נווי-סן-ספולקר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נווי-סן-ספולקר
Neuvy-Saint-Sépulchre
הכנסייה הישנה המחוברת אל הרוטונדה שמאחוריה
הכנסייה הישנה המחוברת אל הרוטונדה שמאחוריה
מדינה צרפתצרפת צרפת
חבל סאנטר-עמק הלוארסאנטר-עמק הלואר סאנטר-עמק הלואר
מחוז אנדר
שטח 35.11 קמ"ר
גובה 191 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיירה 1,654 (1999)
 ‑ צפיפות 47 נפש לקמ"ר (1999)
קואורדינטות 46°35′49″N 1°48′34″E / 46.5969444444°N 1.80944444444°E / 46.5969444444; 1.80944444444
תוכנית הקרקע של הרוטונדה

נווי-סן-ספולקרצרפתית: Neuvy-Saint-Sépulchre) היא עיירה וקומונה הממוקמת במרכז צרפת. העיירה נקראת על שם בזיליקה בשם Saint-Sépulchre ("הקבר הקדוש"), הניצבת בעיירה, והיא תחנה בדרך סנטיאגו. המילה "Sépulchre" בשמה של העיירה שונה מאיותה התקני של מילה הצרפתית "sépulcre" השמורה לקברו של אותו האיש, והדבר נעשה במכוון בימי הביניים כדי שתכלול אזכור למילה הלטינית "pulcher" שמשמעה "יפה".

מבנה כנסיית הקבר ה"קדוש" החדש

בניית הכנסייה המקורית שבמקום הסתיימה בשנת 1049 לספירה. הכנסייה, שנבנתה בצורה של בזיליקה, הוקדשה לז'אק דה זבדה (Jacques de Zébédée), הוא יעקב בן-זבדי. על פי המסורת, כאשר שב הקרדינל אד דה שאטוֹרוּ (Eude de Châteauroux) ממסע הצלב הראשון, שהתרחש בין השנים 10961099, ביקש להקים במקום כנסייה לפי הדגם של כנסיית הקבר שבירושלים.

על אף שהכוונה המקורית הייתה כנראה להחליף לחלוטין את הכנסייה הישנה, חוברה הכנסייה הישנה אל מבנה הרוטונדה החדש שהוקם. כמו במבנה הרוטנדה שבירושלים, גם במבנה זה הוקם אמבולטוריום המופרד מן החלל הפנימי על ידי 12 עמודים, המסמלים את 12 השליחים של אותו האיש. המבנה כוסה בכיפה שנשענה על תוף, בקוטר של 22 מטרים. גג הכנסייה שופץ, כנראה במאה ה-20 והוא מעוצב כעת כחרוט.

עיטורי הכנסייה אינם מכילים איקונוגרפיה הקשורה לאותו האיש ולמותו. כותרות העמודים שבכנסייה מעוצבות בסגנון האדריכלות הרומנסקית ומכילה דמויות מפוסלות של אקרובטים, שדים, קופים ועוד. חוקרת האמנות נורית כנען-קדר מוצאת בפיסול שבכנסייה ביטוי לחיי החצר של תקופת ימי הביניים, אשר חוברת לדגם של תיאור קדושה.[1]

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נווי-סן-ספולקר בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ ראו: כנען-קדר, נורית, תחייתו של הפיסול המונומנטלי באירופה, הוצאת הקיבוץ המאוחד, תל אביב, 2002, עמ' 66–68.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0