נוסח צפון אפריקה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שער סידור "אהבת הקדמונים" לפי נוסח קהילות התושבים בפאס, משנת 1889.

נוסח צפון אפריקה הוא נוסח התפילה הקדום שנהג בקרב יהדות צפון אפריקה בימי הביניים. על פי מחקריו של אהרן גבאי, התקיימו בצפון אפריקה הקדומה שני נוסחי תפילה: נוסח אחד נהג בלוב, באלג'יר ובג'רבה, ונוסח שני נהג במרוקו.[1]

בעקבות גלי ההגירה של יהודי ספרד לצפון אפריקה לאחר גזירות קנ"א, וביותר לאחר הגעת מגורשי ספרד החל מ-1492, השליטו המהגרים בארצותיהם החדשות את נוסח הספרדים, ובסופו של דבר העלימו לחלוטין את נוסחי צפון אפריקה הקדומים, מלבד שרידים ספורים.

תיעוד הנוסח

לא נותר תיעוד מספיק של נוסח התפילה בארצות צפון אפריקה קודם השתלטות נוסח הספרדים, והמחקר מתבסס על שרידים בלבד.[2] בעבר, סברו שמוצאו של רבי שלמה בן נתן מסג'למאסה ומשכך נוסח סידורו משקף נוסח תפילה צפון-אפריקאי, אך כיום הוכח שמדובר בזיהוי מוטעה בין אישים שונים, וסידור רבי שלמה בן נתן הוא נוסח מזרחי, המשלב בין נוסח סידור רב סעדיה גאון לנוסח ארם צובא, ונכתב בארצות המזרח, כנראה בסוריה.[3]

מקור חשוב שמתעד את נוסח צפון אפריקה לפני גירוש ספרד הוא סידור "אהבת הקדמונים", אשר הוציא הרב רפאל אהרן בן שמעון בשנת ה'תרמ"ט (1889) על פי כתב יד שמצא ביד חזן קהילת התושבים בשם רבי שלמה הכהן, אשר לפיו התפללו בזמנו בקהילת התושבים בפאס. הרב בן שמעון לא הדפיס בו את הסידור בשלימותו אלא העתיק את הפיוטים ושם דגש על סדרי התפילה ומנהגיה.

בנוסף, ד"ר שלמה אלקיים הוציא לאור את הספר "סדר פסח" ובו הוא הדפיס, מתוך כתב יד ליידן[4] שבו השתמר נוסח התפילות של פאס לכל השנה, את סדר התפילות לפסח עם ההגדה של פסח, בתוספת מבוא.

התפשטות נוסח הספרדים בצפון אפריקה

עם גלי ההגירה של יהודי ספרד החל מ-1391 לאחר גזירות קנ"א, וביתר שאת לאחר גירוש ספרד ב-1492, הגיעו לצפון אפריקה יהודים רבים, שמרו מגורשי ספרד שהגיעו לצפון אפריקה שמרו על מנהגיהם ועד דרכי פסיקתם, כמו גם על תפילה בנוסח הספרדים. בתחילה הביא לידי מחלוקת,[5] אך בסופו של דבר, מגורשי ספרד "נצחו", ותושבי צפון אפריקה אמצו את דרך הפסיקה של הספרדים ואת נוסח הספרדים,[2] למעט מקרה אחד יוצא דופן והוא קהילת התושבים בפאס שבמרוקו, שבבית הכנסת שלה צלאת אל פאסיין שמרה באדיקות על מנהגי התפילה ועל נוסחאותיה.

לקריאה נוספת

  • שלמה אלקיים, סדר פסח, אורות יהדות המגרב בשיתוף עם מכללת הדרום, נתיבות, תשנ"ט.
  • יוסף תבורי, השפעת גירוש ספרד על נוסח התפילה, בתוך תפארת לישראל: ספר היובל לכבוד ישראל פרנצוס, ניו יורק תש"ע, עמ' 289–307.
  • ספר אהבת הקדמונים, בעריכת רפאל בן שמעון, ירושלים תרמ"ט. סריקה בקטלוג הספרייה הלאומית וגם באוצר החכמה (אוצר החכמה למנויים בלבד).
  • הרב אהרן גבאי, "מיפוי נוסחי התפילה", המעין 242 (תמוז תשפ"ב), עמ' 164–167.

הערות שוליים

  1. ^ גבאי, "מיפוי נוסחי התפילה", עמ' 164–167.
  2. ^ 2.0 2.1 יוסף תבורי, השפעת גירוש ספרד על נוסח התפילה, בתוך תפארת לישראל: ספר היובל לכבוד ישראל פרנצוס, ניו יורק תש"ע, עמ' 289–307.
  3. ^ שלמה צוקר ואפרים ווסט, "מוצאו המזרחי של סידור ר' שלמה בר' נתן וייחוסו המוטעה לצפון אפריקה", קרית ספר סד [ב] (תשנ"ב–תשנ"ג), עמ' 737–746; נסים סבתו, "עיונים בסידורו של ר' שלמה בן נתן", גנזי קדם יז (תשפ"א), עמ' 102–106
  4. ^ כרטיס הספר של כתב היד באתר הספרייה הלאומית.
  5. ^ ראו משה עמאר, עץ חיים: פולמוס הלכתי בין מגורשי ספרד בפאס לתושבים, רמת גן תשמ"ז.


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0