משפחת כלץ

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שער ספר משיח אלמים מכתב יד רבי יהודה אלבז

משפחת כלץ היא משפחת רבנים ומחברי ספרים, אשר מוצאה מקסטיליה, לאחר גירוש ספרד המשפחה השתקעה באלג'יר.

רבי יהודה כלץ הראשון

שער ספר המוסר לרבי יהודה הראשון קראקא שנ"ח

אבי המשפחה רבי יהודה כלץ נולד בקסטיליה ובשנת ה'רל"ז בעקבות הפרעות הסמוכות לגירוש ספרד עבר לגרנדה שבאותה עת הייתה בשליטה מוסלמית, רבי יהודה הקים שם ישיבה ולימד את התלמידים גמרא עם רי"ף ור"ן ולאחר שהעלה את רמתם התקדם גם לשאר מפרשים,[1] לאחר חמש שנים בשנת ה'רמ"א עבר למלגה ואף שם הקים ישיבה, בשנת ה'רמ"ו כנראה בשל התחלת גירוש ספרד עבר לעיר הונין שבאלג'יר והקים ישיבה, תלמידו רבי עלאל בן יוסף בן סידון שכנעו לעבור לתלמסאן לבית אביו אשר שם החיים יותר נוחים, ולאחר חודשיים עבר לשם, כאות הוקרה לתלמידו על העזרה הקדיש לו את החיבור משיח אלמים, לאחר שנת ה'רנ"ג אין ידיעות על חייו.

חיבוריו

  • חיבורו המפורסם הוא ספר המוסר אשר תוכנו הוא קיצור ספר מנורת המאור לרבי ישראל אנקווה, רבי יהודה ערך והשמיט את הנדונים ההלכתיים מהספר וכך הפכו לעממי, הרב מאיר אלבז שיער שלא הייתה כוונתו לחבר ספר אלא להקל על צאן מרעיתו ולכן לא ציין שספרו הוא קיצור, הספר נדפס לראשונה בקושטא בשנת רצ"ז ולאחריו במנטובה שכ"א,[2] ובקראקא שנ"ח,[3] הספר יצא מחדש על ידי מכון אור הצפון, יש מייחסים את הספר לרבי יהודה השני.

רבי משה כלץ כתב הקדמה לספר והוסיף הגהות רבות על פי הקבלה, רבי יצחק בן אליקום מפוזנא חיבר ספר מוסר ביידיש בשם "לב טוב" שבו קיצר את הספר (באתר היברובוקס), השל"ה מביא את הספר עשרות פעמים וכן הרמ"א.

  • משיח אלמים - באור לפירוש רש"י לתורה, הספר הועתק על ידי רבי יהודה אלבז, ירושלים תשמ"ו, הרב משה פיליפ ההדיר מחדש את הספר על פי כתב יד פריז.[4]
  • מבוא התלמוד, הרב משה הרשלר הדפיס בסיני נה תשכ"ד, את חיבורו מבוא התלמוד אשר בו חמישים ושמונה כללים אשר עלו לו תוך כדי תלמודו.
  • תשובה בענייני עגונות נדפסה בשו"ת ים הגדול אבה"ע פד.[5]

בספר תורה שלמה לרמ"מ כשר הביא באורים ממנו לחומש בראשית,[6] כמו כן בכתב יד קיים דרשות על יציאת מצרים בשם פי יהודה.

רבי שלמה כלץ

בנו של רבי יהודה היה רבי שלמה כלץ. הפרטים הידועים עליו הם שלמד אצל רבי יצחק אבוהב, רבי אברהם גאבישון מחבר ספר "עומר השכחה" (ליוורנו תק"ח) היה תלמידו ומביא ממנו שמועות רבות, תלמיד נוסף הוא רבי יוסף אלאשקר מחבר ספר צפנת פענח, כמו כן ידוע עליו שהיה ממפיצי תורת הקבלה.[7]

רבי יהודה כלץ השני

בנו של רבי שלמה, אף הוא לימד את רבי אברהם גאבישון, בשנת שכ"ה כבר הגיע להוראה ותיקן כתובות, בשנת שנ"א כבר לא היה בין החיים, חיבורו המפורסם הוא "מגיד משנה" על הלכות שחיטה לרמב"ם אשר נדפס לראשונה על ידי רבי אברהם אנקווה בתוך ספר זבחים שלמים (ליוורנו תרי"ח) והחל משנת ה'תרמ"ב נדפס באירופה על שם רבי וידאל די טולושא.

שאול ליברמן[8] סבר שמחבר הוא רבי יהודה הראשון והסכים עמו ישראל תא שמע,[9] שלמה זלמן הבלין הביא כתב יד של רבי יהודה השלישי בו כותב שמחברו הוא זקנו רבי יהודה השני וכך הוכרע הספק.

רבי יהודה כלץ השלישי

בנו של רבי אברהם בן רבי יהודה השני, תלמידו של רבי שלמה דוראן[10] משורר מליץ ורופא.

חיבוריו

  • אלף המגן – חיבור בן אלף בתים על דיני קידושין גירושים מזונות ושבועות, חלקים מהחיבור נדפסו בתוך ספר זכות אבות (ליוורנו תקע"ז, באתר היברובוקס) לרבי אברהם קורייאט, חיבורו השלם מצוי בכמה כתבי יד.
  • שמע שלמה – דיני טרפות, הספר נדפס על ידי רבי לוי אסולין בתוך ספר זבחי אלהים, (תוניס תרפ"ב, באתר היברובוקס).

שני חיבוריו אלו נכתבו בצורת שיר, בכתב יד קיימות מספר בקשות ממנו וכן קינה על רבי יעקב ששפורטש

רבי משה כלץ

הביא לדפוס את ספר המוסר בקושטא רצ"ז והוסיף לספר עשרות הגהות על פי הקבלה, בהקדמה כותב שהוא אחיינו של המחבר, לעומת זאת בדפוס שני מיוחס כנכדו של המחבר.

רבי משה הכניס להגהותיו חלקים מחיבורו של רבי משה די לאון שתוכנו הוא טעמי המצוות על פי הקבלה ומכונה "סודות", וכן הביא קטעים בשם ספר הזוהר אשר לא נמצאים איתנו,[11] לא ידועים פרטים על חייו.

קישורים חיצונים

לקריאה נוספת

  • רבי שאול ליברמן תוספת ראשונים חלק ב ירושלים תרצ"ח חולין עמ' 218 – 219.
  • הרב מאיר אלבז, הקדמה לספר משיח אלמים, ירושלים תשמ"ו.
  • אברהם יוסף ורטהיימר מבוא לספר המוסר, ירולשים תשל"ג.
  • נגה רובין כובש הלבבות - ספר לב טוב לרבי יצחק בן אליקום מפוזנא ספר מוסר מרכזי באידיש הוצאת הקיבץ המאוחד, תשע"ג עמ' 83 והלאה, (הספר באתר כותר).

הערות שוליים

  1. ^ רבי יהודה כלץ, משיח אלמים, הקדמה
  2. ^ ספר המוסר, מנטובה שכ"א, היברובוקס
  3. ^ ספר המוסר, קראקא שנ"ח
  4. ^ חומש ראשוני פרשני רש"י פתח תקווה תש"פ
  5. ^ תשובה זו הובאה גם בשו"ת מהר"י בירב סימן לט, וראה גם שו"ת המבי"ט ב פג
  6. ^ כרך ז-ח
  7. ^ התשב"ץ בחוט המשולש א טז, מביא תקנה שתיקן בענייני כתובות
  8. ^ תוספת ראשונים חלק ב ירושלים תרצ"ח חולין עמ' 218 – 219
  9. ^ קרית ספר מח עמ' 179
  10. ^ ראה בספר חוט המשולש הנדפס בתוך שו"ת התשב"ץ חלק א תשובות יא ולב
  11. ^ ראה, אבישי בר אשר, קבלה ומנהג: תשובות הגאונים ומדרשות ה'קדמונים' בפולמוס המנהגים ב'זוהר' ובסביבתו הספרותית, תרביץ פד א-ב תשע"ו עמ' 195 - 263.
Logo hamichlol.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0