משתמש:בעל חכמת התורה/הרב יוסף קוזליק
שגיאות פרמטריות בתבנית:לשכתב
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים
הרב יוסף קוזליק היה תלמיד חכם וירא שמים עוסק בצרכי ציבור הוא היה ידוע כאיש נכבד ואמיד. ר' יוסף נודע במסירות נפשו על קיום תורה ומצוות כנגד הקומניסטים.
תולדותיו
תחת שלטון הצאר
ר' יוסף נולד בשנת ה'תרמ"ה בעיר זווהיל שבאוקראינה שם ר' יוסף חי את חייו בדרך התורה והמצוות ושם הוא היה ידוע כאיש נכבד וגם אמיד. בתקופת הפוגרומים של פטלורה וכנופייתו ברח ר' יוסף ומשפחתו ביחד עם עוד יהודים רבים מזווהיל שהיתה בירת המחוז, לעיירת קרסנסטוב שהית מרחק שמונים מיל מזוויהיל, ושם מצא מחסה עד עבר זעם.
תחת השלטון הקומניסטי
תחת השלטון הקומניסטי עשה ככל יכולתו לחזק את חיי היהדות שם. פעם, בעת שהשלטונות סגרו את המקווה הציבורי, הקים ר' יוסף מקווה חדש בביתו הפרטי. הסוד נשמר בקפדנות על ידי המעטים שידעו על קיומו.
כאמור ר' יוסף היה איש נכבד ועשיר, כאשר השלטונות הקומוניסטים החלו לסגור על אנשי עסקים פרטיים, עם סיום התוכנית של סדרי הפרנסה החדשים של לנין, ר' יוסף נאלץ לברוח עם אשתו ובניו. שנים אחדות הם נדדו ממקום למקום עד שהגיעו לעיירת קרסנוסטב, שם הוא קיבל עבודה במלאכת עשית לבנים בבית המלאכה של משפחת חזן שהתגוררה שם, כך שיכל להימנע מלחלל את השבת.
שנים של ייסורים וחוסר כל לא החלישו את נחישותו במאומה. הוא שפע עידוד ובדיחות, וכל הכח הפראי של הקומוניסטים היה נראה בעינו בסך הכל כמו בועת אוויר בהשוואה לאמונתו האיתנה.אל תתנו לייאוש ללכד אתכם היה אומר תמיד לסובבים אותו, והוא עצמו שמש דגמה חייה להקרבה עצמית עבור רעיונות נעלים, בעבר הוא היה נשוא-פנים ועשיר ועתה, לא היה יכול לקנות אפילו די לחם עבור משפחתו, למרות שעבד כל יום עד אפיסת כוחות. אך הוא היה שמח בחלקו, הוא לימד את היהודים שבבסבו אותו להכיר בערכם, מבלי הבט על הסתכלות העולם עליהם, "גם כשהכלב נושך אותך, עליך לזכר כי אתה הוא האדם והוא אינו אלא כלב" היה מתבדח. "תארו לעצמכם קבצן המחזר על הפתחים. יום אחד הוא נכנס לבית של איש עשיר וראה את הכלב אוכל בשר עסיסי, האם הייתה עולה על דעתכם אי פעם מחשבה כמו, 'אילו רק יכולתי להיות כלבו של העשיר הזה!' ובכן, מוטב למות כיהודי מאשר לחיות כמו כלב"[1].
בארץ הקודש
בשנת ה'תרפ"ה עלה ר' יוסף עם משפחתו לארץ הקודש והתיישב בעיר תל אביב, ושם חיי על אדמת הקודש את שארית חייו, ובכ"ח טבת שנת ה'תש"ם השיב ר' יוסף את נשמתו הטהורה לבוראה , הוא בן צ"ח שנה.
הערות שוליים
- ↑ מתוך הספר המאבק והנצחון: סיפורו של הרב אהרון חזן, ע' 45-55