משכן גבעון

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

גבעון
(למפת ירושלים רגילה)
Jerusalem location map with titles2.png
 
גבעון
גבעון

משכן גבעון היה מבנה מקודש שנבנה לאחר חורבן המשכן בנוב.

גבעון המקראית

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – גבעון

גבעון המקראית הייתה 'עיר גדולה'[1], ובתקופת כיבוש הארץ היא הייתה אחת מערי החיוי; לאחר הכיבוש השתעבדו החיוי ליהושע ואנשיו, ושימשו כעבדי המקדש ואילו גבעון ומגרשיה - שהיו שבנחלת שבט בנימין - נמנו בין השלוש עשרה ערי הכהנים שנתנו בני ישראל על פי הגורל במשכן שילה לכהנים: ”וְלִבְנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֵן, נָתְנוּ אֶת... גִּבְעוֹן וְאֶת-מִגְרָשֶׁהָ” (יהושע כא יז). במחקר היא מזוהה עם תל השוכן בשטח הכפר אל-ג'יב, עשרה ק"מ צפונית-מערבית לירושלים[2].

הקמת משכן גבעון

מיד לאחר חורבן משכן נוב, הוקם המשכן בגבעון, ובו התקיימה סדר העבודה והקרבת קרבנות ציבור עד שנבנה בית המקדש הראשון.

ארון הברית עדיין היה בקרית יערים, כנאמר בפסוק המתאר את הקרבת הקרבנות על ידי שלמה המלך במשכן זה[3]: ”וַיֵּלְכוּ שְׁלֹמֹה וְכָל הַקָּהָל עִמּוֹ לַבָּמָה אֲשֶׁר בְּגִבְעוֹן כִּי שָׁם הָיָה אֹהֶל מוֹעֵד הָאֱ-לֹהִים אֲשֶׁר עָשָׂה מֹשֶׁה עֶבֶד ה' בַּמִּדְבָּר: אֲבָל אֲרוֹן הָאֱלֹקִים הֶעֱלָה דָוִיד מִקִּרְיַת יְעָרִים בַּהֵכִין לוֹ דָּוִיד כִּי נָטָה לוֹ אֹהֶל בִּירוּשָׁלִָם”.

משכן זה התקיים במשך 44 שנים[4] עד תחילת בנין בית ראשון, ובפועל הוקרבו בו קרבנות עד תום בנין הבית - סך הכל 50 שנה[5] בשנת ב'תתקכ"ה.

קדושת משכן נוב וגבעון

קדושת משכן נוב וגבעון מוגדרת בברייתא כשלב ביניים בין משכן שילה לבית המקדש[6]: ”תנו רבנן כי לא באתם עד עתה אל המנוחה ואל הנחלה, אל המנוחה זו שילה, נחלה זו ירושלים, למה חלקן כדי ליתן היתר בין זה לזה”. הריטב"א מסביר שקדושת משכן שילוה המשיכה לשרות בנוב וגבעון הנקראים על שמה וטפלים אליה[7].

ברמב"ם[8] מגדיר את נוב וגבעון כמקדש, לעומת משכן שילה שלא היתה בו תקרה, ולשיטתו קדושת בית המקדש כבר החלה בבנייני נוב וגבעון: ”ומשם באו לשילה ובנו שם בית של אבנים, ופרשו יריעות המשכן עליו ולא היתה שם תקרה... וכשמת עלי חרב ובאו לנוב ובנו שם מקדש וכשמת שמואל חרב ובאו לגבעון ובנו שם מקדש ומגבעון באו לבית העולמים”.

יש שדנו אם במשכן גבעון היתה נוהגת מצוות עלייה לרגל או לא[9].

קדושתו

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – במת ציבור

נחלקו התנאים בברייתא, איזה קרבנות היו מוקרבים בשלשת המשכנות שהיו בשלבי הביניים (בגלגל, נוב וגבעון), האם רק קרבנות יחיד, או רק קרבנות ציבור (מלבד עולה ושלמים שהוקרבו לכל הדיעות במקדש זה). המחלוקת נובעת מדיעות שונות בפירוש הפסוק הבא, המהווה מקור להגבלות השונות החלות על במת יחיד ואף על במה גדולה ככל שאינה במקום שאותה הגדיר משה רבינו "אל המנוחה ואל הנחלה", הם שילוה (מנוחה) ובית המקדש (נחלה):

לֹא תַעֲשׂוּן כְּכֹל אֲשֶׁר אֲנַחְנוּ עֹשִׂים פֹּה הַיּוֹם אִישׁ כָּל הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו: כִּי לֹא בָאתֶם עַד עָתָּה אֶל הַמְּנוּחָה וְאֶל הַנַּחֲלָה

.

הערות שוליים

  1. ^ יהושע י,ב
  2. ^ אנציקלופדיה מקראית עמ' 417, ערך גבעון
  3. ^ ספר דברי הימים ב', פרק א', פסוק ג'.
  4. ^ תלמוד בבלי, מסכת זבחים, דף קי"ח עמוד א'.
  5. ^ סדר עולם רבה שם
  6. ^ תלמוד בבלי, מסכת זבחים, דף קי"ט עמוד א'.
  7. ^ ריטב"א על מכות יב א
  8. ^ משנה תורה לרמב"ם, הלכות בית הבחירה, פרק א', הלכה ב'.
  9. ^ יש שכתבו שלא היתה נוהגת, (ראו פנים יפות סוף פרשת פינחס, זרע אברהם על הספרי פרשת תבא פסקא רצח, מאסף ישורון ח"ט עמוד שכה בשם הגרי"ז מבריסק, וראיה לדעה זו ממסכת מכות, דף י' עמוד א'). ויש שכתבו שהיתה נוהגת (שדי חמד אספת דינים מערכת יו"ט סימן ב אות ו, שו"ת מהר"ץ חיות סימן ז', קרן אורה זבחים קטז ב, הר המוריה על הרמב"ם תחילת הלכות בית הבחירה, והביאו ראיה ממסכת חגיגה, דף ו' עמוד א').