נירון קיסר

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
נירון קיסר
Nero Claudius Caesar Augustus Germanicus
Nero 1.JPG
פסל ראש וחזה של הקיסר נירון, מוצג כיום במוזיאונים הקפיטוליניים, רומא
שם מלא נֵירוֹן קְלאוּדִיוּס קיסר אוֹגוּסְטוּס גרְמנִיקוּס
מדינה האימפריה הרומית
לידה 15 בדצמבר 37
אנטיום, האימפריה הרומית (כיום אנציו באיטליה)
פטירה 9 ביוני 68
רומא, האימפריה הרומית
שושלת היוליו-קלאודיים
אב גנאיוס דומיטיוס אהנובארבוס
אם אגריפינה הצעירה
צאצאים

קלאודיה אוגוסטה

קיסר האימפריה הרומית ה-5
תקופת כהונה 13 באוקטובר 54 - 9 ביוני 68 (13 שנים)
הקודם בתפקיד קלאודיוס, אביו החורג ודודו הגדול
הבא בתפקיד גלבה, מושל היספניה

נֵירוֹן קְלַאוּדִיוּס קֵיסָר אוֹגוּסְטוּס גֶרְמָנִיקוּסלטינית: Nero Claudius Caesar Augustus Germanicus;‏ 15 בדצמבר 37 - 9 ביוני 68) היה קיסר רומאי, החמישי והאחרון מהשושלת היוליו-קלאודית. הוכתר לקיסר בשנת 54, לאחר מות דוֹדהּ של אמו, שהיה גם אביו המאמץ, הקיסר קלאודיוס. יצא לו שם כאחד הראוותניים, המטורפים והאכזריים שבשליטי רומא מאז ומעולם. נירון הודח בשנת 68, ומסופר כי התאבד. בתקופת שלטונו פרץ ביהודה המרד הגדול.

המקורות ההיסטוריים הראשוניים על תקופה זו הם במיוחד כתבי טקיטוס וסווטוניוס, החשודים בהטיה פוליטית לרעתו של נירון, ומשום כך יש להתייחס בספקנות לכמה מן הסיפורים השליליים המסופרים במקורות אלו אודותיו.

מוצא משפחתי

נירון נולד באנטיום (כיום אנציו באיטליה), כלוקיוס דומיטיוס אהנוברבוס, בנו היחיד של גנאיוס דומיטיוס אהנוברבוס, אציל רומי, בן למשפחה עתיקה ומיוחסת (ובין היתר צאצא למרקוס אנטוניוס), ולאגריפינה הצעירה, נינתו של הקיסר אוגוסטוס, בת למשפחת השליטים מן השושלת היוליו-קלאודית, אחותו של הקיסר קליגולה.

חייו

ילדותו

עם לידתו של נירון התבקש קליגולה לקרוא לו בשם. כבוד זה יכול היה לסמל כי הילד עתיד להיות יורש לדודו, אך קליגולה, שהיה קפריזי כשם שהיה אכזר, הציע לקרוא לילד "קלאודיוס", על שם דודו קלאודיוס, שנחשב לשוטה החצר. אגריפינה לא הסכימה לקרוא לילד בשם זה.

על אף שאמו הייתה אחותו של הקיסר המכהן קליגולה, עלייתו של נירון לקיסרות לא הייתה צפויה בילדותו - קליגולה היה קיסר צעיר שאך זה החל את תקופת מלכותו, בגיל 25. טירופו של קליגולה טרם היה לנחלת הציבור, ועל פי התקדים של קודמיו אוגוסטוס וטיבריוס (שניהם מתו בשנות השבעים לחייהם) עתיד היה למשול תקופה ארוכה, אשר במהלכה יש להניח כי יביא לעולם יורשים משלו.

בינואר 41 נרצח קליגולה בגיל 29 על ידי קושרים שקצו בטירופו ובאכזריותו. המשמר הפרטוריאני אשר היה בעל עניין להמשיך את שלטון הקיסרים, ואשר אנשיו סלדו מרעיון השבת הרפובליקה, הכתיר לקיסר את קלאודיוס, דודם של קליגולה ואגריפינה, והנצר הזמין היחיד לשושלת היוליו קלאודית. קלאודיוס אשר נחשב עד אז לשוטה החצר, בשל פגמים מלידה, היה צולע ומגמגם. אחת מהחלטותיו הראשונות של הקיסר החדש, הייתה ההחלטה על השבת אחיותיו הגולות של קליגולה ממקום גלותן.

אגריפינה נישאה במהרה לאדם עשיר בשם פסניוס. הוא מת בין שנת 44 ל-47, ואגריפינה נחשדה בהרעלתו על מנת לרשת את כספו. נירון הפך עתה מיתום אומלל, לבנה היחיד והאהוב של אישה עשירה ורבת השפעה.

אימוצו על ידי קלאודיוס הקיסר

כאשר היה נירון בן 10 שנים, הוציא הקיסר קלאודיוס להורג את אשתו, מסלינה, אשר זנתה תחתיו, ואשר קשרה קשר לרציחתו. בטרם הוצאה להורג ילדה מסלינה לקלאודיוס שני ילדים, בריטניקוס וקלאודיה אוקטאביה. כאשר ראתה אגריפינה כי משרת אשת הקיסר התפנתה, החלה בפיתויו של הקיסר המזדקן, שהיה אז בן 57 שנים. ב-1 בינואר 49 נשא הקיסר את אחייניתו אגריפינה לאשה.

בתחילת שנת 50 הוכתרה אגריפינה על ידי הסנאט כ"אוגוסטה" תואר כבוד שעד אז הוכתרה בו רק ליביה רעייתו של אוגוסטוס. ב-25 בפברואר 50 אומץ נירון באופן רשמי על ידי קלאודיוס הקיסר, ושמו שונה מ"לוקיוס דומיטיוס אהנוברבוס" ל"נירון קלאודיוס קיסר דרוסוס". נירון היה מבוגר מאחיו החורג בריטניקוס, שהיה בנו הטבעי של קלאודיוס, ועם אימוצו הפך ליורשו של קלאודיוס.

קלאודיוס חלק כבוד לבנו המאומץ בכמה דרכים. בגיל 14 הוכרז נירון לבוגר, ומונה לפרוקונסול, צורף לשורות הסנאט, ואף נאם בפניו. הופיע בציבור ביחד עם אביו המאמץ קלאודיוס, ודיוקנו עיטר את מטבעות האימפריה. בשנת 53, בגיל 16, נשא לאישה את אחותו החורגת אוקטביה, בתו של קלאודיוס.

נירון קיבל את החינוך הטוב ביותר שניתן היה להשיג אז, והפילוסוף הנודע סנקה היה למורו הפרטי. לימים יגמול נירון למורה זה, בכך שירדוף אותו עד כדי כך שהלה שם קץ לחייו במו ידיו.

הכתרתו של נירון לקיסר

מטבע של הקיסר

קלאודיוס מת ב-13 באוקטובר 54 (לטענת אחדים[1] כתוצאה מהרעלה בידי אגריפינה, על מנת שבנה, נירון, יעלה לשלטון). נירון הוכתר במקומו לקיסר. הוא היה בן 17, והאדם הצעיר ביותר שנשא עד אז במשרה זו. בתחילת שנות כהונתו מעריכים ההיסטוריונים כי נירון פעל כחותמת גומי, וכי ההחלטות הממשיות התקבלו על ידי אמו, מורו סנקה ומפקד המשמר הפרטוריאני בורוס. חמש שנותיו הראשונות של נירון היו שנים של שלטון מוצלח, ושל מינהל תקין.

ענייניה של האימפריה נוהלו היטב, והסנאט נהנה מתקופה של השפעה מחודשת בענייני המדינה. עם זאת, עד מהרה התגלה הקרע בין אגריפינה תאבת השלטון, ובין שני יועציו הגברים של נירון. נירון היה בלתי מרוצה מנישואיו, והזניח את אשתו אוקטביה. הוא החל במערכת יחסים עם שפחה לשעבר בשם קלאודיה אקטי בשנת 55. אגריפינה ניסתה להתערב לטובת אוקטביה ודרשה כי נירון יגרש מעליו את אקטי. בורוס וסנקה תמכו בנירון.

נירון ראה בעין לא יפה את התערבות אמו בענייניו, וזו החלה לחפש תחליף לבנה. בריטניקוס, בנו הטבעי של קלאודיוס, היה עתה בן 15, ומתקרב לגיל הבגרות. אם יוחלף נירון בבריטניקוס, סברה אגריפינה כי תוכל להמשיך את אחיזתה בשלטון עוד שנים אחדות. ב-12 בפברואר 55 מת בריטניקוס בפתאומיות, יום לפני הכרזתו הצפויה כבגיר. רבים (וביניהם סווטוניוס) סבורים[1] כי הנער הורעל על ידי נירון בצורה כזאת שמהל את כוס היין של בריטניקוס במים, ורעל המופק מצמח הרוש. השימוש ברעל זה נעשה כדי שלא יהיה ניתן להבחין על פי מראה שהמשקה בכוס מורעל, וגם כדי שיראה שסיבת המוות של בריטניקוס היא מקרית, ולא כתוצאה מהרעלה. כך הלך ודעך כוחה של אגריפינה, בעוד שכוחם של סנקה ובורוס הלך וגבר.


הדחה והתאבדות

נבואות האיצטגנינים, שחזו לנירון "שתבוא השעה וכולם יעזבוהו", נראו שעומדות להתגשם. כמה מהן אף חזו לו את "השלטון על המלוכה בירושלים" אם "יורד מכסאו".[2] נירון שב לרומא לאחר "מסע הופעותיו" ביוון, וגילה כי מושל גאליה, וינדקס, מרד בו. נירון החל במסע טיהורים והוצאות להורג בין אצילי רומא, ואף הורה להרוג את ידידו ונאמנו גלבה שהיה מושל ספרד. גלבה, בלית ברירה, הודיע על נאמנותו לעם הרומי ולסנאט, ועל כי אינו מכיר עוד בשלטונו של נירון, והחל בארגון החילות הדרושים לעליה על רומא. החילות באפריקה מרדו אף הם, והפסיקו את משלוחי התבואה שבהם הייתה תלויה כלכלת רומא. הסנאט הדיח את נירון, אשר התאבד ב-9 ביוני 68, כאשר ביקש מעבדו הנאמן שישסף את צווארו, בעודו במנוסה מפני החיילים שחיפשו אותו. לנוכח מותו הקרוב, בכה וקרא: "איזה אמן יאבד בי!" (בלטינית:"!Qualis artifex pereo").[3] עם מותו באה לסיומה השושלת היוליו קלאודית.

נירון קיסר במקורות היהדות

במדרש איכה רבה א לא מוזכר בקצרה נירון קיסר כדמות ששלטה ברומי בתקופת המרד הגדול, ושמותה התרחש באמצע המרד בעת שאספסיאנוס עסק בניסיונותיו לכבוש את ירושלים, ובכך הביאה להתגשמות נבואתו של רבן יוחנן בן זכאי שהאחרון יומלך לקיסר: לבתר תלתא יומין אזל אספסיאנוס מסחי בהדא גפנא, מן דסחא ולבש חד מסן דידיה, אתת בשורה ובשרוהו מית נירון ואמליכוניה בני רומי. (תרגום: לאחר שלשה ימים הלך אספסיינוס לשחות בגופנא. אחרי ששחה ונעל את אחת מנעליו, הגיעה בשורה שבישרה לו: מת נירון והמליכוך בני רומי").

המטבע עם דמותו של נירון קיסר מוזכר פעמים מספר במשנה ובתוספתא בשם "סלע נירונית" או בקיצור "נירונית".[4]

בנוסף ישנו מאמר חז"ל בתלמוד בבלי, המתאר אדם בשם נירון קיסר כשליח הקיסר שמלך באותם ימים, ולא כקיסר עצמו. לפי אותו מאמר, שלח קיסר רומי את נירון קיסר לכבוש את ירושלים בעקבות הלשנה מאדם בשם בר קמצא לפיו אנשי יהודה בוגדים בו. כשנירון קיסר הגיע לארץ ישראל, הוא ירה חיצים לארבע רוחות השמים כדי לבדוק איזה מקום לכבוש, וכל החצים נחתו לבסוף בירושלים. נירון הסיק מכך שהוא ינצח במלחמתו נגד ירושלים. בהמשך הוא ראה ילד שעבר בקרבת מקום ושאל אותו ללימודו, והילד ציטט לו את הפסוק "ונתתי את נקמתי בֶּאֱדֹם ביד עמי ישראל" (ספר יחזקאל, פרק כ"ה, פסוק י"ד.) ונירון ראה בכך נבואה כי ה' עתיד לנקום בו על כיבוש ירושלים. בעקבות כך ברח נירון, התגייר, ואחד מצאצאיו היה התנא רבי מאיר.[5]

אשתו פופיאה הוצגה במקורות כאוהדת של היהודים ובתלמוד, אף הוצגה כמטרוניתא[6]


אזכורים בתרבות הפופולרית

  • הספר "קוו ואדיס" מאת הנריק סנקביץ', הנציח את תיאור הקיסר המטורף החוגג על שריפת העיר ולאחר מכן הופך את הנוצרים המעונים לשעיר לעזאזל. הסרט שנעשה על פי הספר בו משחק פיטר יוסטינוב את נירון, אחראי במידה רבה לדימויו הוויזואלי של הקיסר כיום.
  • תוכנת צריבת הדיסקים הפופולרית "Nero" נקראת על שמו של נירון קיסר. השם הוא משחק מילים: מצד אחד המשמעות המילולית שלו היא "צריבת ROM של נרו" (ROM - Read Only Memory, לקריאה בלבד), ומצד שני הוא מתייחס לקיסר הרומי נירון, אשר על פי האגדה ניגן בכינור במהלך השריפה הגדולה של רומא (Burn - בעברית "שריפה" ובמינוח מקצועי "צריבה"). ROM נשמע כמו שמה האנגלי של רומא (Rome) ועל כן פירוש אלטרנטיבי לשם יהיה "נירון שורף את רומא".
  • במשחק המחשב Civilization, נירון הוא התואר הניתן לשחקן עם הניקוד הכי נמוך.
  • נירון הוצג בתור דמות הנבל בפרק "הרומאים" (The Romans) בסדרת המדע הבדיוני דוקטור הו, משנת 1964.
  • בספר "גורלו של אפולו-האורקל הנסתר" מאת ריק ריירדן נירון מוצג כנבל שברח מזרועות המוות וצבר את כוחו במשך מאות שנים וכעת מתכנן לכבוש את אמריקה על מנת למנות את עצמו מחדש לקיסר ולבנות מחדש את ארמונו.

אילן יוחסין

גנאיוס דומיטיוס אהנובארבוס
 
אמיליה לפידה
 
מרקוס אנטוניוס
 
אוקטביה
 
נירון קלאודיוס דרוסוס
 
אנטוניה הצעירה
 
יוליה אוגוסטי פיליאה
 
מרקוס ויפסניוס אגריפה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
לוקיוס דומיטיוס אהנובארבוס
 
 
 
 
 
אנטוניה הזקנה
 
 
 
 
 
גרמאניקוס יוליוס קלאודיאנוס קיסר
 
 
 
 
 
אגריפינה הזקנה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
גנאיוס דומיטיוס אהנובארבוס
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אגריפינה הצעירה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
נירון


לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. 1.0 1.1 למשל: יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 20, פרק ח, פסקאות א-ב, סעיפים 153-148.
  2. סויטוניוס, שנים-עשר הקיסרים, נירון, 40.
  3. סויטוניוס, שנים-עשר הקיסרים, נירון, 49.
  4. לדוגמה, משנה, מסכת כלים, פרק י"ז, משנה י"ב.
  5. תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף נ"ו, עמוד א'.
  6. ראו גם בצלאל רות, עמוד 26


שגיאת לואה ביחידה יחידה:בקרת_זהויות בשורה 352: attempt to index field 'wikibase' (a nil value).

סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0