משכן נוב

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

משכן נוב היה מבנה מקודש שהוקם בעיר נוב, לאחר חורבן המשכן בשילה ומות עלי הכהן. המבנה בנוב התקיים 13 שנה[1] וחרב בתחילת ימי מלכות דוד, ואז הוקם המשכן בגבעון. בזמן קיום המבנה הותרה ההקרבה בבמות הפרטיות[2]. בזמן שהות המבנה בנוב ארון הברית היה בקריית יערים[3] משכן נוב עמד בין השנים ב'תתע"א - ב'תתפ"ד.

נוב המקראית

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – נוב (עיר מקראית)

בתקופת שאול נוב הייתה עיר כהנים[4], ששכנה בנחלת שבט בנימין[5] בסביבות ירושלים; אף שיש המשערים שהייתה בסביבות עמק יזרעאל. בתקופת אחימלך הכהן, כנראה כוהני המקום היו מתומכי דוד בעת מאבקו עם שאול; בעקבות זאת השמיד דואג האדומי את כל תושבי נוב, בהוראת שאול המלך, בטענה שהם עזרו למורד במלכות. יש המזהים פעולה זו כחורבן משכן נוב, והעברתו לגבעון.

הקמת נוב

בברייתא מובא[6] : "כשמת עלי הכהן חרבה שילה ובאו לנוב".

בתלמוד מפורט[6] כי ביום שבו מת עלי הכהן הגדול ומי שהנהיג את עם ישראל בהמשך ארבעים שנה, בעקבות הבשורה שהגיעה אליו אל התבוסה במלחמה עם הפלישתים ומותם של 30,000 מישראל (ביניהם גם בניו של עלי שהוליכו את ארון הברית), חרב משכן שילה.

כאן מיד לאחר חורבן משכן שילה, [7] [8] בתחילת ימי מלכות דוד, הקימו בני ישראל את המשכן בנוב, שהיה קיים 13 שנה, ובו הקריבו את קרבנות הציבור. ישנה דעה שהיה עשוי מבית אבנים[9] וכלשון הכתוב על דוד המלך "ויבוא בית ה'"[10], ויש אומרים שלא היו בו כתלים כלל, אלא יריעות פרושים - כדוגמת המשכן של משה רבינו[11]. ולפי דעה זאת אין מביאים ביכורים למשכן נוב וגבעון מכיון שלא היה מכונה "בית"[12].

חשיבותו הרוחנית הייתה פחותה מאשר המרכז בשילה, כך ארון הברית שהה מעתה בקרית יערים[13] שבנחלת שבט יהודה[14] והותרו במת יחיד, כך שרוב קרבנות היחיד לא הוקרבו שם.

המבנה בנוב

תיאור צורת המבנה בנוב אינו ברור, ותיאורו לוט בערפל. לחלק מהדעות נוב וגבעון נבנו לפי הדגם של משכן שילה. דברים אלו מבוססים על מקורות שונים המגדירים מבנים אלו בתואר אוהל מועד, במקרא[15], בתוספתא[16] ובתלמוד[17]. אך מתוך מקורות אחרים ניתן לראות שלעיתים המבנה בנוב מתואר בכינוי אחר, מה עוד שקיום התקרה במבנה נוב והעובדה שארון הברית לא היה בו, מעידים על שינויים ידועים; כך שניתן להעריך שהתקיימו שינויים נוספים.

סוג המבנה

אין בהירות האם המבנה בנוב מהווה משכן או מקדש. מלשון הרמב"ם[18] הבניין בנוב מכונה 'מקדש'; אולם לפי תפיסות שונות המבנה בנוב מהווה 'משכן'. ברור הדיון תלוי בהבדל בין המושג 'משכן' למושג 'מקדש'; כאשר רוב השיטות מזהות את המבנה בנוב כמשכן.

ההבדל בין משכן למקדש

למציאת ההבדלים בין משכן למקדש קיימות כמה שיטות:

  1. יש שנוקטים שההבדל הנו שמשכן הכוונה למבנה עצים (עצי שיטים), ומקדש הוא מבנה אבנים. אך מלשון הרמב"ם[19] שמכנה את שילה כמשכן, אף שהייתה בנויה מאבנים, מסתבר שהסבר זה אינו נכון.
  2. קיימת טענה המבוססת על התוספתא[20] והתלמוד[21] שבמשכן ארון הברית לא היה, אך במקדש ארון הברית היה. יש שצידדו בטענה זו מלשון דברי דוד המלך "רְאֵה נָא אָנֹכִי יוֹשֵׁב בְּבֵית אֲרָזִים וַאֲרוֹן הָאלוקים יֹשֵׁב בְּתוֹךְ הַיְרִיעָה"[22]. אך יש שדוחים גישה זו לפי הטענה שגם אחרי שהארון נגנז בימי בית ראשון ושני, המקומות נקראו מקדש[23]; וכן גם מכך שהארון לעיתים היה במקומות שבוודאי אינם 'מקדש', כגון בגבעת קריית יערים[24] בבית עובד אדום הגיתי[25], וכמובן במשכן משה במהלך שנות הנדודים במדבר.
  3. הסבר אחר המבוסס על לשון התלמוד[26] טוען שההבדל הנו במציאות של תקרה מלמעלה, ובשילה שלא הייתה תקרה הוא מכונה 'משכן' ונוב וגבעון מכונים 'מקדש'. אולם לרוב הדעות[27] אין להוכיח מקיום התקרה.
  4. הפסוקים המתארים את הציווי לבנות את המקדש: "וִישַׁבְתֶּם בָּאָרֶץ.. וְהֵנִיחַ לָכֶם מִכָּל אֹיְבֵיכֶם מִסָּבִיב וִישַׁבְתֶּם בֶּטַח. וְהָיָה הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אלוקיכֶם בּוֹ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם שָׁמָּה תָבִיאוּ אֵת כָּל אֲשֶׁר אָנֹכִי מצווה אֶתְכֶם.."[28]. יש המתבסס עליהם וטוענים שהציווי לבניית 'מקדש' (ולא 'משכן') קיים רק 'לאחר שיניח לך מכל אויבך' ורק אז מתקיימת 'המצווה להקים המקדש על מקום קבוע'
  5. הדעה המקובלת מבדילה בין כל מבנה שלא היה בירושלים, ולא נבנה מתוך שאיפה עולמית. כך רק מקדש ראשון ושני שהיו בירושלים מהווים 'מקדש' לעומת שאר המבנים המהווים 'משכן'. המשך גישה זו נעוץ בטענה על 'צו האל' שניתן רק למקום בו האל בוחר "כִּי אִם בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' בְּאַחַד שְׁבָטֶיךָ שָׁם תַּעֲלֶה עֹלֹתֶיךָ וְשָׁם תַּעֲשֶׂה כֹּל אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּךָּ"[29]; כאשר המקום שהאל בחר בו היה ירושלים, והמקומות האחרים נבחרו בידי בשר ודם לתקופה זמנית.

הערות שוליים

  1. ^ סדר עולם רבה פרק יג; תלמוד ירושלמי מסכת מגילה א,יב.
  2. ^ משנה, זבחים יד,ז
  3. ^ שמ"א ז,2
  4. ^ שמ"א כב,19
  5. ^ (נחמיה פרק יא)
  6. ^ 6.0 6.1 תלמוד בבלי, מסכת זבחים, דף קיח עמוד א.
  7. ^ תלמוד ירושלמי מסכת מגילה א,יב.
  8. ^ סדר עולם רבה פרק יג
  9. ^ רש"י פסחים לח א, וכן משמעות הרמב"ם משנה תורה לרמב"ם, הלכות בית הבחירה, פרק א', הלכה ב': "ובאו לנוב ובנו שם מקדש"
  10. ^ שמואל ב יב כ. הראיה מובאת ב"מעלין בקודש" אדר א' תשס"ט עמ' 21
  11. ^ תוספתא סוף מסכת זבחים, תוספות ישנים על יומא כד א, רמב"ם על פירוש המשניות זבחים פי"ד מ"ז: הקימו אוהל מועד שנעשה במדבר כנוב, אחר כך חרב נוב הקימו אותו בגבעון
  12. ^ רמב"ן פרשת כי תבוא, אברבנאל על דברים - פרק כו פסוק א-ב: ואמנם, נוב וגבעון לא היו בהם לא כתלים ולא גג, כי אם קרשי המשכן והיריעות עליהם כמו שהיו במדבר, ולכן לא נקראו בתים. ולא יצדק עליהם: "ראשית בכורי אדמתך תביא בית יי' אלהיך" (כאן כו, ב)
  13. ^ ספר שמואל א', פרק ז', פסוק ב'.
  14. ^ שופטים יח,12
  15. ^ דה"ב א,3
  16. ^ זבחים יג,ו
  17. ^ בבלי, זבחים קיח ע"ב
  18. ^ בית הבחירה א,ב
  19. ^ בית הבחירה א,ב
  20. ^ זבחים יג,יח
  21. ^ ירושלמי, מגילה פ"א ה"יב, דף עב טור ד
  22. ^ שמ"ב ז,1-2
  23. ^ עמוד הימיני סימן א ס"ק ג
  24. ^ שמ"א ז, 1
  25. ^ שמ"ב ו, 11
  26. ^ בבלי, זבחים קיח ע"א
  27. ^ ראה עמוד הימיני סימן א ס"ק ג
  28. ^ דברים יב,6-13
  29. ^ דברים, יב, יד
היסטוריה של עם ישראלאירועים ותאריכים על פי המקרא והמסורתספירת הנוצריםמדינת ישראלתחילת הציונות והעליות לפני קום המדינהבית המקדש הראשוןבית המקדש השניגלות אשור (עשרת השבטים)גירוש ספרד ופורטוגלתקופת השופטיםתקופת המלכיםתקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםתקופת בית ראשוןגלות בבלתקופת בית שניסוף תקופת בית שני - מחורבן בית המקדש (שנת ג'תת"ל 70) ועד ולסוף מרד בר כוכבא (שנת ג'תתצ"ה 135)השואהגלות רומיתקופות בהן חלק נכבד מהעם היה בגלותתקופות של עליה לארץ ישראלתקופות בהן חלק נכבד מהעם היה בארץ ישראל, עם עצמאות מלאה או חלקיתתקופות בהן היה קיים בית המקדש
ב'תתע"א-ב'תתפ"ד - משכן נוב


Logo hamichlol.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0