מרדכי זאב פיארברג
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. מרדכי זאב פַיֶארברג (20 בספטמבר 1874, זווהיל (נובוהרד-וולינסקי), פלך ווהלין, האימפריה הרוסית – 2 במרץ 1899, שם) היה סופר עברי, חובב ציון ומשכיל.
ביוגרפיה
אביו של פיארברג, שמעון, היה שוחט ממשפחה חסידית, וביקש ללמדו מלאכה זו, אך מרדכי הצעיר זועזע מהמלאכה (ולימים ביטא זאת בסיפורו "העגל"), וביקש מפלט מחלק ההלכה שבלימודי התלמוד. בבחרותו נמשך אחר ההשכלה. הוא אורס בשידוך בגיל 18, אך לא נישא מעולם, עקב מחלת השחפת שתקפה אותו בצעירותו, ושממנה לא החלים.
פיארברג הרבה גם לקרוא בכתבי ההשכלה, ודרכם התוודע לספרות ולשירת ימי הביניים העברית, ובמיוחד לשירת יהודה הלוי ולהגות העברית של התקופה. ליצירות אלו הייתה השפעה רבה על יצירתו. בשנת 1896 נסע להתרפא בוורשה, ושם התוודע לסופרים עבריים שונים, בהם נחום סוקולוב, שעודדו אותו להמשיך בניסיונותיו בכתיבת פרוזה, אך יעצו לו למשוך ידו מכתיבת שירה.
פיארברג התפרנס משכר סופרים ומקצבה שהעניק לו הנדבן קלונימוס זאב ויסוצקי בהשתדלות אחד העם.
הניסיון להוציא לאחר מותו את כל כתביו במקובץ לא עלה יפה בשל התנגדות אביו המסורתי לתכניהם.[1]
יצירתו
פיארברג, ממבשרי הסימבוליזם בסיפורת העברית, פרסם מספר סיפורים קצרים בכתבי העת "הצפירה" ו"השילוח", בעידוד עורכו אחד העם. עד מותו ממחלתו עסק פיארברג בליטוש יצירתו העיקרית, הנובלה לאן?, שפורסמה זמן קצר לאחר מותו ב"השילוח". היצירה מתארת בפרוטרוט את לבטיו של צעיר בן-דמותו של המחבר, בשאלות של אמונה, השכלה, עם וגורל. התשובה לשאלה "לאן?" שניתנת ביצירה היא ארץ ישראל, שם יונחו יסודות ל"חברה חדשה". הלוך-רוח זה הפך את היצירה למרכזית בתודעת דורות של ציונים. רחוב "לאן" ברמת גן נקרא על שם יצירה זו, וכך גם הסמטאות "לאן א" ו"לאן ב" ברחוב פיארברג בתל אביב. גם בחיפה, באר שבע ופתח תקווה נקראו רחובות על שמו.
לקריאה נוספת
- שמעון רבידוביץ, מרדכי זאב פיארברג: פרק בתולדות ספרותנו החדשה, ברלין: אור, תרפ"ג.
- מרדכי זאב פייארברג: הסופר ויצירתו; ליקט והוסיף מבוא, הסברים וביבליוגרפיה: אדיר כהן, תל אביב: א’ זלקוביץ (ספריית השכל), תשכ"ח 1967.
- 'מרדכי זאב פייארברג, 70 למותו', ילקוט ווהלין ד, כז (תשכ"ט), 4–22. (חמישה מאמרים)
- מרדכי המפל, 'מתולדות חייו של מ.ז. פייארברג', הפועל הצעיר מ, 23 (תשכ"ט), 18–17.
- ע' אורי, 'מ.ז. פייארברג, שבעים לפטירתו', הדאר מח (תשכ"ט), 134–133.
- אבינעם ברשאי, 'בן-הדור כראוי לדורו' מאזנים מט, 5 (תש"ם), 228–233.
- משה פלאי, 'בין-השמשות ובין-הזמנים (עיון במוטיבים מרכזיים בסיפורי מרדכי זאב פייארברג)', הדאר 60, כג (תשמ"א), 370–372.
- יוסף אבן, '"דברים ורגשות כהים" בתמונות הנוף של מ"ז פייארברג', מחקרי ירושלים בספרות עברית א (תשמ"א), 105–115. (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
- משה פלאי, 'העבר הלאומי כדגם לסיפור ההווה: עיון במוטיבים מרכזיים בסיפורי מרדכי זאב פייארברג', הדאר 61, יח (תשמ"ב), 282–283; 61, יט, 293–295.
- חמוטל בר-יוסף, 'איזה מין רומנטיקן היה פיארברג?', בקורת ופרשנות 23 (תשמ"ח), 87–116.
- מנחם זהרי, 'מרדכי זאב פיארברג', בספרו עיוני ספרות ותולדה: מסות ובחינות, ירושלים: כרמל, תשס"ד, עמ' 48–54. (פורסם לראשונה ב"הבוקר", 3.4.59.)
- ברוך קורצווייל, ספרותנו החדשה: המשך או מהפכה?, הוצאת שוקן, תשכ"ה, הפרק "מרדכי זאב פיירברג", עמ' 149–171.
קישורים חיצוניים
- כתבי מרדכי זאב פיארברג בפרויקט בן-יהודה
- מספריו של פיארברג לצפייה ולהורדה, בארכיון האינטרנט
- בן-ציון אייזנשטט, ה"ר מרדכי זאב פייערבערג, דור רבניו וסופריו, תרנ"ה-תרס"ה, חלק ב, עמוד 39, באתר HebrewBooks
- מרדכי זאב פיירברג, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- מרדכי זאב פיארברג, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- מרדכי זאב פיארברג, במהדורת האינטרנט של האנציקלופדיה היהודית בשפה הרוסית (ברוסית)
- צבי זעצער, אחר מטתו של סופר צעיר, הצפירה, 9 באפריל 1899
- מנחם ריבולוב, מ. ז. פייערבּרג (לשבעה עשר בשבט), הצפירה, 28 בינואר 1921
- ש. ארנסט, דור־המדבר ומשוררו (רשימה ספראית), דואר היום, 24 ביולי 1922
- נחום איש גם-זו, לזכר מ. ז. פייארברג (למלאת שלשים למותו ב' אדר ב' תרנ"ט), דבר, 3 באפריל 1929
- נולד מ. ז. פיארברג, דבר, 13 באוקטובר 1929
- מכתבים לסופר ענוג וחולה: מכתבים של אחד העם למ. ז. פיארברג, דבר, 15 בינואר 1937
- א. שטיינמן, מעל מרום שן סלע, דבר, 17 במרץ 1939, המשך (40 שנה לפטירתו)
- א. שטיינמן, כתבי מ. ז. פייארברג, דבר, 30 במאי 1941, המשך
- ז. דויד, קצרות: ספרים, דבר, 27 ביוני 1941
- א. שטיינמן, הוא נאסף אל אבותיו (ליום הזכרון החמשים של מרדכי זאב פייאֶרברג), דבר, 18 במרץ 1949
- אפרים טויבנהויז, מרדכי זאב פייארברג, דבר, 25 במרץ 1949
מיצירתו:
- מ"ז פייערברג, ציורים, אודסה: מוריה, תרע"ט-1918, במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ הירשיל־צעזער [זעצער], שיחות והגיונות, המליץ, 10 בספטמבר 1901.
