רבי מרדכי יפה-שלזינגר
| לידה |
ינואר 1909 י"ב בטבת ה'תרס"ט זלאטה מוראבצה (אנ') האימפריה האוסטרו-הונגרית |
|---|---|
| פטירה |
מאי 1998 (בגיל 89) י"ח באייר ה'תשנ"ח |
| מקום קבורה | הר המנוחות |
| תאריך עלייה | ה'תרצ"ט |
| רבותיו | הרב יהושע בוקסבוים, הרב עקיבא סופר |
| חיבוריו | מירא דכיא, שפת מעיל, בגדי מרדכי, ואוד מוצל מאש |
| בת זוג | שושנה רייזל קליין; ראצע הגר; חווה דינה בארי |
| אב | הרב שמואל מרגליות יפה שלזינגר |
| אם | בילא לבית איש שלום |
| צאצאים | הרב אברהם יפה שלזינגר |
| חותנים | הרב עקיבא כ"ץ קליין; הרב יעקב שה חרל"פ |
הרב מרדכי יפה שלזינגר (י"ב בטבת ה'תרס"ט, ינואר 1909 - י"ח באייר ה'תשנ"ח, מאי 1998) היה רבה של אייזנשטט, רב קהילת חוג חת"ם סופר בתל אביב, אב בית הדין הרבני בעיר וחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.
תולדות חייו
נולד בזלאטה מוראבצה (אנ') (סלובקיה, בעבר חלק מאימפריה האוסטרו הונגרית) לבילא והרב שמואל מרגליות יפה שלזינגר, רב העיר. אביו היה בנו של הרב משה לייב יוסף יפה מרגליות, רבה של רגנדורף, וצאצא ישיר של רבי מרדכי יפה (בעל ה"לבוש")[1]. אמו הייתה בתו של הרב אברהם איש שלום, רבה של דרזניץ (אנ'), ונכדתו של הרב שלמה דייטש מנייטרה. בצעירותו נשלח ללמוד בישיבת סבו ברגנדורף. בגיל 13 עבר ללמוד בגלנטה בישיבתו של הרב יהושע בוקסבוים, ולאחר מכן בישיבת פרשבורג אצל הרב עקיבא סופר, ונסמך לרבנות מידי שניהם. בשנת ה'תרצ"א (1930/1931) נשא את שושנה רייזל, בתו היתומה של הרב עקיבא הכהן קליין, רבה של אייזנשטט[2]. והתמנה לכהן תחתיו כרבה של אייזנשטט.
לאחר סיפוח אוסטריה לרייך השלישי ב-1938, הוכרח בידי השלטונות הנאציים, בתור רבה של בירת בורגנלנד, לפרסם כרוז המורה ליהודי החבל לעזוב את האזור. הוא יצא למסע נדודים, במהלכו התמנה לתקופה קצרה לרב בעיר הולדתו זלאטה מוראבצה, תחת אביו שנפטר באותה העת. לאחר נדודים נוספים, עלה לישראל בשנת ה'תרצ"ט (1938/1939) והתיישב בשכונת בתי אונגרין בירושלים. לאחר שנקלע למצוקה כלכלית חריפה, החל ללמד בישיבת עץ חיים, והיה מקורב לרב יוסף צבי דושינסקי. באותה העת החל לכתוב מאמרים בבטאון אגודת ישראל בירושלים "קול ישראל", ולנאום בכינוסי האגודה.
בשנת 1942 עבר לתל אביב שבה כיהן כרב קהילת "חוג חת"ם סופר" וכדיין בבית דינו של הרב מאיר קרליץ. עם הקמת בית הדין הרבני בתל אביב, התמנה לאב בית הדין. בלחץ האדמו"ר מגור, הצטרף כחבר למועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.
בשנת 1946 ערך ביקור במחנות המעצר בקפריסין, כדי לחזק את האסירים.
נפטר בי"ב בטבת ה'תשנ"ח, מאי 1998, ונקבר בהר המנוחות בירושלים.
משפחתו
לאחר פטירת אשתו בשנת 1969 (ה'תש"ל)[3] נשא את ראצע, אלמנת הרב חיים יהודה מאיר הגר מווישווא, ועבר להתגורר בביתה (שהיה לפני כן ביתו של רבי אליעזר הגר). לאחר פטירתה בשנת 1975 נשא את חווה דינה בארי, בת הרב יעקב משה חרל"פ ואלמנת הרב ישראל בארי, רבה של נס ציונה (נפטרה בשנת 1994[4]).
- בנו הרב אברהם (חתן הרב רבי בצלאל שטרן), רב קהילת "בצל החכמה" בירושלים. בעבר רב קהילת "מחזיקי הדת" בז'נבה.
- בנו הרב שמואל עקיבא, כיהן כרב קהילת "עץ חיים" בשטרסבורג[5].
- בנו הרב יוסף, רב בפרנקפורט
- חתנו הרב אליהו ברוך וואלט, רבה של סאו פאולו.
ספריו
- ואוד מוצל מאש - חידושים על 17 אגדות (כמניין "ואוד").
- מירא דכיא (שני כרכים) - דרשות על התורה.
- שפת המעיל (שני כרכים) - יישובים לקושיות שהקשה בעל תוספות יום טוב על רבי מרדכי יפה.
- משברי ים - על סוגיות הש"ס.
- בגדי מרדכי - חידושים על פרשות השבוע והמועדים, דרשות לשבת שובה ושבת הגדול, חידושים על הש"ס והשולחן ערוך, אגרות ועוד. יצא לאור מכתבי ידו לאחר מותו.
לקריאה נוספת
- הרב דוד אברהם מנדלבוים, הגאון הגדול רבי מרדכי יפה מרגליות, מבוא לספר "בגדי מרדכי" חלק א, ירושלים תשס"א, עמ' כא - מח.
הערות שוליים
- ^ ראו את השושלת אצל הרב ישראל דוד מרגליות יפה שלזינגר, "מילי דאבות", תשל"ו, עמ' 559 - 560
- ^ חתנו של הרב משה שמואל גלזנר מקלויזנבורג, שהיה נשוי לנכדת החת"ם סופר.
- ^ ראו מודעה על פטירתה, הצופה, 1 בדצמבר 1969
- ^ קברה של הרבנית שלזינגר-בארי, באתר "חברה קדישא גחש"א קהילת ירושלים".
- ^ משה ויסברג, 40 שנה אחרי: האחים הרבנים שלזינגר - השלימו, באתר בחדרי חרדים, 25 בדצמבר 2012
- חברי מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל
- ישראלים ילידי האימפריה האוסטרו-הונגרית
- אנשי העלייה החמישית
- ישראל: אבות בתי דין
- תל אביב-יפו: רבנים
- מחברי ספרי דרוש
- מחברי ספרי חידושים על התורה
- בוגרי ישיבת פרשבורג
- תלמידי רבי עקיבא סופר
- רבנים אוסטרים
- משפחת יפה
- משפחת חרל"פ
- משפחת סופר
- יהודים הקבורים בהר המנוחות
- ישראלים שנולדו ב-1909
- ישראלים שנפטרו ב-1998