מה, א: וצריך לומר באמה של הילוך רגלי הכהנים והיו מסבבין המערכה גדולה עד הני מערכות