מקלטי הסלע בבהימבטקה
 | |
| ציורים במקלט הסלע 8, בהימבטקה, הודו | |
| מדינה |
 הודו |
|---|---|
| האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 2003, לפי קריטריונים 3 ו-5 | |
| שטח האתר | 18.9 קילומטרים רבועים |
| שטח אזור החיץ | 102.8 קילומטרים רבועים |
| קואורדינטות | 22°56′18″N 77°36′47″E / 22.938415°N 77.613085°E |
מקלטי הסלע בבהימבטקה (בהינדית: भीमबेटका शैलाश्रय) הן מקבץ מערות המהוות אתרים ארכאולוגים במרכז הודו. האתר מציג עדויות לקיומם של חיי אדם בהודו בתקופת האבן החל מהתקופה האשלית. רוב העדויות לחיי אדם באתר הם מהתקופה הפלאוליתית ומהתקופה המזוליתית. המערות נמצאות במחוז רייזן (אנ'), מאדהיה פרדש, הודו (כ-45 קילומטרים דרום-מזרחית לבופאל). על פי אנציקלופדיית בריטניקה, המערות מספקות "הצצה נדירה" להתיישבות אנושית ולהתפתחות תרבותית של בני האדם בתקופת האבן מציידים לחקלאים. האתר, הכולל למעלה מ-750 מערות, הוכרז כאתר מורשת עולמית בשנת 2003.
בחלק ממערות בהימבטקה מופיעים ציורי מערות פרהיסטוריים. מערות בהימבטקה מכילות את ציורי המערות העתיקים ביותר בהודו, והן אחד המתחמים הפרהיסטוריים הגדולים והעתיקים ביותר.
מיקום
מערות בהימבטקה נמצאות כ-45 ק"מ דרומית-מזרחית מבופאל ו-9 ק"מ דרומית-מזרחית מ"Obedullaganj", אחת הערים המרכזיות במאדהיה פרדש. מדרום למערות נמצא רצף גבעות.
היסטוריה
פקיד בריטי הזכיר לראשונה את מערות בהימבטקה במאמר שכתב בשנת 1888. הוא הסתמך על המידע שאסף משבט האדיוואסי, אחד השבטים המקומיים באזור. הארכאולוג הראשון שביקר במערות באתר וגילה את החשיבות הפרהיסטורית שלהן היה ו.ס. וואקנקר, אשר ביקר באזור עם צוות ארכאולוגים ודיווח על כמה מערות סלעים פרהיסטוריות בשנת 1957.
רק בשנות ה-70 של המאה ה-20 התגלה הגודל האמיתי של המערות. מאז אותרו יותר מ -750 מערות סלעים באתר. על פי חפירות ארכאולוגיות שנעשו במקום עולה כי ההתיישבות האנושית במערות רצופה מתקופת האבן ועד המאה ה-2 לפנה"ס.
מערות בהימבטקה הוכרזו כאתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו בשנת 2003.[1]
ציורי המערות
במערות יש מספר גדול של ציורים עתיקים ביותר, ואילו הסרטוטים הגאומטריים שבמערות שורטטו רק בימי הביניים. הצבעים שבהם השתמשו ליצירת הציורים הוכנו מירקות. ניתן לסווג את הציורים לפי שבע תקופות זמן שונות, ובכל תקופה סוג שונה של ציורים.
תקופה I - (התקופה הפלאוליתית העליונה): ייצוגים ליניאריים בצבעי ירוק ואדום כהה של בעלי חיים כמו ביזונים, נמרים וקרנפים. תקופה II - (התקופה המזוליתית): ציורים קטנים יותר של בעלי חיים וכן דמויות אנושיות. הדמויות האנושיות ציורו גם בתור ציידים וסיפקו בכך מידע על כלי הנשק שבהם השתמשו באותה התקופה (חניתות, מקלות חדים וקשתות וחצים. ציורים מסוימים פורשו כמלחמות בין שבטים שחיו באזור.
תקופה III - (התקופה הכלקוליתית): מזכירים מאוד את הציורים שצוירו בתקופה המזוליתית. ניתן להבחין כי בתקופה זו היו יותר ציורים של בני אדם שעוסקים בחקלאות ופחות בציורי ציד.
תקופות IV ו-V - (היסטורייה מוקדמת): הציורים שורטטו בסגנון סכמטי וקישוטי, ונצבעו בעיקר באדום, לבן וצהוב. בתקופה זו צוירו גם סמלים דתיים וכן שמלות דמויות טוניקה. תקופה VI ו- VII - (ימי הביניים): בתקופה זו שורטטו בעיקר שרטוטים גאומטריים. לצורך שרטוט שרטוטים אלה השתמשו אנשי המערות בפחם.
גלריה
מיקום המערות על גבי מפה
ציור המתאר צייד
ציור של רקדנים מהתקופה המזוליתית
.jpg)
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:בריטניקה
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
הערות שוליים
- ^ Bhimbetka rock shelters, Encyclopaedia Britannica
