משתמש:ואולם חי אני/תנועת מחזיקי הדת
 | |
| הגליון הראשון של עיתון מחזיקי הדת | |
| פעילות | רחבי גליציה |
|---|---|
| התאגדות | רבני הקהילות |
| תחום | יהדות |
| מדינה | אירופה |
| מייסדים | האדמו"ר מבעלז |
| נשיא | רבי שמעון סופר |
| תקופת הפעילות | ה'תרל"ז–הווה |
תנועת מחזיקי הדת הייתה תנועה אורתודוקסית שפעלה בגליציה בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20.
התנועה הוקמה בשנת ה'תרל"ז לשמירה על היהדות האורתודוכסית וכתגובה ומענה לתנועת שומר ישראל.
תנועת מחזיקי הדת פעלה להשגת עצמאות לקהילות האורתודוכסיות בגליציה ולשמירה על צביון ואפיונה של הקהילות האורתודוכסיות, התנועה פעלה באמצעי תעמולה שונים ובין השאר על ידי הקמת עיתון חרדי (ראשון מסוגו).
התנועה הוקמה על ידי האדמו"ר מבעלז יחד עם רבי שמעון סופר - שעמד כנשיא הארגון.
רקע
בשנת ה'תר"ח 1848 הממלכה האוסטרו-הונגרית בראשותו של פרנץ יוזף[1] העניקה שוויון זכויות בכל תחומי החיים, המשכילים ראו זאת בצורה חיובית לעומת זאת היהדות החרדית העדיפה להשאיר את המצב על כנו[2].
במשך כל הזמן הזה הרשויות לא התערבו כלל בנושאי הדת של הקהילות השונות[3] ומשום כך רבים האמינו כי אין בדעת הרשויות להתערב בחייהם ומשום כך הרבה מהיהודים אז עמדו לימינם ואף הורו להצביע בוועדי הקהילות לנציגיהם[4],
ארגון שומר ישראל
בשנת ה'תרכ"ז בערך הוקם ארגון "שומר ישראל" על ידי אותם אנשים שתמכו בדעת הממלכה[5], וביוזמתם היתה לייסד "סמינר לרבנים" ותקנות שונות בחינוך האורתודוכסי.
מטרת האירגון הייתה לעמוד מול השלטונות כנציגיהם של היהדות החרדית ובכך להסיר את הסמכות הרבנית מחיי הקהילות.
למרות השינוי בעולם ובשוויון זכויות שניתן לכל אזרח עדיין הוא כל אזרח היה משתייך לקהילתו וחייב לפעול לפי כללי קהילתו[6], וכך פעל הארגון שומר ישראל מול השלטונות וניצל את העובדה שהקהילות האורתודוכסיות לא שולחים נציגים לממשל ובכך השתלטו על הקהילות השונות[7]כאילו שהם נשלחו מטעם הקהילות.
סמינר לרבנים
כאמור אחת מהיוזמות שהיתה לארגון היא לייסד סמינר לרבנים בשנת ה'תרל"א יזמו את הסמינר הראשון בוויען עיר הבירה.
רבי שמעון סופר יצא אז עם "קול קורא" ארוך כדי למנוע את השתתפות הרבנים בסמינר ולהביע התנגדות בסמינר והנה קטע מדבריו :
אל מע"כ אלופים קצינים ראשים וטובים, כלם ברורים כלם אהובים, ידידי עליון הנעימים והנאהבים יראי ד' מרבים, וכו'.
אחי ורבותי ! עם תורת ד' בלבבו הלא ידעתם הלא שמעתם הלא קראתם בְעַלֵי העתים, כי הוטב בעיני הקולטוסמיניסטער (שר ההשכלה) למלאות רצון אחינו שונאינו ומנדינו להקים בעיר וויען הבירה, בית תלמוד "ראבינער סעמינאר יודישע טהעלאגישע פאקולטעט", אשר ממנו יצאו רבנים מורי הוראות לכל הקהילות וכו' .
אין עת לחשות - בואו נא על החתום ראשי העדה על כתב הבקשה אשר אני שולח לכם בזה, וכו'.
אכפול בקשתי לזרז את הזריזים כי השעה דחוקה היא מאוד ונחוץ למסור ה"געזוך" וכתבי הבקשה ליד המיניסטער במשך שני שבועות, ויהי ד' אלוקינו עמנו להרים קרן עמו ותורתו,
— רבינו שמעון סופר חלק ב'
הקמת התנועה
התנועה בתחילת דרכה
בשנים אלו ראה האדמו"ר מבעלז את ההתדרדרות המסוכנת ואת הפעילו של ארגון שומר ישראל, ופתח את הארגון בשם מחזיקי הדת הנועד להחזיק את הדת כימים מקדם[8], בנשיאות הארגון העמיד את רבי שמעון סופר שכבר פעל מול הרשויות[9], בראש הפעילות היויד ימינו של האדמו"ר רבי מרדכי פעלץ והעסקן רבי שמואל מרגושס. תחילת הפעילות היתה עם הקמת עיתון שהביא את דעותיהם של הרבנים כנגד הדברים שאמרו המשכילים[10].
באדר התרל"ח נערך אסיפת יסוד פנימית בה ניסחו את התקנות להעבירם לאישור הממשלה כדי לקבל את האישור להקמת התנועה[11] ולבינתיים פעילות התנועה שנפתחה היתה מוגבלת, למרות הקשיים בהשגת הרישיון התנועה יצאה לפעול ולאחר הכינוס פוסמה הודעה מטעם האדמורי"ם והרבנים וכך נכתב:
ידוע אשר החברה שומר ישראל קראה ליום עדה לחודש יוני לבובה. גדולי וגאוני ישראל ה"ה הרב הגאון אבד"ק לבוב, הרב הגאון אבד"ק קראקא, הרב הגאון ר' יצחק איטינגא, והר' הגאון הצדיק אבד"ק בעלז, ראו שכל שאיפת החברה הזאת היא רק שרוצים להרוס את יסודי התורה לבטל כל מצות ה' ולהשריש שורש פורה ראש ולענה בלבות צעירי בני ישראל, ונתנו כולם כח והרשאה להרב הגאון אב"ד דק"ק קראקא ללחום מלחמת ה' בגבורים להפר עצתם ולקלקל מחשבתם הרעה. על פעולת הגאון הזה נודיע אי"ה בקרוב
כן החלו בפרסום מאמרים וחוברות הסברה בדבר הסכנה ללימודי הסמינר, בשנים אלו עמלו העסקנים להשיג רשיונות עבור התנועה החדשה[12], כשכל העת תנועת "שומר ישראל" פועלת מול הרשויות למניעת מתן אישור[13], לאחר פעילות העסקנים השיגו רישיון להדפסת העיתון, ובשנת ה'תרל"ט השיגו רישיון להקמת תנועת מחזיקי הדת שכללה סניפים בכלל רחבי המדינה.
כנס היסוד
בי"ח באדר ה'תרל"ט נערך כנס יסוד לארגון הכנס נערך בלעמברג והשתתפו בה רבים מרבני גליציה, בראש הכינוס היה רבי יהושע רוקח שארגן את הכינוס כמו כן השתתפו הרבנים רבי שמעון סופר (שהועמד לנשיא הארגון), רבי צבי הירש אורנשטיין, רבי יצחק אהרן איטינגא[14], ועוד א-ל הכינוס נשלחו גם מכתבי תמיכה רבים ביניהם שלחו מכתבי תמיכה ביניהם האדמו"ר מצאנז, האדמו"ר מצ'ורטרוב, האדמו"ר מסדיגורה, רבי צבי אורנשטיין בני רבי חיים הלברשטאם האדמו"ר מויז'ניץ הבית יצחק ועוד. כן השפת אמת הזמין את הגיליון הראשון של העיתון כדי להביע תמיכה בנעשה[15].
|
תנור שהסיקוהו בקליפי ערלה... חדש יותץ ישן יוצן - כלומר, אם נלכד אדם במזימות רשע, אם הוא איש צעיר קשה לו פי כמה לנתק דעותיו, ולכן חדש יותץ, אך אם האיש הבא בימים הוא יוכל להציל את נפשו, ובכן ישן יוצן |
| מתוך דרשת שבת הגדול של רבי שמעון סופר בשנת תרל"ט |
בכנס היסוד הוכתר רבי שמעון סופר לעמוד בנשיאות חברת "מחזיקי הדת" ורבי שמואל מרגושס הוכתר לכהו כסגנו[16].
הצעדים הראשונים
תחילת פעילות הארגון היה לאחד את הקהילות ולקבוע כללים חדשים לפי דרך התורה, וכתחליף למה שארגנו בחברת "שומר ישראל", לצורך ההתארגנות מול הרשויות היו צריכים להחתים רבים מתושבי הקהילות על יפויי כח כדי לעבוד מול הממשל בעבורם התנועה זכתה להצלחה רבה כאשר 250 קהילות בגליציה חתמו על יפויי כח ל הצטרפותם לתנועה, ומספר החברים הרשומים בה הגיע לכ-40,000.
עיתון
ערך מורחב – מחזיקי הדת (עיתון)
בתחילה יצא עיתון בכתב יד ורק לאחר קבלת האישורים עם יסודה של החברה בשנת 1879 התחיל להופיע פעמיים בחודש עיתון "מחזיקי הדת" בו השתתפו גם הרבנים בעריכתו[17],
העיתון סיקר את חיי היהדות האורתודוקסית בלבוב (למברג) וגליציה בכלל ונועד ככלי ניגוח לפועלו של ארגון "שומר ישראל" . עד לשנת 1886 הופיע העיתון פעמיים בחודש בשם "מחזיקי הדת", ובשנים 1886–1895 (ה'תרמ"ו-ה'תרנ"ה) הופיע בדרך כלל אחת לשבוע תחת שני שמות שונים: "מחזיקי הדת" ו"קול מחזיקי הדת" - ככל הנראה משום שהמייסדים לא הצליחו לקבל רישיון מהממשלה האוסטרו-הונגרית להוצאה תדירה של שבועון אלא רק פעם בשבועיים לכן עשו שתי גיליונות ויצאו בתדירות שבועית, את העיתון ערכו יהושע ליפסקר ויהודה קרונגולד.
כי העיתון היה בין העיתונים הראשונים שיצאו אז ולכן הוצאת העיתון לוותה בביקורת וחשש מצד חלק מהציבור האורתודוקסי של הימים ההם[18], האדמו"ר מבעלז היה איתן בדעתו והבהיר לרבני הקהילות את חשיבותו של העיתון וציין שהעיתון יהיה כחלופה לעיתונים ש"המשכילים" הוציאו. בראש כל עיתון נכתב פסק הלכה מרבי צבי הירש אורנשטיין שיש לנהוג כבוד בעיתון:
"אזהרה ובקשה - לנהוג כבוד בזה המ"ע (המכתב עת) כמו בכל ספרי הקודש ולא לנהוג בהם מנהג חול ח"ו רק לאספם ולשמרם, וכאשר יתרבו העלים יתנו הקוראים הנכבדים לכרוך אותם"
פעילות הארגון
כניסה לפרלמנט
בתמוז תרל"ט נערכו בחירות לפרלמנט האוסטרי וראשי הארגון נלחמו כדי לצלוח את הבחירות, רבי יהושע מבעלז - מהדומיננטיים שבמנהיגי הארגון, אף שהה בלבוב מספר שבועות באותה התקופה כדי לעודד את הפעילים, כן רבי שמעון סופר מסר את כוחו עד להתרופפות בבריאותו. לצורך הצלחת הבחירות העמידו נציגויות במחוזות שונים: ביניהם רבי צבי הירש אורנשטיין - במחוז ברודי-זלוטשוב, רבי שמעון סופר - במחוז קולומיי-בוטשאטש-סניאטין,רבי יצחק אהרן איטינגא - במחוז דרוהוביטש-סטרי-סאמבור,רבי יצחק שמלקיש במחוז פרמישלא-גריידונג. בעקבות הפעילות הגדולה של כל ארגוני המשכילים נבחר רק רבי שמעון סופר לכהן בנציגות הפרלמנט בו כיהן עד לפטירתו בשנת תרמ"ג ארבע שנים לאחר בחירתו.
כניסתו של רבי שמעון סופר חיזקה את תנועת מחזיקי הדת, ואיפשרה לתנועה גם פעילות פוליטית[19], רבי שמעון סופר הוערך מאד בעיני צירי הפרלמנט ושרי המדינה הודות לאישיותו הדגולה והליכותיו המנומסות,
בשונה מכל הנציגים היהודים בפרלמנט עד לאותה עת שהזדהו עם המפלגות המתקדמות (מפלגות השמאל), רבי שמעון סופר הזדהה עם המפלגה הימנית והלאומנית "פולין קלאב (האיחוד הפולני הלאומי)", מטרת ההזדהות היתה להראות שאינו הולך בדרכי המתבוללים אלא מזדהה הוא אם השמרנים, ומתוך תקוה כי האיחוד הפולני יתן לו תמיכה בעמדותיו.
ניסיון איחוד התנועות
בשנת תרמ"א החליטה הממשלה לפתור אחת ולתמיד את בעיית ניהול הקהילות היהודיות בגאליציה, הודעה על כך פורסמה בעיתון "דיא פרעססע" שיצא לאור בוויען, מתוך ההודעה הכירו מנהיגי חברת "מחזיקי הדת", שלא רק שלא נתקבלו ה"תקנות" שהם הציעו, אלא אדרבה, נראה היה שהצעת "שומר ישראל" אף שימשה טיוטה לתקנות שהעלה המחוקק,
פיצול התנועות
בחורף תרמ"א הצליחו עסקני התנועה לסכל את החוק הממשלתי שיכריח אותם להתאחד עם תנועת שומר ישראל, וכל זאת בתנאי שכל הקהילות המשויכות למחזיקי הדת תתאגדנה יחד תחת אותן תקנות, לצורך כך התכנסה אסיפה[20].
האסיפה הגדולה
ביום שלישי בחודש שבט ה'תרמ"ב התכנסה האסיפה בלבוב בביתו של רבי צבי הירש אורנשטיין שהיה רב העיר, בכינוס השתתפו 200 רבנים ו 800 נציגים של כלל הקהילות, מטרת האסיפה היתה ללכד את כל התקנות והפעילות של הארגון "מחזיקי הדת" וייסוד קהילות דתיות עצמאיות.
רבי יצחק לייב סופר
לאחר פטירת רבי שמעון סופר, מינה האדמו"ר מבעלז את בן אחיו רבי יצחק לייב סופר לעמוד בראשות ארגון "מחזיקי הדת" האדמו"ר מבלז רצה גם שיכהן במקום דודו בפרלמנט, אך בעקבות מגבלה חוקתית[21] הוא לא היה יכול למלאות את מקומו בנציגות הממשל.
לקריאה נוספת
- זאב פישר, חברת מחזיקי הדת בגאליציה המזרחית, בסוד ישרים ועדה, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- עקיבא פדווה, דת על תילה, על ייסוד התנועה הקדושה "מחזיקי הדת" מטרותיה והישגיה.
- צעדים ראשונים של העיתונות האורתודוכסית
- יצחק רפאל, רבי יהושע רוקח מבלז, אנציקלופדיה לחסידות חלק ב', עמוד ס"ג, באתר אוצר החכמה
- גליונות העיתון מחזיקי הדת באתר אוצר החכמה
- קלפהולץ ישראל יעקב, מחזיקי הדת, אדמור"י בעלז, עמוד קנ"ז, באתר אוצר החכמה
- יהודה שטרסר, רבינו שמעון סופר, באתר אוצר החכמה
הערות שוליים
- ↑ ששלטה ברחבי אירופה
- ↑ כתב אז רבי שלמה קלוגר בצאתו לטחון חיטים בריחים של קיטור
ותדעו כי כל החדשות הנעשין בזמנינו הם רק לפוקה ולמכשול לאיש הישראלי
- ↑ כדוגמת מינוי רבנים ומוצי"ם
- ↑ וכך לאט לאט החלו לסגור בתי ספר יהודיים וכדו'
- ↑ היו אלו הרבה יהודים שהתדרדרו ונפלו מהשפעתה של ההשכלה הגרמנית
- ↑ דוגמת שמיעה לראשי הקהל בדבר תיקצובי המוסדות ושאר דברים
- ↑ בשנת ה'תרל"ה נערך על ידי הארגון בגליציה אסיפה בשם "געמיינדע טאג - (יום קהילה)" במהלך הכינוס ניסחו הצעת תקנון ושלחו את הנוסח לאישור הממשלה בניגוד לדעת הרבנים
- ↑ מטרת הארגון היתה א' ללכד את היהדות החרדית מבפנים ב' לייצגה כלפי חוץ
- ↑ נגד תנועת הנאולוגים
- ↑ רבים מהרבנים אז ראו בהוצאת העיתון פריצת חומות היהדות, והאדמו"ר שלח להם מכתבים להסבר על חשיבות העיתון
- ↑ באותם שנים לא היו יכולים לפתוח חברות ללא קבלת אישור מהמדינה
- ↑ לצורך זה נסעו העסקנים כמה פעמים לעיר הבירה וויען ונעזרו ברבי יצחק דויטש
- ↑ בזמן זה כינו את התנועה החדשה בשם "מזיקי הדת"
- ↑ בנו של רבי מרדכי זאב איטינגא
- ↑ אמנם לאחר שהגיע העיתון לביתו ציווה לשורפו
- ↑ הרשימה המלאה של פעילי הארגון ניתן לראות בספר "בסוד ישרים ועדה עמ' קל"ז
- ↑ "בסוד ישרים ועדה עמ' קל"ז
- ↑ ומרבני הקהילות השונות, סיפורים רבים יש על הוויכוח שהיה אז בעד ונגד הוצאת העיתון.
- ↑ בבחירתו של רבי שמעון סופר לפרלמנט יצא שיר לכבודו והוא פורסם בעיתון דאז גיליון 14
- ↑ לצורך שלש מטרות א' עצרת מחאה נגד תנועת שומר ישראל ב'עצרת חיזוק והתעוררות ג' אסיפה כללית לקביעת נוסח תקנות הקהילה
- ↑ דב בער רבינוביץ, אגרת רמ, אגרות הרה"ק מרוזין ובניו חלק ג', באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)