רבי ישראל פרידמן (צ'ורטקוב)

הרבי מצ'ורטקוב
רבי ישראל פרידמן מצ'ורטקוב
	רבי ישראל פרידמן מצ'ורטקוב
לידה	י' באייר תרי"ד; פאטיק, גאליציה
פטירה	י"ג בכסלו תרצ"ד (בגיל 79)
מקום קבורה	וינה
מקום מגורים	פאטיק, צ'ורטקוב, וינה
חיבוריו	גנזי ישראל
אב	רבי דוד משה פרידמן
	כ' בתשרי תרס"ד – י"ג בכסלו תרצ"ד; (30 שנה)
	→ רבי דוד משה פרידמן רבי נחום מרדכי פרידמן ←

רבי ישראל פרידמן מצ'ורטקוב (י' באייר תרי"ד, 1854 − י"ג בכסלו תרצ"ד, 1933) היה האדמו"ר השני מצ'ורטקוב, חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.

ביוגרפיה

נולד בתרי"ד (1854) בפאטיק שבגליציה לרבי דוד משה פרידמן, האדמו"ר הראשון מצ'ורטקוב, ופייגא בתו רבי אהרן מטשרנוביל, ונקרא על שם סבו רבי ישראל מרוז'ין. היה חתן דודו רבי אברהם יעקב מסדיגורה.

כבר בצעירותו סייע לאביו בהנהגת העדה. החל לכהן כאדמו"ר לאחר פטירת אביו בהושענא רבה תרס"ד (1903). לחצרו בצ'ורטקוב נהרו אלפי חסידים ובתוכם עשרות רבנים, שהמפורסם שבהם הוא הרב מאיר שפירא מלובלין, ראש ישיבת חכמי לובלין ומייסד הדף היומי.

רבי ישראל פרידמן היה גם עסקן ציבור פעיל. יחד עם אדמו"רי בית רוז'ין הקים את "הסתדרות החרדים" שהשתלבה אחר כך בתוך אגודת ישראל שנוסדה באותה תקופה. היה חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל והשתתף בכינוסיה. בעקבות מלחמת העולם הראשונה עבר לווינה, ששימשה באותה עת כמקום מפלט ליהודים רבים ובהם אדמו"רים ורבנים. בתקופה הזו שבין שתי מלחמות עולם, נהג להגיע לצ'ורטקוב בחגים. בדרכו מווינה לצ'ורטקוב היה עובר דרך ערים ועיירות בפולין שבהן היו מצטופפים אלפי יהודים בתחנות הרכבת שהיו בדרכו של הרבי.

נפטר בי"ג בכסלו תרצ"ד ונטמן בווינה בחלקת אדמו"רי בית רוז'ין. בלווייתו השתתפו רבבות בני אדם. דברי תורתו כונסו בסדרת הספרים "גנזי ישראל".

עמדותיו ופעילות ציבורית

אגודת ישראל

תמך מאוד בתנועת אגודת ישראל וראה בה מקור לחיזוק הדת ולהגנה מפני החילוניות וההשכלה. הוא תמך בהקמת קרן ליסוד תלמודי תורה במקומות שהקהילות אינן יכולות לעשות זאת בעצמן, וכן רצה ליזום הקמת רשת בתי ספר שבה ישולבו יחד עם לימודי התורה גם לימודים מקצועיים, כדי לאפשר לבוגריהם להתפרנס בכבוד, אך נסוג מיוזמתו זאת עקב מחלוקת קשה שעוררו נגדו כמה מגדולי האדמו"רים, ובראשם הרבי ישכר דב רוקח מבלז. רבי ישראל מצ'ורטקוב היה מראשי האדמו"רים שפעלו במסגרת 'אגודת ישראל', ובהשפעתו נמשכו עוד כמה מאדמו"רי בית רוז'ין להשתתפות ב'אגודת ישראל'. לדעתו, על גדולי ישראל לצאת מד' אמותיהם ולפעול במסגרת תנועה זו.

בנאום הפתיחה של הכנסייה הגדולה בשנת תרפ"ג אמר:

"...ונשאלת השאלה מה לגדולי תורה ולכנסייה זו שהיא נראית כפוליטיקה, אלא ידוע שמנהיגי העם מוכרחים לרדת ממדרגתם למצב העם להדריכם בדרך האמת. וכמו שהמציל אינו יכול להציל מרחוק אלא מוכרח הוא לסכן את נפשו ולירד לתוך הסכנה, כן הצדיקים אינם יכולים לתקן את דורם מבלי לסכן את עצמם ולירד ממדריגתם הגבוהה אל מעמד העם, בעת שפלותו".

יישוב ארץ ישראל

היה מהתומכים הגדולים של ההתיישבות בארץ ישראל ושלח מחסידיו לשם. עמדה זו הייתה משותפת גם לאביו ולאדמו"רים נוספים מבית רוז'ין. דעתו הייתה שמוטלת חובה על היהודים החרדים לעלות לארץ ישראל וכך למנוע את השתלטות החילונים על הנהגת היישוב. את דעתו זאת חזר והשמיע גם בכנסייה הגדולה של אגודת ישראל. ב-1921 עמד בראש החותמים על הכרוז לחיזוק ההתיישבות החרדית בארץ ישראל על מנת "שהחיים יהיו חיים חרדיים ולבטח שכל הסביבה תהיה מיושבת מהחרדים לדבר ה', שהם רוב מנין ובנין מעמנו"^[1]. הרב צבי יהודה קוק סיפר כי "הרבי מצ'ורטקוב אמר לי פעם בווינה, כי הוא מבין היטב את דרך ה"אורות" שלנו, שכל גשמיות של ישראל הינה קדושה"^[2]. בדצמבר 1897 נפגש עם הרצל ואמר לו כי החצר הצ'ורטקובית רואה בעין יפה את הפעילות הציונית, אלא שהיא רוצה להבטיח את האינטרסים האורתודוקסיים בתוך ההסתדרות הציונית^[3]. באותו חודש דיווח עיתון "המגיד" כי ד"ר ברודסקי נפגש עם הרב פרידמאן שאמר לו כי "נכון הוא בעצמו לעמוד בראש החברות הציוניות בעיר מושבו וסביבותיה כאשר יווכח לדעת יותר ויותר כי אינן מתנגדות למפלגת היהודים האדוקים". הרב פרידמאן אף הוסיף ש"עלינו להודות כי התנועה הציונית הועילה הרבה להשים מעצור בעד התבוללות היהודים בין העמים שביניהם ולהחיות שפת עבר וספרת ה'"^[4].

שלום ואחדות בעם ישראל

עיקר מרכזי במשנתו היה השלום והאחדות בעם ישראל. כדי לא לעורר מחלוקת הסכים לוותר על רעיונות מסוימים אף על פי שחשב שהם רעיונות טובים, באומרו, שאמנם רעיונות אלו חיוביים אבל פירותיהם יגיעו רק בעוד כמה שנים בעוד שהמחלוקת תהיה כבר בהווה. באחד מכינוסיה של אגודת ישראל אמר:

"העיקר בזה שתהיה אחדות בין כל חברי הכנסייה הגדולה ובין כל חברי אגודתינו. הקטנים ישמעו אל הגדולים והגדולים יהיו נוחים לקטנים שתהיה אחדות חזקה בינינו".

כמו שאר אדמו"רי רוז'ין התנגד לרעיון הפרדת הקהילות. כשהגיע לווינה נפגשו עמו ראשי הקהילה החרדית בווינה שהיו נפרדים מהקהילה הכללית וביקשו ממנו להצטרף אליהם, אבל הוא סירב באומרו שאין זו דרכם של אבותיו והוא אינו מוכן לצמצם את פעילותו (בלשונו "את אהבת ישראל שלי") לקהילה של עשרת אלפים איש כאשר בווינה כולה גרים 200,000 יהודים.

חסידים מפורסמים

הרב יהודה מאיר שפירא
הרב מאיר אריק
הרב דב בעריש ווידנפלד - "הרב מטשיבין"
הרב משה חיים לאו - רבה של העיר פיוטרקוב

משפחתו

בנו, רבי חיים אהרן (תרל"ג - כ"ו באלול תרפ"ו). חתן דודו רבי מנחם נחום מרדכי פרידמן.
בנו, רבי נחום מרדכי, ממלא מקומו באדמו"רות. עלה לישראל וניהל חצר בתל אביב.
בנו, רבי דוב בער, חתן רבי יצחק פרידמן מבויאן. כיהן כאדמו"ר לצד אחיו. נכדיו מכהנים בראשות קהילות צ'ורטקוב.
בתו, מרים, אשת האדמו"ר מנחם נחום פרידמן מאיצקאן
בתו, חוה, אשת רבי צבי אריה טברסקי, האדמו"ר מזלטיפולי. לאחר פטירת אחיינו רבי שלמה מצ'ורטקוב הוכתר כאדמו"ר מזלטיפולי-צ'ורטקוב.

חיבוריו

גנזי ישראל על התורה, שני חלקים, ירושלים תשמ"ו, חלק ג' על המועדים, ירושלים תשמ"ז, בעריכת ישראל שפיגל. מהדורה חדשה, כולל תולדות אדמו"רי צ'ורטקוב - עריכה חדשה, ירושלים תשע"ד, על ידי נינו ישראל פרידמן.
תפארת ישראל על התורה, הוסיאטין תרס"ד.
ישמח ישראל על המועדים, וינה תרצ״ג.

לקריאה נוספת

אריה בקנרוט, מדברנא דאומתיה, תולדות חייו ופועלו של הרה"ק רבי ישראל מטשורקוב זצ"ל
דוד שפיגל [עורך], דורש טוב, ירושלים תשכ"ו

קישורים חיצוניים

על ר' ישראל מצ'ורטקוב בספר "The Golden Dynasty" (פרק 11) (באנגלית)
אדמו"רי צ'ורטקוב: דוד משה פרידמן ובנו ישראל
הקפוטה של האדמו"ר ישראל פרידמן מצ'ורטקוב
ד"ר ישעיהו אוסטרידן (עורך), ‏ספר יזכור לקהילת צ'ורטקוב, בספריית העיר ניו יורק, 1967, עמ' 71-55.
סרטון שבו נראה רבי ישראל מגיע לוועידת אגודת ישראל בווינה, 1923 .0:48 שניות

חיבוריו:

גנזי ישראל על התורה - חלק א, באתר היברובוקס וחלק ב, באתר היברובוקס

מקראה:

ענף אדמו"רי קופיטשניץ

ענף אדמו"רי בוהוש

ענף אדמו"רי פשקאן

ענף אדמו"רי בויאן

ענף אדמו"רי סדיגורה

ענף אדמו"רי שטפנשט

ענף אדמו"רי צ'ורטקוב

ענף אדמו"רי הוסיאטין

ענף אדמו"רי וסלוי

ביאורים^[כ"ח] והערות לעץ^[כ"ט]

↑ חתנו של דוד אמו רבי מרדכי שרגא פרידמן מהוסיאטין ↑ שימש באדמו"רות יחד עם גיסו רבי מנחם מנדל פרידמן מבוהוש ↑ חתנו של רבי מנחם נחום פרידמן - מייסד חסידות שטפנשט ↑ חתנו של רבי ישראל פרידמן מצ'ורטקוב, היה אמור לרשת את דודו רבי אברהם מתתיהו פרידמן באדמו"רות חסידות שטפנשט, אך נפטר לבסוף לפני דודו ↑ חתן של דודו רבי מנחם נחום דב בער פרידמן - "רבי נחום בער'ניו" ↑ חתנו של בן דודו רבי ישראל פרידמן מהוסיאטין ↑ חתנו של רבי מנחם מנדל פרידמן - בן דודו ↑ בערוב ימיו החל לנהוג כאדמו"ר בשל היותו צאצא לאדמו"ר מפשקאן ↑ חתנו של דודו רבי ישראל פרידמן מסדיגורה ↑ חתנו של דודו זקנו רבי מרדכי שרגא פרידמן מהוסיאטין. ↑ חתנו של דודו רבי שלמה פרידמן ↑ שימש לצד אחיו רבי אהרן באדמו"רות בויאן בצ'רנוביץ ↑ חתנו של דודו רבי דוד הלפרין מברדיטשוב ↑ חתנו של בן דודו רבי שלום יוסף פרידמן, בנו של רבי מרדכי שרגא מהוסיאטין ↑ חתנו של דודו זקנו רבי ישראל שלום יוסף ממז'יבוז' ↑ חתנו של בן דודו רבי יצחק מאיר השיל (קופיטשניץ) ↑ חתנו (בזיווג שני) של דודו רבי יוסף מנזון ↑ חתנו של דודו רבי שלום יוסף פרידמן מסדיגורה ↑ חתנו של דודו רבי שלמה בן הרב אברהם יעקב פרידמן מסדיגורה (הראשון) ↑ חתנו של דודו רבי אברהם יעקב מסדיגורה ↑ חתנו של דודו רבי יצחק מבויאן ↑ חתנו של רבי אבי עזרא זליג שפירא - בן דודו. ↑ חתנו של בן דודו רבי מנחם נחום פרידמן מבויאן ↑ היה חתנו של רבי ישראל, אך אשתו זו נפטרה בצעירותה, צאצאיו הם מנשותיו האחרות ↑ לאחר פטירת חמיו מילא את מקומו בהנהגת החסידים בסדיגורה ובעיקר בהמשך בברדיצ'ב, אולם סירב להתעטר בתואר האדמו"רות. ↑ חתנו של בן דודו רבי יצחק פרידמן מבוהוש ↑ ראו את עץ משפחתו בעץ שושלת חסידות ויז'ניץ ↑ בשושלת זו, רוב האישים היו חתנים אצל אישים אחרים בשושלת, מבחינה טכנית לא ניתן למתוח קו עבור כל חתן, ולכן הוכנס האזכור בצורת הערת ביאור בסמוך לשם החתן למעט במקרים בהם התאפשר למתוח קו מקוקו אשר לא חוצה קו אחר. ↑ לעץ זה הוכנסו רק שמות צאצאים שהיו אדמו"רים או התעתדו להיות אדמו"רים ונפטרו קודם זמנם, או אישים שהיו הורים לאדמו"רים. אישים שאין עליהם ערך במכלול נכתב תפקידם בהערת ביאור

הערות שוליים

↑ צילום הכרוז בספר 'אביר המלכות' חלק ב' עמ' רח
↑ לנתיבות ישראל, מזמור י"ט של מדינת ישראל. על אותה פגישה כתב הרב צבי יהודה לאביו, הרב אברהם יצחק הכהן קוק: "נתתי להרבי מצ'ורטקוב את ה'אורות', ושאלני אחר כך על כבוד קדושת אדוני אבי אם הוא בעל חב"ד, ואמר אחר כך: הלא הוא גדול בישראל! "וכשהעירותיו על הקושיות והקינטוריות, ופרטתי לו את דברי הפרקים ל"ד (על ההתעמלות של צעירי ישראל) וכ´ (על האחדות עם עוזבי התורה), חזר באותו סגנון בביטול שאין לחוש לדברי ההתנגדות לזה כלל, וכי הוא חושב שיוכל להשפיע ב'אגודת ישראל', ולא יתן בשום אופן לעשות פירודים בישראל, ופשוט שהגשמיות הישראלית קודש היא והעיקר לעבוד בארץ ישראל. ועיקר עבודת הכשרים צריכה להיות תורה ומלאכה, והשאר ייעשה על ידי אחרים הראויים לזה. ואיך להתייחס להם בפרטיות צריך יישוב וסידור פרטי. גם שלח מאה כתרים בעד הספר (אורות). לפי זה גם הוא וגם עוד יותר הרבי מהוסיאטין, שהם שניהם זקני וראשי הרביים היושבים פה, שייכים ומסכימים ברוחם לעבודת קדשנו. אך השני הוא פחות משועבד לאגודה מהראשון" (המכתב הודפס בנפש הראי"ה לשלושה באלול, מכון הרצי"ה, ירושלים תשס"ג, עמוד קנה). "
↑ פרופ' יוסף שלמון, הרצל והאורתודוקסיה
↑ "התנועה הציונית", המגיד, 22 בדצמבר 1897

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון ויקיפדיה
שימוש בפרמטרים מיושנים [ דרגה ] ישראל פרידמן (צ'ורטקוב)29423206

[5] חתנו של דוד אמו רבי מרדכי שרגא פרידמן מהוסיאטין

[6] שימש באדמו"רות יחד עם גיסו רבי מנחם מנדל פרידמן מבוהוש

[7] חתנו של רבי מנחם נחום פרידמן - מייסד חסידות שטפנשט

[8] חתנו של רבי ישראל פרידמן מצ'ורטקוב, היה אמור לרשת את דודו רבי אברהם מתתיהו פרידמן באדמו"רות חסידות שטפנשט, אך נפטר לבסוף לפני דודו

[9] חתן של דודו רבי מנחם נחום דב בער פרידמן - "רבי נחום בער'ניו"

[10] חתנו של בן דודו רבי ישראל פרידמן מהוסיאטין

[11] חתנו של רבי מנחם מנדל פרידמן - בן דודו

[12] בערוב ימיו החל לנהוג כאדמו"ר בשל היותו צאצא לאדמו"ר מפשקאן

[13] חתנו של דודו רבי ישראל פרידמן מסדיגורה

[14] חתנו של דודו זקנו רבי מרדכי שרגא פרידמן מהוסיאטין.

[15] חתנו של דודו רבי שלמה פרידמן

[16] שימש לצד אחיו רבי אהרן באדמו"רות בויאן בצ'רנוביץ

[17] חתנו של דודו רבי דוד הלפרין מברדיטשוב

[18] חתנו של בן דודו רבי שלום יוסף פרידמן, בנו של רבי מרדכי שרגא מהוסיאטין

[19] חתנו של דודו זקנו רבי ישראל שלום יוסף ממז'יבוז'

[20] חתנו של בן דודו רבי יצחק מאיר השיל (קופיטשניץ)

[21] חתנו (בזיווג שני) של דודו רבי יוסף מנזון

[22] חתנו של דודו רבי שלום יוסף פרידמן מסדיגורה

[23] חתנו של דודו רבי שלמה בן הרב אברהם יעקב פרידמן מסדיגורה (הראשון)

[24] חתנו של דודו רבי אברהם יעקב מסדיגורה

[25] חתנו של דודו רבי יצחק מבויאן

[26] חתנו של רבי אבי עזרא זליג שפירא - בן דודו.

[27] חתנו של בן דודו רבי מנחם נחום פרידמן מבויאן

[28] היה חתנו של רבי ישראל, אך אשתו זו נפטרה בצעירותה, צאצאיו הם מנשותיו האחרות

[29] לאחר פטירת חמיו מילא את מקומו בהנהגת החסידים בסדיגורה ובעיקר בהמשך בברדיצ'ב, אולם סירב להתעטר בתואר האדמו"רות.

[30] חתנו של בן דודו רבי יצחק פרידמן מבוהוש

[31] ראו את עץ משפחתו בעץ שושלת חסידות ויז'ניץ

[32] בשושלת זו, רוב האישים היו חתנים אצל אישים אחרים בשושלת, מבחינה טכנית לא ניתן למתוח קו עבור כל חתן, ולכן הוכנס האזכור בצורת הערת ביאור בסמוך לשם החתן למעט במקרים בהם התאפשר למתוח קו מקוקו אשר לא חוצה קו אחר.

[33] לעץ זה הוכנסו רק שמות צאצאים שהיו אדמו"רים או התעתדו להיות אדמו"רים ונפטרו קודם זמנם, או אישים שהיו הורים לאדמו"רים. אישים שאין עליהם ערך במכלול נכתב תפקידם בהערת ביאור

[1] צילום הכרוז בספר 'אביר המלכות' חלק ב' עמ' רח

[2] לנתיבות ישראל, מזמור י"ט של מדינת ישראל. על אותה פגישה כתב הרב צבי יהודה לאביו, הרב אברהם יצחק הכהן קוק: "נתתי להרבי מצ'ורטקוב את ה'אורות', ושאלני אחר כך על כבוד קדושת אדוני אבי אם הוא בעל חב"ד, ואמר אחר כך: הלא הוא גדול בישראל! "וכשהעירותיו על הקושיות והקינטוריות, ופרטתי לו את דברי הפרקים ל"ד (על ההתעמלות של צעירי ישראל) וכ´ (על האחדות עם עוזבי התורה), חזר באותו סגנון בביטול שאין לחוש לדברי ההתנגדות לזה כלל, וכי הוא חושב שיוכל להשפיע ב'אגודת ישראל', ולא יתן בשום אופן לעשות פירודים בישראל, ופשוט שהגשמיות הישראלית קודש היא והעיקר לעבוד בארץ ישראל. ועיקר עבודת הכשרים צריכה להיות תורה ומלאכה, והשאר ייעשה על ידי אחרים הראויים לזה. ואיך להתייחס להם בפרטיות צריך יישוב וסידור פרטי. גם שלח מאה כתרים בעד הספר (אורות). לפי זה גם הוא וגם עוד יותר הרבי מהוסיאטין, שהם שניהם זקני וראשי הרביים היושבים פה, שייכים ומסכימים ברוחם לעבודת קדשנו. אך השני הוא פחות משועבד לאגודה מהראשון" (המכתב הודפס בנפש הראי"ה לשלושה באלול, מכון הרצי"ה, ירושלים תשס"ג, עמוד קנה). "

[3] פרופ' יוסף שלמון, הרצל והאורתודוקסיה

[4] "התנועה הציונית", המגיד, 22 בדצמבר 1897

[1]

[2]

[3]

[4]

[א]

[ב]

[ג]

[ד]

[ה]

[ו]

[ז]

[ח]

[ט]

[י]

[י"א]

[י"ב]

[י"ג]

[י"ד]

[ט"ו]

[ט"ז]

[י"ז]

[י"ח]

[י"ט]

[כ]

[כ"א]

[כ"ב]

[כ"ג]

[כ"ד]

[כ"ה]

[כ"ו]

[כ"ז]

[כ"ח]

[כ"ט]

חברי מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל
חברי המועצת לפני השואה	נשיא המועצת: רבי חיים עוזר גרודז'נסקי ♦ חברי המועצת: רבי אברהם מרדכי אלתר מגור • החפץ חיים • רבי יצחק מנחם מנדל דנציגר מאלכסנדר • רבי שלום דובער שניאורסון מליובאוויטש • רבי ישראל פרידמן מצ'ורטקוב • רבי יצחק זליג מורגנשטרן מסוקולוב • רבי חיים סולובייצ'יק • רבי יצחק אייזיק הלוי • רבי מאיר שמחה מדווינסק • רבי מרדכי יוסף אלעזר ליינר מראדזין • רבי דוד בורנשטיין מסוכטשוב • רבי אברהם יעקב פרידמן מסאדיגורה • רבי מרדכי שלום יוסף פרידמן מפשעמישל • רבי אלחנן וסרמן • רבי מאיר שפירא מלובלין • רבי איצלה מפוניבז' • רבי שלמה זלמן ברויאר • רבי זאב פיילכנפלד מפוזן • רבי דוד צבי הופמן • רבי קופל רייך מבודפשט • רבי קלמן וובר מפישטיאן • רבי אברהם מנדל שטיינברג מברוד • רבי משה מרדכי אפשטיין • רבי מאיר דן פלוצקי • רבי מאיר אריק • רבי אהרן לוין מריישא • רבי אהרן קוטלר • הרב בן ציון יועזר מטורדה (נשיא לשכת התאחדות קהילות החרדים ברומניה) • הרב דוד בר אב"ד אוזרקוב • רבי משה בלום אב"ד זמושץ' • רבי זלמן סורוצקין • יהודה לייב צירלסון • רבי יוסף צבי דושינסקי • רבי מנחם זמבה • רבי מרדכי רוטנברג (אנטוורפן) • רבי עקיבא סופר מפרשבורג • רבי שמואל דוד אונגר מנייטרא • רבי ישעיה פירסט.
חברי המועצת בארץ ישראל בעבר	נשיאי המועצת: רבי איסר זלמן מלצר • רבי זלמן סורוצקין • רבי משה יחיאל הלוי אפשטיין מאוז'רוב • רבי שמחה בונים אלתר מגור • רבי משה יהושע הגר מויז'ניץ ♦ חברי המועצת: רבי אברהם יעקב מסאדיגורה • רבי חיים מאיר הגר מויז'ניץ • רבי ברוך הגר מסרט ויז'ניץ • רבי דב בריש ויידנפלד • רבי יוסף שלמה כהנמן • רבי מאיר קרליץ • רבי אברהם יצחק קליין • רבי ישראל אלתר מגור • רבי אליעזר יהודה פינקל • רבי יחזקאל סרנא • רבי יחיאל מרדכי גורדון • רבי משה חברוני • רבי אלעזר מנחם מן שך • רבי שלום נח ברזובסקי מסלונים • רבי שמואל אליהו טאוב ממודז'יץ • רבי אברהם יעקב פרידמן מסאדיגורה פשעמישל • רבי יחיאל יהושע רבינוביץ' מביאלה • רבי פנחס מנחם אלתר מגור • רבי משה שמואל שפירא • רבי שמחה זיסל ברוידא • רבי אברהם יעקב זלזניק • רבי ברוך שמעון שניאורסון • רבי יוחנן סופר מערלוי • רבי נסים קרליץ • רבי אברהם מנחם דנציגר מאלכסנדר • רבי ישראל דן טאוב ממודז'יץ • רבי לוי יצחק הורוביץ מבוסטון • רבי אפרים פישל רבינוביץ • רבי יצחק פלקסר • רבי אהרן ברנשטיין • רבי מרדכי יפה שלזינגר • רבי בנימין יהושע זילבר • רבי ישראל משה פרידמן מסדיגורה • רבי אליעזר הגר מסרט ויז'ניץ • הרב בן-ציון רבינוביץ מביאלה.
חברי המועצת בהווה	הרב יעקב אריה אלתר מגור • הרב ישכר דב רוקח מבעלז • הרב ישראל הגר מויז'ניץ • הרב צבי אלימלך הלברשטאם מצאנז • הרב שמואל ברזובסקי מסלונים • הרב נחום דב ברייאר מבויאן • הרב חיים שאול טאוב ממודז'יץ • הרב מנחם מנדל הגר מויז'ניץ • הרב יעקב הגר מסרט ויז'ניץ • הרב משה סופר מערלוי.