מרווה צמירה
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
 מרווה צמירה
| |
|---|---|
מרווה צמירה
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | דו-פסיגיים |
| סדרה: | צינוראים |
| משפחה: | שפתניים |
| תת־משפחה: | nepetoideae |
| סוג: | מרווה |
| מין: | מרווה צמירה |
| שם מדעי | |
 salvia lanigera
| |
מרווה צמירה (שם מדעי: Salvia lanigera), היא צמח רב-שנתי עשבוני, מהסוג מרווה, השייך למשפחת השפתניים.
מאפיינים
למרווה הצמירה צורה אופיינית של שיח נמוך, שגובהו כ-30–50 ס"מ. הגבעולים מכוסים בשיער לבן צמרי וארוך. ייתכן ושיער זה מסייע לצמח בניהול משק מים מיטבי בתנאי אקלים מדברי.
בית הגידול של המרווה הצמירה הוא בערבות ומדבריות. בישראל, הצמח נפוץ באזור הנגב הצפוני, בשומרון, בהרי יהודה, במדבר יהודה, בשפלה, בבקעת ים המלח, בהרי אילת ובערבה.
הפרחים דו-מיניים בצבע סגול-כהה. עונת הפריחה בחודשים פברואר-מאי. בדומה למיני מרווה אחרים, מבנה הפרח מותאם ליחסי הצמח עם החרק המאביק, שהוא לרוב דבורים גדולות ובינוניות.
בתרבות הבדואית נוהגים להשתמש בצמח כתבלין למשקאות חמים.
קישורים חיצוניים
- מיכה לבנה, ד"ר דוד הלר, עזריה אלון (עורך ראשי), אנציקלופדיה של החי והצומח של א"י, צמחים בעלי פרחים ב' (כרך 11), משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1993 (מהדורה שלישית)
- אבינועם דנין, הצומח בנגב, ספריית הפועלים והוצאת יחדיו,1977
- ברכה אביגד, יואל דה אנג'לס, יהושע זמרה, פרחי הנגב, המחלקה לחינוך ולתרבות עיריית חיפה
