משתמש:חב"דניק אחד/יחס החרדים לארכאולוגיה

יחס היהדות לארכיאולוגיה ככלל הינה ספקנית מאד. זאת משום שמסקנות הארכאולוגיה סותרים במידה רבה את המסורת היהודית, כגון בשאלת גיל העולם.

מלבד השאלות האמוניות שנוגעות למסקנות הארכאולוגיה, יש תחומים רבים בהלכה שיכולים להיות מושפעים מתחום הארכאולוגיה, כגון שאלת השיעורים, וכן זיהוי אתרים תנכיי"ם לעניין קריאת המגילה.

הארכאולוגיה והמסורת

אחד הסיבות שגרמו ליחס השלילי של היהדות הדתית לארכאולוגיה, הוא בגלל המסקנות הארכאולוגיות שמנוגדות למסורת היהודית. כך לדוגמא הארכאולוגיה מתארכת את גיל העולם במליארדי שנים, בעוד על פי המסורת העולם קיים רק כמה אלפי שנים. כך גם תומכת הארכאולוגיה בתורת האבולוציה שאינה עולה בקנה אחד עם המסורת היהודית.

הארכאולוגיה בהלכה

לתגליות ארכאולוגיות עשויות להיות השלכות הלכתיות רחבות.

קריאת המגילה

אחד הנושאים המשמעותיים שעשויים להיות מושלכים ממסקנות ארכאולוגיות, הוא זיהוי ערים מוקפות חומה מימות יהושע בן נון לעניין קריאת המגילה.

על פי ההלכה רק ערים מוקפות חומה או ערים הסמוכות להם, חוגגים פורים בט"ו אדר, בעוד שאר הערים חוגגים בי"ד אדר. אולם העיר נחשבת כמוקפת חומה רק אם היתה כזו מימות יהושע בן נון. לכן יש חשיבות לזיהוי ערים מקראיות שמוזכרות בתנ"ך ובפרט בספר יהושע כמוקפות חומה]].

גבולות הארץ

ממצאים ארכאולוגיים יכולים לסייע גם בזיהוי ערים מסוימות שעל ידם ניתן לברר את גבולות ארץ ישראל המקראית. לזיהוי גבולות ארץ ישראל יש חשיבות הלכתית גדולה, כיוון שזה משליך על תחומים רבים ביניהם שמיטה יובל, ולא תחנם.

אמינות ארכיאולוגיה

במשך השנים היה מחלוקת בציבור החרדי (והדתי) אודות האמינות שאפשר לתת לארכיאולוגיה עכב כך שכהיום הארכיאולוגיה מבוססת על מפות מוסלימיות.

החזון איש כתב:”אין אנו בטוחים אם אפשר לסמוך על מפת הארץ, שלא דקדקו כדברי חז"ל, ושמות הערים ומקומותיהן נשתנו, ויש שנמחקו זכרם ובנו על האומדנות”.

שהיו רבנים מהציבור דתי לאומי שרצו להקל במצוות השמיטה בעיר בית שאן על סמך כך שגם בזמן חז"ל הקלו, כתב החזון איש:

אי אפשר לסמוך על השם, במשך הזמן נהרסו וחזרו ונתיישבו, ופעמים נעתקו מקומן הראשון, ופעמים נשתנו השמות, הרי שאין סומכים על השמות שקורים היום"

— שביעית סימן ג' אותיות י"ח י"ט.

על סמך זה הם קבעו שאין לסמוך כהיום על שמות הערים הערביות ולקבוע ששם היו בעבר אותם ערים עבריות ,כדוגמת העיר הערבית "ביסאן" שנקראת כהיום בית שאן.

ארכאולוגיה בציבור החרדי

הסטייפלר כתב על הארכיאולוגים שהם: ”מזייפים, ובונים, מגדלי צעצועים ושטיות והבלים”, וכן כתב:

ובתקופות האחרונות התחילו לחפור בורות שיחין ומערות לחטט אחר שרידי עתיקות וכל משהו שימצאו עליו כעל כל הון ויבנו על פיו מגדלי צעצועים שטויות והבלים שאין להעלות על הכתב (בכלל שרידי עתיקות הרבה מהם מזויפים אם ע"י אחרונים אם שהכותב או עושה הראשון זייף או שיקר בכוונה או מתוך בורות),

כי בדורות הקדמונים לא חסרו בורים ושקרנים וזייפנים, וכאשר ימצאו דבר חדש שאין על עפר משלו למעלה על הקרקע ידונו ויחליטו השערות בדויות ומהן דברים שהם ממש טירוף הדעת ושגעון אשר אין רצוני להעלות על הכתב.. והנה המה ברוב גאותם בונים ע"פ השערות שכולם התועה דברים בדויים שלא היו ולא נבראו מרבים הבל ואת כולם ישא רוח

— חיי עולם עמוד לד פרק כד

.

ע"פ שיטתו של הסטייפלר אין לסמוך על הארכיאולוגים , משום כמו שאין אנו יכולים להאמין להם על דברי האבוליציה שהעולם נברא לפני כמה מיליוני שנים , כך אי אפשר להאמין שגם שאר התגליות שלהם נכונות.

כיום

כהיום פועל בישראל ארגון מטמוני ארץ אשר פועל לקידום התעניינות הארכיאולגיה בקרב החברה החרדית.

הרב זמיר כהן הוציא בשנת ה'תשע"ו סדרה בשם ארכיאולוגיה תנכי"ת שבה הוא משווה בין הממצאים הארכיאולוגים לכתוב בתנ"ך.

קישורים חיצוניים

• הרב שמנגיש ארכאולוגיה לחרדים: "אין מה לפחד"
• האם יהודי חרדי יכול ליהנות מארכאולוגיה?!