אליעז כהן
אליעז כהן (נולד ב-1 בינואר 1972) הוא משורר, עורך ועובד סוציאלי. חבר קיבוץ כפר עציון. עורך ראשי בהוצאת ראובן מס.
קורות חייו
כהן, הקרוי על-שם דודו אליעזר, שנפל בקרב במעבר המיתלה במבצע קדש, נולד בפתח תקווה, גדל באלקנה שבשומרון ושירת בצה"ל בחיל השריון. בוגר ישיבת בני עקיבא כפר הרואה וישיבת אור עציון. היה מתלמידיו של הרב משה צבי נריה. בהתפתחותו ככותב עמד בקשרים קרובים וזכה להיחנך בידי הסופר משה שמיר והמשוררים יהודה עמיחי, נתן יונתן, דליה רביקוביץ, חיים גורי ואחרים.
נחשב אחד ממובילי הרנסאנס של היצירה האמונית הצעירה בישראל. מאז אמצע שנות התשעים הוא מעורכי כתב-העת לשירה יהודית-ישראלית "משיב הרוח", ומשמש בניהול האמנותי של כתב העת לצד חבריו שמוליק קליין ויורם ניסינוביץ'. כמו כן, מפרסם יצירות מקור, בקורת ודעות בכתבי-העת ובעיתונות היומית, ומנחה סדנאות לכתיבה יוצרת. חבר צוות התוכן של בית מורשת אורי צבי גרינברג בירושלים, בניהולה של גאולה כהן. החל מקיץ 2012 משמש כעורך הראשי בהוצאת ראובן מס. נבחר כ"משורר אורח" בפרויקט "סופר אורח" של משרד החינוך ומשרד התרבות במערכת החינוך העל-יסודית לשנים 2003- 2007, 2010 - 2015. הגה ומלווה את מגמות הכתיבה היוצרת במסגרת לימודי הספרות בחמ"ד (חינוך הממלכתי דתי).
עד כה ראו אור חמשת ספרי שיריו: "מחומשים" (תמוז, 1997), "נגיעות ראשונות" (מילוא, 2000), "שמע אד-ני" (אבן-חשן, 2004, אליו נוסף בסתיו 2005 קונטרס השירים "הזמנה לבכי"),[1] "עד שהגענו להבנה עם האור" (קשב לשירה, 2012), ו"מחר הירח יזרע" - נ"א שירי אהבה (אבן חשן, 2018).
הספר "שמע אד-ני", שנכתב ככרוניקה למה שכּונה "מאורעות תשס"א-תשס"ד", עורר עניין גדול, זכה להידפס בשלוש מהדורות וזיכה את כהן בפרס ראש הממשלה לסופרים עבריים תשס"ו, וכן בפרס "שבתון אביחי" תשס"ו. בקיץ 2010 ראתה אור המהדורה הדו-לשונית (עברית-אנגלית) של הספר, בצירוף שירים חדשים, בהוצאת טובי (תרגומים: לרי ברק). עם השנים תורגמו כמה משיריו לשפות נוספות, ושירים אחדים זכו להלחנות על ידי מוזיקאים שונים[דרוש מקור].
הגיש את הפינה "שיחה קטנה על שירה" במוסף התרבות "מה יהיה" של קול ישראל ברשת ב', ומשתתף כפאנליסט בתוכניות תקשורת שונות.
בשנת 2007 פתחה קבוצת משוררים, בוגרי כיתת השירה "מזמור" של כתב העת "משיב הרוח" ובמימונו, יחד עם כהן, ביוזמה להחזרת שמו של רחוב מנחם אוסישקין בירושלים לרחוב רבי יהודה הלוי[2]. בעקבות היוזמה פרסם תום שגב מאמר שהציג מפה המראה כי שמו המקורי של הרחוב היה רחוב הקרן הקיימת לישראל[3]. מומחים מיד בן צבי דחו טענות אלו, בהסתמך על מפות ועדויות של תושבי השכונה דאז.
בהכשרתו המקצועית הוא עובד סוציאלי, ובשנים האחרונות הוא פעיל בפעילות חברתית ביוזמות שונות בענייני החברה בישראל, שהמרכזית שבהן היא יוזמת "שתי מדינות, מולדת אחת" - מתווה חדש לפיוס ולשלום בין שני העמים, הישראלי והפלסטיני, במולדת האחת. החל מקיץ 2012 נועד כהן, יחד עם שותפים מובילים נוספים, ישראלים ופלסטינים (מירון רפפורט, עאוני אל-משני, לימור יהודה, מוניר עבושי, אורן יפתחאל, עיסא אבו עראם, ניר ברעם, בורהאן סעדי, אבי דבוש, מוחמד ביירותי ועוד) במפגשים רבים ברחבי הארץ לגיבוש היוזמה, שנחשפה לציבור בקיץ 2015. יוזמות נוספות בהן נטל חלק: שותפות בייסוד תנועת "צדק" (ב-2002, עם מוטי אשכנזי ונוספים), הקמת תנועת ירושלום – מתנחלים ופלסטינים למען שלום בארץ (יחד עם הרב מנחם פרומן ב-2009), יוזמת "תג מאיר" כנגד פשעי "תג מחיר" (בחנוכה 2011 יחד עם ד"ר גדי גבריהו) יוזמת "בוחרים בחיים" (בצום י"ז בתמוז-רמדאן 2014 יחד עם עלי אבו עוואד) ומיזם "ונסלח" - 40 ימי סליחה (מראש-חודש אלול ועד יום הכיפורים והעיד אל-אדחא, 2015, יחד עם יעל קריא).
בחורף תשע"ד-2014 היה שותף להקמת יוזמת ומרכז "שורשים-ג'ודור", לפיוס, דיאלוג, טרנספורמציה ושלום בין ישראלים ופלסטינים, במיוחד תושבי אזור הרי בית-לחם, עציון וחברון. היוזמה המהפכנית מקיימת בתוכה מעגלי פעילות רבים על-פני כל השנה, מארחת אלפי איש בכל שנה ומשמשת השראה ומודל ליוזמות פיוס ויישוב סכסוכים לאנשים רבים בארץ ובעולם.
בשנת 2010, במסגרת תוכנית הטלוויזיה "ראש בראש" ששודרה בערוץ הכנסת, אמר כי "אנחנו מנהלים דה פקטו בישראל מדיניות של אפרטהייד" ותיאר את יוזמתו למען התנהגות יותר הומנית של חיילים כלפי פלסטינים במחסומים[4].
כהן נשוי לאפרת ואב לארבעה ילדים.
ספריו
- מחומשים (תמוז, 1997).
- נגיעות ראשונות (מילוא, 2000).
- שמע אד-ני - משירי מאורעות תשס"א-תשס"ד / ציורים: ליאוניד בלקלב (אבן חושן, 2004).
- הזמנה לבכי - שישה שירים בעקבות ההתנתקות (אבן חושן, 2005).
- Hear O Lord - Poems from the disturbances of 2000-2009 - a bilingual addition. Trans. - Larry Barak. Toby Press, 2010
- עד שהגענו להבנה עם האור (קשב לשירה, 2012).
- מחר הירח יזרע - נ"א שירי אהבה / הדפסים: מרדכי בק (אבן חשן, 2018)
קישורים חיצוניים
מודי בראון מארח את אליעז ב"הינשופונים", סרטון באתר יוטיוב
אליעז כהן, במיזם "סופרים קוראים" של מרכז הספר והספריות בישראל- ראיון עם אליעז כהן בערוץ הכנסת
- מאמרים של אליעז כהן באתר 929 - תנ"ך ביחד
- צור ארליך על 'שמע אד-ני'
- כתבה על אליעז בלוס אנג'לס טיימס
- "שליפות", באתר nrg יהדות.
- אליעז כהן, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- "ישמעאל ואני" - מסה אישית של אליעז בכתב העת "פנים"
- "ואהבת לו כמוך": מאמר של אליעז בכתב העת "דעות" על היחס לנכרי
- על הספר "שמע אד-ני" באתר הוצאת אבן חשן
- שירי לב-ארי, "אחי משוררי פלסטין", באתר ynet, 22 בינואר 2011
- נדב שרגאי, משוררי ההתנתקות, באתר הארץ, 25 במרץ 2005
- מירון רפופורט, לינוי בר-גפן, מתנחלים ופלסטינים מוכנים לדבר על דו קיום, בלי שאף אחד יצטרך לוותר על הבית. חשיפה, באתר הארץ, 15 בינואר 2010
- מאמר של יוחאי שורק בכתב העת "דעות" על היחס לערבים בשירתו של אליעז
- שני שירים של אליעז באתר "הזמנה לפיוט"
- "שיר על תל ואל אביב" בגיליון המיוחד של "ערב רב"
- מאמר של אליעז על השיר "אבשלום" של יונה וולך במדור "מפרי עט הדעת" בכתב העת "דעות"
- מאמר של אליעז על שיר של אצ"ג במדור "מפרי עט הדעת" בכתב העת "דעות"
- אליעז כהן, לא הילד של כולנו, באתר וואלה!, 27 ביוני 2011
- אליעז כהן, "בזכות השיבה", באתר nrg, 5 ביוני 2007
- על אנתולוגיית העשור הראשון של "משיב הרוח"
- רן יגיל, שמאל ימין בשירה, מאיר ויזלטיר ואליעז כהן, באתר nrg מעריב, 31 באוקטובר 2012
- אליעז כהן באנתולוגיה מקוונת לשירה עברית, באתר של נילי דגן
אליעז כהן, אל תיתנו ל"מקור ראשון" להיסגר, באתר הארץ, 29 באפריל 2014- דוד (ניאו) בוחבוט, במלאות 20 שנה לכתב העת המהפכני שהוציאו, "המשוררים המתנחלים" מגדלים דור חדש וממשיכים לנתץ סטריאוטיפים, באתר הארץ, 18 בספטמבר 2015
- אמילי עמרוסי, הולך עם הרוח, באתר ישראל היום, 6 בספטמבר 2018
- בתאל קולמן, "אני זקוק לקשר עם חברים צעירים", בעיתון מקור ראשון, 29 בינואר 2019
הערות שוליים
- ^ פרפרזה לרשימה "הזמנה לבכי", מאת ארנון לפיד
- ^ אנשיל פפר, האם אוסישקין ייפול שנית, גם בבירה?, באתר הארץ, 19 בספטמבר 2007
- ^ תום שגב, מי זוכר את סברה ושתילה, באתר הארץ, 25 בספטמבר 2007
- ^ ראין עם אליעז כהן בערוץ הכנסת
