מרדכי כוגן
| לידה | 24 בדצמבר 1939 (גיל: 86) |
|---|---|
מרדכי כוגן (באנגלית: Mordechai Cogan; נולד ב־24 בדצמבר 1939 בפילדלפיה[1]) הוא פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של עם ישראל ויהדות זמננו באוניברסיטה העברית בירושלים, העוסק בקשרים הפוליטיים והתרבותיים בין ישראל הקדום וממלכות אחרות במזרח הקרוב הקדום.[2][3]
ביוגרפיה
כוגן נולד ב־24 בדצמבר 1939 בפילדלפיה, ליעקב ויוכבד כוגן. למד במקביל תואר ראשון בספרות עברית בגרץ קולג' (Gratz College) (סיים ב־1960) ובלימודי שפות שמיות באוניברסיטת פנסילבניה (סיים בהצטיינות ב־1961). עוד מהתיכון היה חבר בתנועת הבונים, ובין 1962–1966 עמד בראש אחד ממחנות התנועה. ב־1961–1962 למד במכון חיים גרינברג בירושלים באוניברסיטה העברית. ב־1962–1969 למד לדוקטורט באוניברסיטת פנסילבניה תחת אפרים אביגדור ספייזר, שמואל נח קרמר ומשה גרינברג, וב־1968–1969 חזר ללמוד בירושלים, בין השאר על התרבות הנאו־אשורית תחת חיים תדמור.[1]
ב־1972 עלה לישראל, התיישב בעומר (יישוב), והחל ללמד באוניברסיטת בן-גוריון בנגב כעשרים שנה. ב־1991 הצטרף לסגל האוניברסיטה העברית ולימד בה עד לפרישתו לגמלאות ב־2008.[1]
פעילותו המחקרית
כוגן עוסק במקרא ובמסופוטמיה העתיקה, ובעיקר את המגעים ביניהם. עיקר מחקריו נוגעים לפרשנות המקרא, היסטוריה והיסטוריוגרפיה של ישראל ומסופוטמיה הקדומות, פרסום ופרשנות למקורות היסטוריוגרפיים באכדית, חקר שיטות החיבור של כתובות מלכותיות אשוריות וחקר יישומן של שיטות אלה בכתיבת המקרא. בין פרסומיו הבולטים ניתן למנות את הספרים:[4]
- Imperialism and Religion: Assyria, Judah and Israel in the Eighth and Seventh Centuries B.C. (1974) – ספר שנכתב על בסיס עבודת הדוקטורט של כוגן. הספר הפריך את העמדה שהייתה מקובלת בקרב חוקרים בזמנו, ולפיה הפוליתאיזם המיוחד במקרא למלכים אחז ולמנשה מקורו בכפייה דתית מצד האימפריה האשורית.
- I Kings (2001) ו־II Kings (1988), מסדרת Anchor Bible, בשיתוף עם חיים תדמור – פרשנות לספר מלכים.
- פרשנות לספרי מלכים, עובדיה, יואל ונחום, בסדרת מקרא לישראל.
- אסופת כתובות עבריות מאשור ובבל: מאות ט'–ו' לפסה"נ (2003; פורסמם מחדש ב־2023 תחת השם הנחל השוטף: תעודות מאשור ובבל בזיקה לתולדות ישראל בימי בית ראשון) בסדרת "ספריית האנציקלופדיה המקראית" – אסופות טקסטים מסופוטמיים הנוגעים לתולדות ישראל בימי בית ראשון.
בנוסף לפרסום מחקרים באקדמיה, כוגן משתתף במאמצים להפיץ את המחקר ותגליותיו בציבור הרחב. בין השאר, היה חבר בוועדות מקצועיות של משרד החינוך וחיבר את ספר הלימוד "לא לבדד ישכון: ישראל ושכניו בימי הבית הראשון", והמשיך להרצות בסדנאות והשתלמויות למורים גם לאחר פרישתנו מהוראה באקדמיה.[5]
קישורים חיצוניים
- מרדכי כוגן, באתר Academia.edu
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 שמואל אחיטוב, ישראל אפעל, יעקב חיים טיגאי, "מילות הערכה למרדכי כוגן מפי עמיתים", בתוך: "ויהי בימים ההם": מחקרים בהיסטוריוגרפיה בישראל, באשור ובמזרח הקדום, מוגשים למרדכי כוגן, אייזנבראונס, 2017, עמ' יא
- ↑ The Bible and the Ancient Near East – Lecturers, אתר האוניברסיטה העברית בירושלים
- ↑ פרופ' מרדכי כוגן, באתר התורה, 2023
- ↑ שמואל אחיטוב, ישראל אפעל, יעקב חיים טיגאי, "מילות הערכה למרדכי כוגן מפי עמיתים", בתוך: "ויהי בימים ההם": מחקרים בהיסטוריוגרפיה בישראל, באשור ובמזרח הקדום, מוגשים למרדכי כוגן, אייזנבראונס, 2017, עמ' יב
- ↑ שמואל אחיטוב, ישראל אפעל, יעקב חיים טיגאי, "מילות הערכה למרדכי כוגן מפי עמיתים", טובה פורטי, "מילות הערכה לפרופסור מרדכי כוגן מפי תלמידים", בתוך: "ויהי בימים ההם": מחקרים בהיסטוריוגרפיה בישראל, באשור ובמזרח הקדום, מוגשים למרדכי כוגן, אייזנבראונס, 2017, עמ' יג, טו
מרדכי כוגן42600917Q93239151