משיב הרוח
ערך זה עוסק ב
משיב הרוח (נוסד בשנת 1994) הוא כתב עת והוצאת ספרים לשירה יהודית-ישראלית, ועמותה הפועלת לקידום השירה בישראל.
התפתחות כתב העת
כתב העת "משיב הרוח" הוקם בקיץ ה'תשנ"ד (1994) כדי למלא את החלל בתחום התרבותי והאומנותי בציבור הדתי לאומי (אף שמתפרסמות בו גם יצירות של משוררים שאינם דתיים). המשוררים שמוליק קליין ונחום פצ'ניק צירפו ליוזמה את יורם ניסינוביץ ואיה סומך בגיליון השלישי הצטרפו אליעז כהן ונעמה שקד. את הקבוצה ליוו משלב מוקדם שני משוררים מבוגרים יותר; טניה הדר ויוסף עוזר.
הגיליונות הראשונים יצאו במרווחי זמן גדולים, ורק כעבור כמה שנים החל כתב העת לצאת בצורה סדירה ולחדור למרכז השיח הציבורי בחברה הדתית, כחלק ממובילי הפריצה הגדולה של העיסוק בספרות ובאומנות בציבור זה. במקביל, הוא פרץ את גבולות המגזר הדתי והפך לאחד מכתבי העת לשירה המוערכים בישראל[1]. עם התבססותו של כתב העת החלו אנשי "משיב הרוח" בפרויקטים המיוחדים שלו ובפרט בכיתת השירה "מזמור", ובפסטיבל 'ימי אהבה לשירה'.
כיום כתב העת יוצא בין שלוש לארבע פעמים בשנה, כאשר בצוות הקבוע חברים אליעז כהן, יורם ניסינוביץ ושמוליק קליין, ומלבדם משתתפים בעריכה גם משוררים נוספים. בין המשוררים המרכזיים ב"משיב הרוח", מלבד העורכים: נעמה שקד, סיון הר-שפי שמעון פוגל, אלחנן ניר, עמיחי חסון, בכל סרלואי, נחום פצ'ניק, הרב מנחם פרומן ויוסף עוזר. המשורר והעורך דרור בורשטיין כתב על כתב העת:
בסיווג האוטומטי של כתבי עת לשירה, על "משיב הרוח" מונחים כיפה או שביס. לקוראים מסוימים תיוג זה יהיה סיבה מספקת לרכוש את כתב העת, ולאחרים — סיבה להימנע ממנו. אבל התיוג הזה מופרך. הזהות ה"דתית", שנתפשת מבחוץ, ולפעמים גם מבפנים, כברורה, סגורה וידועה, אינה למען האמת כזאת (...) החיבורים של כתב העת נועזים כל כך, עד שאילו היו השירים מחוברים לרשת החשמל היה בלי ספק הפקק קופץ וחושך היה משתרר בבית
במהלך השנים הוציא כתב העת כמה גיליונות מיוחדים, שחלקם פורסמו כספרים: האנתולוגיה "משיב הרוח ה'תשנ"ה-ה'תשס"ה" (הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2005), האנתולוגיה "עד פתח הגן: נחום גוטמן ומשוררים עבריים בעקבות התנ"ך" (הוצאת אבן חושן, 2006) ובו מבחר שירים הקשורים בתנ"ך לצד ציורי התנ"ך של נחום גוטמן, והאנתולוגיה "ליקוטי שירות" (הוצאת ידיעות אחרונות, 2011) אסופה ראשונה של שירה מודרנית שנכתבה בהשראת רבי נחמן מברסלב.
בשנת 2013 זכה כתב העת בפרס היצירה בתחום הציונות מטעם שרת התרבות בקטגוריית הספרות[2], על שהינו "מפעל קולקטיבי מרשים של משוררים ואמנים, חדשים וותיקים עם דגש על עמדה רליגיוזית, המקבלת מגע אסתטי ופואטי עם רגישות מיוחדת לשפה העברית לרבדיה"[3].
כיתת שירה, אירועים ופסטיבלים
ערך מורחב – ימי אהבה לשירה
מלבד כתב העת, מקיים "משיב הרוח" כמה פרויקטים בתחום השירה. משנת 1996 נערך תחת חסות פסטיבל ספרותי שנתי בשם "ימי אהבה לשירה", המתקיים מאז ברציפות. בפסטיבל משתתפים משוררי כתב העת ומשוררים ידועים אחרים ומוזיקאים, והוא נערך במתחם יד בן צבי בירושלים (ובעבר במתחם תיאטרון החאן).
בנוסף מפעיל כתב העת גם כיתת שירה (סדנה שנתית לכתיבה) תחת השם "מזמור", גם היא בירושלים, המהווה מקום לכותבים בראשית דרכם. בחודש אלול מפעילים העורכים גם סדנה לשירי תפילה בשם שפתי תפתח שגם היא מקום למשוררים חדשים שאינם מוכרים.
לקריאה נוספת
- דוד יעקובסון, משיבי הרוח - מרד ספרותי ורוחני במעוזי גוש אמונים, הוצאת ידיעות אחרונות, 2013.
- תמר וולף-מונזון, 'ציר כיסופים': שירה בעקבות תוכנית ההתנתקות, עיונים 27, 2017, הוצאת מכון בן-גוריון, אונ. בן-גוריון, עמ' 73 - 107
קישורים חיצוניים
- אתר הבית של כתב העת "משיב הרוח"
- נדב שרגאי, משוררי ההתנתקות, באתר הארץ, 23/03/05
- דפנה שחורי, שגעת מכונות הדפוס, באתר nrg, פרויקט כתבי עת ספרותיים, 24 בפברואר 2006
- יעקב בר-און, מתנחלים כפי שלא הכרתי, מקור ראשון, מוסף "שבת", 14 ביולי 2011, גיליון 727, 15 ביולי 2011
- אריאל הורוביץ, נקודה למחשבה, כתבה על משיב הרוח באתר "המוסף" של בית אבי חי
- טל מאיר, משיבי הרוח: המרד הגדול של משוררי ההתנחלויות, באתר ynet, 16 ביוני 2013
- ynet, סיפור ההתנתקות שלי, באתר ynet, 1 במרץ 2005
יעד בירן, מבט סוציולוגי אל חבורת השירה של ארץ המתנחלים, באתר הארץ, 23 בדצמבר 2013- שמוליק קליין,יש שירה גם בגבעות יהודה ושומרון,מאמר בוואלה לרגל הזכייה בפרס היצירה בתחום הציונות
- דוד (ניאו) בוחבוט, במלאות 20 שנה לכתב העת המהפכני שהוציאו, "המשוררים המתנחלים" מגדלים דור חדש וממשיכים לנתץ סטריאוטיפים, באתר הארץ, 18 בספטמבר 2015
הערות שוליים
- ^ מנחם בן, קו המשווה: אולפנא יפהפייה, nrg, 18 בפברואר 2011
- ^ מיה סלע, א”ב יהושע ודן כנר בין זוכי פרס שרת התרבות והספורט ליצירה בתחום הציונות, באתר הארץ, 28/04/13
- ^ מתוך נימוקי השופטים למתן הפרס באתר משרד התרבות הספורט
