רבי נחמן מברסלב

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Disambig RTL.svg המונח "נחמן מאומן" מפנה לכאן. לערך העוסק בסיסמה, ראו נ נח נחמ נחמן מאומן.
רבי נחמן מברסלב
Rabbi Nahman Tomb (Uman, Ukraine).JPG
קברו של רבי נחמן מברסלב באומן
לידה 4 באפריל 1772
א' בניסן ה'תקל"ב
מז'יבוז', פודוליה, האיחוד הפולני-ליטאי
פטירה י"ח בתשרי ה'תקע"א (בגיל 38)
אומן, גוברניית קייב, האימפריה הרוסית
מקום קבורה קבר רבי נחמן מברסלב, אומן, אוקראינה
תקופת הפעילות 1790–1810 (כ־20 שנה)
תחומי עיסוק חסידות, קבלה, תורת הנפש, גאולה
חיבוריו ליקוטי מוהר"ן, ספר המידות, שיחות הר"ן, סיפורי מעשיות משנים קדמוניות
בת זוג סשיה ולאחר מותה אישה נוספת
אב שמחה בן נחמן
אם פייגא בת אדל
צאצאים אדל, שרה, מרים, חיה, שלמה אפרים, יעקב, פייגא
אדמו"ר חסידות ברסלב
ה'תק"ן–ה'תקע"א

רבי נחמן מברסלב (א' בניסן ה'תקל"בי"ח בתשרי ה'תקע"א) היה מייסד חסידות ברסלב והאדמו"ר היחיד שלה. רבי נחמן היה מורה רוחני מקורי שהדגיש את חשיבות השיחה האישית עם ה'[1], השמחה בעבודת ה'[2], האמונה הפשוטה והתמימות[3], והתקשרות לצדיקים.[4]

תלמידו הבולט ביותר רבי נתן מברסלב חיבר על פי דבריו את ליקוטי מוהר"ן וספרי יסוד אחרים של החסידות. מאחר שלא מינה לו יורש, הוסיפה חסידות ברסלב לתפקד כתנועה עם מורים הבקיאים בתורתו של רבי נחמן גם לאחר מותו, ולא כחצר בראשות שושלת אדמו"רים.

בימי חייו עורר רבי נחמן סערה והתנגדות עזה, וחסידות ברסלב הייתה קבוצה קטנה ונרדפת עד שזכתה להתעניינות ותחייה בשנות ה-ת"ש. מאז החסידות הולכת וגדלה, ומספר המתקרבים אלה הוא הגדול ביותר יחסית לכל חסידות אחרת. חסידיה מונים כיום עשרות אלפים, החלוקים לקהילות רבות, רבים מהם חוזרים בתשובה. זאת מלבד השפעתו הרבה על כלל היהדות, ובפרט על רבים שלומדים את תורתו בקביעות ואינם מוגדרים כחסידי ברסלב.

חייו

שנותיו הראשונות וצעירותו

נולד בעיירה מז'יבוז' שבפלך פודוליה, באיחוד הפולני-ליטאי (כיום באוקראינה). בימיו התחוללה חלוקת פולין, והשטחים הסובבים נמסרו לרוסיה הקיסרית. אמו, פייגה, הייתה על פי המסורת בתה של אדל בת הבעל שם טוב. אביו של רבי נחמן, שמחה, היה בנו של רבי נחמן מהורדנקא, אחד מתלמידיו הקרובים של הבעש"ט, וקרא לבנו על שמו.

גדל באווירה חסידית-קבלית. מנעוריו הרבה להתבודד, להתענות ולהתפלל שעות רבות. הוא התחתן בגיל 13 עם סשיה, בתו של אפרים, חוכר שהתגורר בכפר סטארה אוסאטה,[5] סמוך לסמילה. אחרי חתונתו עבר להתגורר בבית חותנו. כבר ביום חתונתו הכיר את שמעון, תלמידו הראשון ומשמשו.

לא היה לו רב מובהק, אם כי הוא מצטט שיחות של סבו מהורודנקא.[6] את רוב תורתו למד באופן עצמאי, תחת השפעת גדולי תנועת החסידות שהיו באים לפקוד את קבר אבי-סבתו, הבעל שם טוב, במז'יבוז'. דודיו רבי אפרים מסדיליקוב ורבי ברוך ממז'יבוז' השפיעו עליו מאוד.[7] רבי ברוך הכיר בו לראשונה כראוי להיות "רבי" לחסידים.[דרוש מקור]

בשנת ה'תק"ן (1790) לאחר מות חותנתו[8] (לפי גרסה אחרת - לאחר מות חותנו[דרוש מקור]) עבר להתגורר בכפר מדבדיבקה[9] סמוך לעיר צ'יהירין, שם החל לקבל משכורת קבועה כאדמו"ר מקבוצת חסידים שהתאספה סביבו, והחל להתפרסם לראשונה בין מנהיגי החסידים בדורו כאישיות חשובה. בתקופה זו החלו מחלוקותיו הראשונות עם אדמו"רים אחרים. במדבדיבקה התגורר עד ה'תקנ"ח (1798).

הביקור בארץ ישראל

באותה שנה, 1798, החליט רבי נחמן לנסוע לארץ ישראל כדי להשיג שם התעלות והשתלמות נפשית.[דרוש מקור] הוא התעכב זמן מה באיסטנבול, והגיע בספינה לחיפה בערב ראש השנה של שנת ה'תקנ"ט, 1798, ושם גם עשה את החג. מסורת מקומית מספרת שהמקום בו התפלל וטבל בחיפה היה השטח עליו הוקם לימים בית הכנסת הדרת קודש. לאחר מכן הלך לטבריה, בה היה כבר מרכז לחסידי הבעל שם טוב, ושהה שם כחצי שנה. הוא ביקר גם בצפת ובבית הכנסת העתיק במירון, אך לא בירושלים. כשעמד לחזור, נקלע לעכו בעת המצור שהטיל עליה נפוליאון בונפרטה בעת מסעו בארץ ישראל. לאחר הרפתקאות רבות עלה על אניית קרב טורקית שבה הפליג עד לרודוס, משם הפליג לגאלאץ וחזר לאוקראינה בדרך היבשה.

הביקור בארץ ישראל היה נקודת מפנה במשנתו. לאחר חזרתו ביקש לא לצטט את אמרותיו מהתקופה שקודם הביקור בארץ. הוא נהג לומר מאז: "כל מקום שאני הולך, אני הולך לארץ ישראל"[10] וכן "מי שרוצה להיות יהודי, אי אפשר כי אם על ידי ארץ ישראל".

עוד טרם שיבתו לביתו במדבדיבקה, נסע לרבי שניאור זלמן מלאדי בניסיון לפשר בינו לבין רבי אברהם מקאליסק, שאצלו שהה בטבריה.[11]

לאחר כשנה נוספת במדבדיבקה, חיתן בחמילניק את בתו הבכורה אדל בחודש אלול ה'תק"ס (1800). כשחזר מהחתונה, נכנס במפתיע עם משפחתו לעיר זלטופול על מנת להשתקע בה, ללא הכנה מוקדמת. העיירה הייתה בתחום השפעתו של רבי אריה לייב משפולי כבר עשרות שנים קודם לכן, ולאחר הלשנה של החזן המקומי פרצה מחלוקת עזה עם ר' אריה לייב. רבי נחמן התבטא נגדו בחריפות: "תדעו שאני בקדושה והוא כנגדי בטומאה, ואני הזקן האמיתי שבקדושה".[12] בתוך מספר חודשים החל הרב משפולי לגבש חרם רבני על רבי נחמן, והדבר נבלם רק לאחר התערבותם של דודו רבי ברוך ממז'יבוז' ורבי לוי יצחק מברדיצ'ב. בתוך שנתיים, לאחר שכמעט כל העיר הצטרפה למחלוקת עליו[13], נאלץ רבי נחמן לעבור לברסלב[14] שם סייע לו דודו רבי ברוך להתקבל כאדמו"ר.

ישיבתו בברסלב

בברסלב הצטרפו אליו רוב תלמידיו המפורסמים, בהם רבי נתן שטרנהרץ מנמירוב, שהפך ליד ימינו. שמה של העיר הונצח בשמה של החסידות מאז. בתקופה זו נהגו חסידיו להגיע אליו לברסלב בשלושה מועדים: ראש השנה, שבת-חנוכה וחג השבועות. הוא נהג לנסוע אל חסידיו בשלושה מועדים נוספים: בשבת-שירה ובשבת נחמו[דרוש מקור]. היה נוסע אל חסידיו בצ'יהירין שבמזרח אוקראינה; ובשבת אחת בכל חורף היה נוסע אל חסידיו בטורגוביצה (טירהוויצה ביידיש) שבמזרח פודוליה. שמונה שנות ישיבתו בברסלב היו הפוריות ביותר ובהן מסר את רוב דרשותיו, שיחותיו ומעשיותיו שהתפרסמו.

בקיץ ה'תקס"ג (1803), לאחר פגישה של רבי נחמן עם דודו רבי ברוך, החל גם הוא לחלוק עליו לאחר התפארות של רבי נחמן על הגעתו כבר בגיל 13 למדרגתו הרוחנית של אבי־סביו, הבעל־שם־טוב. סופר שלאחר התבטאותו זו - דחף אותו הדוד וכמעט הפיל אותו מעליית הגג שבה שהו.[15] בכמה פעמים בהם שתק רבי ברוך על פגיעה בכבודו של רבי נחמן, הסביר זאת[16] שעשה זאת כדי להגן עליו ולהמתיק מעליו דינים, בדומה לדבריו בליקוטי מוהר"ן[17] בענין זה, ובדומה למה שהסביר לגבי מחלוקותיו עם צדיקים אחרים[18].

שנותיו האחרונות

ציון מקום קבורתו של רבי נחמן מברסלב בעיר אומן שבאוקראינה

בשנותיו האחרונות סבל רבי נחמן ממחלת השחפת. בשנת תקס"ח הגיע עד העיר לבוב כדי למצוא תרופה ושהה שם לבדו כשמונה חודשים, אך הרופאים לא יכלו לעזור לו. בא' באייר ה'תק"ע פקד אותו אסון נוסף: ביתו ובית מדרשו בברסלב נשרפו כליל.[19] באותו זמן הגיעה הידיעה על אישור לחכירת בית באומן, ולכן נסע לאומן והחל להתגורר שם בתאריך ה' באייר. מספר שנים קודם לכן, בעוברו בעיר, נודע לו סיפור הטבח שערכו שם ההיידמקים ב-1768 ובו נהרגו אלפי יהודים. הוא אמר לתלמידיו שברצונו להיקבר שם.[20]

בזמן זה נמנע רבי נחמן מ"לומר תורה" והחל לספר סיפורי מעשיות.

בניגוד ליחסם השלילי של המשכילים לחסידים, קיים רבי נחמן קשרי ידידות קרובים עם משכילי אומן ובהם הירש בער הורביץ[21]. קשר זה החל לאחר שנחשפו לבקיאותו וכח זכרונו[22]. עניין זה עורר את פליאת תלמידיו, ורבי נחמן הסביר את הנהגתו שכוונתו לקרבם ליהדות וסיבות נוספות.[23][24].

הוא נפטר שם ממחלת השחפת כעבור חצי שנה, בי"ח בתשרי, בגיל 38. הוא נקבר בבית העלמין הישן של העיר, ולא בחדש, בזכות קשריו עם המשכילים המקומיים.

בניו של רבי נחמן נפטרו בחייו, ואת בנותיו אדל, שרה ומרים לא השיא לחסידי ברסלב. לאחר מותו לא מונה לו יורש, ולכן כונו חסידיו "החסידים המתים" (ביידיש "טויטע חסידים").

ייסוריו וצערו

רבי נחמן עבר יסורים רבים. חצי מילדיו נפטרו בחייו, ואף אשתו הראשונה נפטרה בקצור ימים ממחלה. בשלשת השנים האחרונות לחייו סבל יסורים רבים ממחלת השחפת, ממנה נפטר. בתקופה זו העיד על עצמו כי "בשעה שבאו עליו הייסורים מעוצם הפלגת הצער והכאב המופלג מאוד מאוד, היה כמעט יכול לנשוך עץ בשיניו מעוצם הכאב".

כחודשיים לפני פטירתו, בליל שבת נחמו תק"ע בשיא מחלתו ויסוריו, אמר שלפעמים הוא רק "איש פשוט לגמרי". בזמן כזה אין הוא יודע ולא כלום ואין לו גישה לתורה והוא "מחיה את עצמו בעת הפשיטות מהדרך של ארץ ישראל"[25].

היו זמנים שהיה שרוי בדכאון. הוא הסביר זאת בכך שהוא סולל דרך חדשה והדרך מלאה בקשיים שצריך לפַנות, ומרוב העמל שלו לפנות שוב ושוב את הקשיים שבדרך, הוא היה שרוי בדאגה ונראה מוטרד. ובלשונו (המצוטטת) של רבי נחמן: "צְרִיכִים לְקַצֵּץ שָׁם אִילָנוֹת הַגְּדֵלִים שָׁם מֵאֲלָפִים שָׁנִים, וְלִהְיוֹת הוֹלֵךְ וָשׁוֹב אָנָה וָאָנָה לְקַצֵּץ וְלַחֲזֹר וּלְקַצֵּץ, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה הַדֶּרֶךְ כְּבוּשָׁה לָרַבִּים, שֶׁיּוּכְלוּ רַבִּים לֵילֵךְ בְּאוֹתוֹ הַדֶּרֶךְ, וּמֵחֲמַת יְגִיעוֹת כָּאֵלּוּ הוּא בִּדְאָגָה עַל־פִּי רֹב".[26] בהזדמנות אחרת הסביר שיש לו לב נשבר ואינו נראה שמח בגלל שהוא נצר לדוד המלך שחיבר את ספר התהילים שרובו תחינות היוצאות מלב נשבר.[27]

צאצאיו

אשתו סאשיה בת רבי אפרים ילדה לו שמונה ילדים, מתוכם שלושה נפטרו בינקותם. היא נפטרה באביב ה'תקס"ז (1807) ממחלת השחפת, בעת שהותם אצל רופא באיזיאסלב, וארבעה חודשים לאחר מכן נשא בברודי את אשתו השנייה בתו של יחזקאל טרכטנברג, ממנה לא נולדו לו עוד ילדים, ושמה אינו ידוע.[28] שלוש מבנותיו זכו להתחתן ולהביא ילדים.

בשנת תשע"ה מצא ישראל מאיר גבאי את קברותיהם של שרה וחיה ובעליהן שנקברו בקרמנצ'וג והקים אהל על קברם[30], שחולל ונהרס מאז כמה פעמים על ידי אנטישמיים מקומיים[31][32].

בספר חיי מוהר"ן[33] מובא: "והזהיר מאד לכבד ולהחזיק בחשיבות גדול את בניו כי הם אילנות יקרים מאד ויהיו גדלים מהם פירות טובות ונפלאים מאד", ואמר שהגואל צדק (-המשיח) יהיה מיוצאי חלציו[34].

דעותיו

רבי נחמן תמך בעמדה שהאמונה בה' צריכה להיות אמונה תמימה בלי חקירות, הנשענת על המסורת מדור לדור, עמדה זו נפוצה בכלל היהדות וגם בתנועת החסידות, אולם בברסלב היא מודגשת הרבה יותר.

רבי נחמן מזהיר כי אסור ומסוכן ללמוד בחיבורים העוסקים בפילוסופיה, ואפילו אלה שנתחברו על ידי גדולי הקדמונים כגון: מורה נבוכים, מילות ההגיון וכן חלקים ביד החזקה (הלכות דעות, יסודי התורה ועבודה זרה)[35], וכן אסר בלימוד ספר העקידה[35], פירוש האבן עזרא והרלב"ג על התנ"ך[36], וכן חלקים מחובות הלבבות וספר העיקרים[35], למרות היותם ספרים שנתחברו על ידי גדולי הראשונים, כיוון שהם "מְבַלְבְּלִים דַּעַת הָאָדָם מְאד בְּדֵעוֹת זָרוֹת שֶׁאֵינָם מַסְכִּימִים כְּלָל לְדַעַת תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה"[35], כלומר, שהבאת הדעות הכפרניות אף במטרה להפריכם, עלולה לגרום לאדם הרהורי כפירה.

בעקבות זאת, רבי נחמן ביקר בחריפות רבה כמה מספרי הראשונים, ובעיקר את הספר מורה נבוכים[35] עליו כתב: "ימחול לו ה' מה שעוות בזה עוותים שאין כמותם הנוגעים בעיקרי תורתנו הקדושה כמפורסם, ואיך אפשר להכחיש החוש כי כל מי שמעיין שם רואה בחוש הראות שדבריו הם כנגד התורה, וכנגד דברי רבותינו ז"ל, וגם בספר היד במקום שמדבר בחקירות קלקל הרבה". רבי נחמן אף ביקר בחריפות את הטעמים שפירש הרמב"ם למצוות[37] "איך יעלה על הדעת לומר טעמי הבל כאלו על קרבנות וקטורת"[38]. עם זאת, בכמה מקומות רבי נחמן משבח את הרמב"ם ואת ספריו[39]. גם תלמידו רבי נתן מזכירו בתואר "גדול שבגדולים".[40]

מדרכיו ותורתו

הכניסה לציונו של רבי נחמן

רבי נחמן סלל דרכים חדשות בחסידות. הוא ראה חשיבות עליונה בריבוי התפילה וההתבודדות, באופן של שיחה אישית פשוטה עם ה' בשפה המדוברת, ודרש מתלמידיו להקדיש להתבודדות שעה ביום או יותר. מלבד תפילה רגילה ובקשת צרכים, מנחה רבי נחמן את המתבודד ולשפוך את לבו לספר לה' את מה שעובר עליו באמת, בשפה פשוטה ואמיתית. הוא הציב את ההתבודדות כדרך חיים קבועה, שעל ידה אפשר לתקן מידות רעות, לבטל תאוות רעות ולשנות הרגלים.

הוא הדגיש את הערך של האמונה התמימה והפשוטה וההימנעות מחקירה פילוסופית. (אמנם בסוף ימיו יצר קשר חזק עם היהודים המשכילים שחיו באומן כדי לקרבם ליהדות[22], אך לא התיר לאחרים לעשות כמותו).

הוא הדגיש גם את הצורך להשתוקק לה', ואמר שלפי גדולתו אין מי שיכול לומר שהוא עובד את ה', אלא העיקר הוא כיסופים וגעגועים.[41] להשתוקקות זו אפשר לזכות בעיקר בעזרת אמונה פשוטה.[42]

רבי נחמן הדגיש את הערך של לימוד ההלכה ("פוסקים" בלשונו) בקביעות[43], ואת השמירה וההקפדה עליה. הוא אמר בפירוש לאחד: "יכול הינך לקמט את ספרי כרצונך (כלומר לומר בו פירושים כלבבך) אולם אל תיפגע בסעיף קטן שבשולחן ערוך"[44] והתנגד לדרכם של אדמו"רים אחרים שנהגו לאחר זמן קריאת שמע לצורך הכנה לתפילה וכדומה.

רבי נחמן אף סלל דרך בלימוד התורה: ללמוד כסדר את כל חלקי התורה במהירות אך בהבנה, ולא להתעכב אף אם מתקשים בקטע מסויים, ועל ידי זה לזכות לבקיאות בכל חלקי התורה. מלבד זאת יש להקדיש זמן גם ללימוד בעיון.[45] בחלק זה עיקר הלימוד צריך להיות בשולחן ערוך ומפרשיו.

לצד הדרשות שנשא בפני חסידיו, כמנהג האדמו"רים בדורו, סיפר גם מעשיות, המתפרשות כאלגוריות ומשלים לתורותיו. במעשיות טמונים סתרי התורה שאותם רבי נחמן לא יכול היה לגלות. [46]

הוא הדגיש מאוד את חשיבותה של השמחה, וההתנגדות לייאוש ולעצב אפיינה את תורתו לאורך כל הדרך. דוגמאות לאמרות מפורסמות משלו בעניין זה:

עוד הדגיש את חשיבות ההתקרבות לצדיקים אמתיים ואמר שאי אפשר לזכות לאמונה אלא על ידי התקרבות אליהם[49] ושהם כלליות הקדושה.[50]

הזהיר מהתקרבות למנהיגי שקר[51], וראה בכך סכנה גדולה. לא נכתב בספרי ברסלב למי היתה כוונתו, ומקובל בקרב חסידי ברסלב לפרש זאת גם כאזהרה לא להפוך בעצמו לאחד כזה.

את מרבית הכתבים המיוחסים לו כתב תלמידו הגדול, נתן מברסלב, מתוך שיחותיו שנאמרו בעל פה. עם חיבוריו העיקריים נמנים ליקוטי מוהר"ן, סיפורי מעשיות, ספר המידות ועוד.

בערב ראש השנה האחרון לחייו הדגיש רבי נחמן את החשיבות שהוא רואה בכך שחסידיו יהיו אצלו בחג זה.[52] חסידיו מבינים שכוונתו הייתה לאחר פטירתו.[53] הוא אמר: "הראש השנה שלי עולה על הכל. והיה פלא אצלי, מחמת שהמקורבים אלי מאמינים לי, ולמה לא יזהרו כל האנשים המקורבים אלי שיהיו כולם על ראש השנה, איש לא יעדר, כי כל עניין שלי הוא רק ראש השנה. והזהיר לעשות כרוז שכל מי שסר למשמעתו ומקורב אליו יהיה על ראש השנה אצלו, לא יחסר איש. ומי שזוכה להיות על ראש השנה ראוי לו לשמוח מאד מאד. "אכלו מעדנים ושתו ממתקים כי חדות ה' היא מעוזכם" וזה נאמר על ראש השנה". ועוד הוסיף, "לא מבעיא (=לא רק) אתם, אלא כל העולם כולו תלוי בראש השנה שלי".

לפני מותו לקח רבי נחמן שניים מתלמידיו הקרובים (רבי אהרן מברסלב, ורבי נפתלי מנמירוב) כעדים שימסרו שכל מי שיבוא לקברו, ייתן שם פרוטה לצדקה לעילוי נשמתו ויאמר שם את עשרת המזמורים שבתיקון הכללי, אזי "אפילו אם גדלו ועצמו עוונותיו וחטאיו מאוד מאוד, חס ושלום, אזי אתאמץ ואשתדל לאורך ולרוחב להושיעו ולתקנו", והוסיף "רק שיקבל על עצמו להבא שלא ישוב אל דרכו הרעה".

פולמוסיו

רבי נחמן טען שבניגוד לאדמו"רים אחרים, שבנו קהילה ובכך תמה השפעתם, הוא מעוניין רק לגרום לחסידיו לעסוק בעבודת השם.[54] הדברים[דרוש מקור: מניין שזה מה שקומם?] קוממו עליו חלק ממנהיגי החסידות בדורו, והמחלוקת עליו תפסה מקום מרכזי בדרשותיו ושיחותיו.

רפואה ורופאים

רבי נחמן התייחס בשלילה לרפואה בתקופתו, וקרא לחסידיו להתרחק מרפואה ורופאים, ולהסתמך רק על אמונה בה', גם במקרי חולי קשים. הוא אף התבטא ביחס לרופאים, כי הם שליחיו של מלאך המוות המתקשה לבצע את משימתו בעצמו.[55] יחס שלילי זה לרפואה ולרופאים נבע מהבנתו שהרופאים אינם בקיאים באמת בחכמה זו, הוראותיהם סותרות אלו את אלו, ובמקרים רבים גורמים למוות ועל כן עדיף לבטוח בה' בלבד, שכן במצב זה הפניה לרופא אינה מגדרי ההשתדלות.[56] מנגד זירז את חסידיו לחסן את ילדיהם מפני אבעבועות שחורות עוד בקטנותם, והתבטא על הנמנעים מכך כעל שופכי דמים.[57]

ספריו וליקוטים מתורותיו או אודותיו

שער הספר ליקוטי מוהר"ן, דפוס ראשון
  • ליקוטי מוהר"ן - הספר העיקרי של תורתו. נכתב על ידי רבי נתן וחלקו הראשון יצא בחיי רבי נחמן. החלק שנכתב בימי רבי נחמן עבר הגהה על ידיו על מנת לאמת את הדברים.
  • ספר המידות - ספר ערכים המבוסס על ספרות חז"ל. נכתב על ידי רבי נחמן עצמו, ונערך ונדפס בידי רבי נתן מספר חודשים לאחר פטירתו.
  • סיפורי מעשיות[58] - מכיל את המעשיות המרכזיות שסיפר רבי נחמן. יצא לאור כחמש שנים לאחר פטירתו בידי רבי נתן.
  • שיחות הר"ן - קובץ שיחות. חלקו יצא לאור עם סיפורי המעשיות.
  • מגילת סתרים - קונטרס סודי שנכתב בשני חלקים בידי רבי נתן, ובו מתועד חזונו של רבי נחמן לגבי אופן ביאת המשיח.[59]

שני ספרים נוספים נכתבו על ידי רבי נחמן: "ספר הנשרף", שרבי נחמן הורה לשרפו, ו"ספר הגנוז". רבי נחמן תיקן גם את אמירת תיקון הכללי.

ספרים נוספים ליקטו מתורתו או נכתבו אודותיו. הבולטים שבהם:

  • שבחי הר"ן - שבחיו של רבי נחמן ותיאור השתלשלות נסיעתו לארץ ישראל בזמן מלחמת נפוליאון. נכתב בידי רבי נתן ויצא לאור כחמש שנים לאחר פטירת רבי נחמן.
  • חיי מוהר"ן - ביוגרפיה המבוססת על כתבי רבי נתן ויצאה לאור כ-65 שנה אחרי פטירת רבי נחמן.
  • ליקוטי עצות - לקט עניינים מעשיים המבוסס על דרשות רבי נחמן וערך רבי נתן.

מתלמידיו

בתחילת כהונתו כאדמו"ר במדבדיבקה, התקבצו סביבו קבוצת חסידים מהעיירה דאשיב שבמחוז ויניצה.[60] בראשם היה רבי יודל מדאשיב מחשובי העיר.[61] בתקופה זו גם רבי אברהם מפטרבורג שהעלה את דרשותיו המוקדמות של רבי נחמן על הכתב, נכנס לחוג השפעתו. בהמשך, נמנו על חסידיו רבני ערים, בהם הרב יקותיאל, 'המגיד מטורגוביצה', שהיה מבוגר מרבי נחמן בעשרות שנים והרב אהרון רב העיר ברסלב. לאחר שובו מארץ ישראל והמעבר לברסלב הצטרפו תלמידיו המוכרים יותר, הרב נתן שטרנהרץ והרב נפתלי וינברג מנמירוב.

העלייה לקברו

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – קבר רבי נחמן מברסלב, הקיבוץ באומן

בימי חייו נהגו החסידים להתקהל אצל רבי נחמן בשלושה מועדים: ראש השנה, שבת חנוכה וחג השבועות. רבים מן החסידים נהגו לאחר פטירתו להגיע מדי ראש השנה לקברו בעיר אומן שבאימפריה הרוסית (כיום באוקראינה). עלייה זו לקבר בראש השנה מכונה הקיבוץ באומן. מספר העולים גדל מאוד לאחר נפילת ברית המועצות והקלת הגישה למקום, ובשנים האחרונות מספר העולים מדי ראש השנה מגיע ללמעלה מ-60 אלף איש. למקום מגיעים גם יהודים שאינם חסידי ברסלב, ולעיתים אף שאינם דתיים.

משפט המיוחס לרבי נחמן מברסלב במדבקה על אוטו בירושלים

ראו גם

לקריאה נוספת

ספרות תורנית

  • רבי בצלאל פרידמן, אוצר יראת שמים, - חיבור מקיף בתולדות חיי רבי נחמן מברסלב וחסידיו, הוצאת 'קרן הדפסה דחסידי ברסלב' ירושלים תשמ"ב.
  • רבי לוי יצחק בנדר, שיח שרפי קודש - ברסלב, כל השיחות והסיפורים ותולדות חיי רבי נחמן מברסלב וחסידיו, הוצאת 'משך הנחל' ירושלים תשמ"ח.
  • פנחס שדה (עריכה), רבי נחמן מברסלב: תיקון הלב - סיפורים חלומות שיחות, הוצאת שוקן, ירושלים ותל אביב, ה'תשמ"ב (1982)
  • הרב חיים מנחם קרמר, לעבור את הגשר הצר: מדריך מעשי לתורתו של רבי נחמן מברסלב. תרגם יואל לרנר, מכון נחלת צבי, ירושלים, 2002
  • מבעיר הלבבות בהוצאת קרן רבי ישראל דב אודסר
  • שי צ'רקה, פתקאות מהשמים, הוצאת מודן (קומיקס)
  • ר' נחמן מברסלב: תורות, שיחות, סיפורי מעשיות, סדרת "עם הספר" של הוצאת ידיעות אחרונות, 2009.
  • הרב אריה קפלן, חידוש כמוני לא היה בעולם, תרגום לעברית 2019.
  • רן ובר, להיות בשמחה, הוצאת אלומות, 2018 (הספר בקטלוג ULI)

ספרי מחקר

  • יוסף וייס, מחקרים בחסידות ברסלב, בעריכת מנדל פייקאז', ירושלים: מוסד ביאליק, תשל"ה
  • מנדל פייקאז' - "חסידות ברסלב: פרקים בחיי מחוללה ובכתביה", ירושלים: מוסד ביאליק, תשנ"ה (מהדורה שנייה מורחבת)
  • ארתור גרין, בעל הייסורים - חייו של ר' נחמן מברסלב, הוצאת עם עובד - ספריית אופקים
  • צבי מרק, מגילת סתרים: חזונו המשיחי הסודי של ר' נחמן מברסלב, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, תשס"ו
  • צבי מרק, מיסטיקה ושיגעון ביצירת ר' נחמן מברסלב, תל אביב: עם עובד ומכון שלום הרטמן, תשס"ד
  • צבי מרק, התגלות ותיקון בכתביו הגלויים והסודיים של ר' נחמן מברסלב ירושלים: מאגנס, תשע"א
  • מלכיאל אליעזר, חוכמה ותמימות, הוצאת משכל
  • מיכה אנקורי, מרומי רקיעים ותחתיות שאול - מסע הנפש של רבי נחמן מברסלב, תל אביב תשנ"ה
  • צבי מרק, כל סיפורי ר' נחמן מברסלב - המעשיות, הסיפורים הסודיים, החלומות והחזיונות, ירושלים: מוסד ביאליק וידיעות ספרים, תשע"ד.
  • רוני בר לב, אמונה רדיקלית, אוונגרד האמונה של רבי נחמן מברסלב, רמת גן: הוצאת בר-אילן, 2017
  • רועי הורן (עורך), החיים בגעגוע: קריאת חדשות בסיפורי מעשיות של ר' נחמן מברסלב, תל אביב: ידיעות אחרונות/חמד, 2010
  • יעקב אבן-חן, ר' נחמן מבראסלאב - סיפור חייו, הוצאת מבוע, ירושלים, 1981 (הספר בקטלוג ULI)
  • ציפי קויפמן, הולדת האב - ר' נחמן מברסלב והבעש"ט - השפעה והבניה, הוצאת מאגנס, 2020

קישורים חיצוניים

כתביו ומשנתו

מאמרים אודות הגותו

וידאו ומדיה

הערות שוליים

  1. ^ ליקוטי מוהר"ן כ"ה תניינא
  2. ^ מאמר 'מצוה גדולה להיות בשמחה, ליקוטי מוהר"ן כ"ד תניינא
  3. ^ ליקוטי מוהר"ן י"ט תניינא
  4. ^ ליקוטי מוהר"ן קכ"ג
  5. ^ באוקראינית Стара Осота, נמצא במחוז קירובגרד באוקראינה. מכונה בספרות החסידית בשם "אוסיטין"
  6. ^ לדוגמה בשיחות הר"ן, שיחות ד' וז', וראו את דבריו שם בשיחה רי"א על השמועה שהעתיק את כל דרשותיו מסבו.
  7. ^ שבחי הר"ן, פרק ג
  8. ^ אליעזר שלמה שיק, פעולת הצדיק, ירושלים: היכל הקודש, פרק ק"כ
  9. ^ Медведівка. כיום במחוז צ'רקאסי באוקראינה
  10. ^ חיי מוהר"ן, פרק קנ"ו
  11. ^ חיי מוהר"ן, פרק קיג
  12. ^ חיי מוהר"ן עם השמטות, קכג
  13. ^ חיי מוהר"ן קיד
  14. ^ חיי מוהר״ן קט״ו
  15. ^ אברהם חזן, אבני"ה ברזל, פרק ט"ו
  16. ^ קונטרס ההוספות קי"ח, וכן עדות ר' אליהו חיים רוזין[דרוש מקור] בשם נכד רבי ברוך.
  17. ^ ליקוטי מוהר"ן רע"ז
  18. ^ ספר דורש טוב[דרוש מקור מלא], ספר מעשי נחמיה[דרוש מקור מלא] וספר טעמי המנהגים עמ' תקכ"ב
  19. ^ שמעון דובנוב, תולדות החסידות, עמ' 308
  20. ^ ימי מוהרנ"ת, סימן מ"ו וס"ו
  21. ^ חיים ליברמן, אהל רח"ל חלק ג, באתר HebrewBooks
  22. ^ 22.0 22.1 סיפור קשריו עם המשכילים כפי שמסופר בספר 'באש ובמים' מאתר אומן שלום
  23. ^ חיי מוהר"ן קצ"ג
  24. ^ חיי מוהר"ן קצ"ח
  25. ^ שיחות הר"נ, קנג
  26. ^ חיי מוהר"ן תורה רלה.
  27. ^ חיי מוהר"ן תורה רלו
  28. ^ חיי מוהר"ן, פרק קי"ח
  29. ^ מסופר כשהגיעו רבי אריה לייב ומשפחתו להיפרד מרבי נחמן מברסלב לפני עלייתם לארץ, אמר לרבי חיים פייבוש "אני נותן לך אותה", ולכן לקח אותה לאישה אחר פטירת אחיו.
  30. ^ דרכי הגעה באתר אומן שלום.
  31. ^ זעזוע: קברה של בתו של רבי נחמן מברסלב הושחת על ידי אנטישמיים, באתר JDN.
  32. ^ נמשכים המאמצים להצלת הקבר של שרה בת רבינו, באתר איחוד ברסלב.
  33. ^ סימן רע"ד.
  34. ^ ימי מוהרנ"ת חלק א סימן יז.
  35. ^ 35.0 35.1 35.2 35.3 35.4 חיי מוהר"ן אות תז
  36. ^ חיי מוהר"ן אות תי
  37. ^ מורה נבוכים חלק ג' פרק כו והלאה
  38. ^ חיי מוהר"ן אות תיא "והתלוצץ מאד מטעמי המצוות שבמורה נבוכים"
  39. ^ שיח שרפי קודש ח"ב עמ' ט"ז: "אף על פי שלעתיד כשיצטרכו לידע איזה הלכה יפתחו ויעיינו בהרמב"ם"
  40. ^ ליקוטי הלכות אבן העזר הלכות קידושין הלכה ג' אות כ"א
  41. ^ שיחות הר"ן נ"א
  42. ^ שם ל"ב
  43. ^ שיחות הר"ן כ"ט
  44. ^ (שיח שרפי קודש א' - קל"א)
  45. ^ שיחות הר"ן ע"ו
  46. ^ ואמנם יש הרבה ספרים עם רמזים במעשיות ומוסרי השכל, אך איש אינו מתיימר לתת פירוש על המעשיות, ורק רבי נחמן ידע את סודם.
  47. ^ אמרתו "כל העולם כולו גשר צר מאוד, והעיקר - לא להתפחד כלל!" הולחנה על ידי הרב ברוך חייט לשיר "כל העולם כולו", שבוצע על ידי זמרים רבים.
  48. ^ את המנגינה הידועה על המילים "מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד" חיבר יצחק ארכבי, חסיד ברסלב.
  49. ^ ליקוטי מוהר"ן תנינא ח' ח'
  50. ^ שם קמא כ"ב ד'
  51. ^ ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ס"א
  52. ^ חיי מוהר"ן רכ
  53. ^ הרב אברהם שטרנהרץ, טובות זכרונות, ראשית אות ח
  54. ^ חיי מוהר"ן חלק א' סימן שלה
  55. ^ שיחות הר"ן אות נ'
  56. ^ יעקב לב שמח, רופאים ורפואות, אתר 'שער ברסלב'
  57. ^ אבני"ה ברזל, אות ל"ז, אתר אוצר החכמה
  58. ^ קובץ:ספורי מעשיות לרבי נחמן מברצלב.djvu
  59. ^ צבי מרק, מגילת סתרים: החזון המשיחי הסודי של ר׳ נחמן מברסלב, אוניברסיטת בר-אילן, 2006
  60. ^ נתן מברסלב, חיי מוהר"ן, תרל"ד, פרק קי"ב
  61. ^ אברהם חזן, אנשי מוהר"ן, כוכבי אור
תקופת חייו של רבי נחמן מברסלב על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן


Logo hamichlol.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0