נומריאנוס
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מנהיג ריקה.
מַרְקוּס אוֹרֶלְיוּס נוּמֶרִיוּס נוּמֶרִיָאנוּס (בלטינית: Marcus Aurelius Numerius Numerianus; 253 - נובמבר 284) היה קיסר רומא בין קיץ 283 ועד הירצחו בנובמבר 284 ושלט על האימפריה הרומית לצד אחיו הבכור, קארינוס. בחלוקת הסמכויות בין השניים, היה נומריאנוס אחראי על הפרובינקיות המזרחיות. השניים היו בניו של קארוס, גאלי שהפך למפקד המשמר הפרטוריאני תחת שלטונו של פרובוס.
המקורות ההיסטוריים על חיי נומריאנוס בעייתיים ומסתמכים על המידע (השגוי בחלקו) בהיסטוריה אוגוסטה. נומריאנוס וקארינוס עלו לשלטון במהלך משבר המאה ה-3 באימפריה הרומית, לאחר מרד שיזמו לגיונות רומיים שהיו מוצבים במעלה הדנובה, ברייטיה ובנוריקום, נגד הקיסר הרומי פרובוס. כוחותיו של הקיסר שהיו מוצבים בסירמיום (כיום סרמסקה מיטרוביקה בסרביה) שינו את נאמנותם ורצחו את פרובוס. קארוס, שהיה כבר בן שישים, החליט להמליך את בניו לקיסרים, על מנת לייסד שושלת. נומריאנוס ואביו פנו להילחם באימפריה הסאסאנית בעוד שקארינוס לקח על עצמו את ניהול ענייני החלקים המערביים של האימפריה בתור אוגוסטוס.
בסתיו 284, במהלך מלחמותיו נגד הסאסאנים במזרח, נמצא נומריאנוס מתבוסס בדמו. מפקד המשמר הפרטורייני שלו וחותנו קצין בשם אפאר (Aper). הואשם במותו, אם כי נסיבות הירצחו אינן ברורות אך מחקרים היסטוריים של העת החדשה מעלים השערה[1] כי הרוצח היה למעשה עושה דברם של קושרים ובראשם אחד משרי צבאו של נומריאנוס, דיוקלטיאנוס. לאחר שדיוקלטיאנוס הוציא להורג את אפאר הוא הכריז על עצמו כקיסר לצד ולמעשה כנגד קארינוס, למורת רוחו של זה האחרון. הדבר הוביל למאבקי כוח נוספים באימפריה הרומית, מהם יצא הקיסר החדש, דיוקלטיאנוס, כשידו על העליונה.
לקריאה נוספת
- היסטוריה אוגוסטה: הקיסרים החיילים. תרגם מלטינית, הוסיף מבוא והערות דוד גולן. ירושלים, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, 2014. נומריאנוס, עמ' 406–410.
- משה עמית, תולדות הקיסרות הרומית, ירושלים: הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, 2002
- אדוארד גיבון, שקיעתה ונפילתה של הקיסרות הרומאית, עברית: אריה ענבי, הוצאת "ספרי זהב", תל אביב, 1955.
- The Cambridge Ancient History Volume 12: The Crisis of Empire, AD 193-337, 2nd editionEdited by Alan Bowman, University of Cambridge 2005
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ The Cambridge Ancient History Volume 12: The Crisis of Empire, AD 193-337, 2nd editionEdited by Alan Bowman, University of Cambridge 2005 pp 68-70
