נועם (כתב עת)
 | |
| שער הגיליון הראשון | |
| תדירות | שנתון |
|---|---|
| סוגה | כתב עת תורני |
| מו"ל | מכון תורה שלמה |
| תאריכי הופעה | תשי"ח–תשמ"ד |
| שפה | עברית |
| מדינה |
 ישראל |
נועם[1] היה שנתון תורני, ששימש 'במה לבירור בעיות בהלכה'.[2] כתב העת יצא לאור על ידי מכון תורה שלמה בירושלים, בראשות הרב מנחם מנדל כשר, ונערך על ידי בנו, הרב משה שלמה כשר. בין השנים תשי"ח-תשמ"ד, יצאו לאור עשרים וחמישה כרכים של כתב העת. בתריסר הכרכים הראשונים לא צוין שם העורך, ורק צוין שמנהל מכון תורה שלמה הוא הרב משה שלמה כשר, ומכרך י"ג הוא הוצג כעורך. האב והבן נפטרו בהפרש של חודשים בודדים במהלך שנת תשמ"ד. זמן קצר לאחר מכן, יצא לאור כרך כ"ה, שנערך על ידי הבן בחייו, ואחריו חדל כתב העת מלצאת לאור.
כתב העת נוסד ביוזמת הרב ד"ר אליהו יונג,[3] וכל כרך נפתח בהקדמה קצרה שלו, המסתיימת בתיאורו כ'ראש הוועד למען ה"נועם" בארצות הברית'.
אופי כתב העת
בפתח הכרך הראשון, תואר ייעודו של כתב העת:
לתת אפשרות לרבנים גדולי תורה להביע חוות דעתם ברווחה וברחבות הדעת בשאלות מציאותיות, הלכה למעשה. בשעריו יבואו בירורי הלכה מפי כתבם של גדולי חכמי התורה בדורנו, ובכל ענין הזקוק לטיפול, מפאת חיוניותו ומעשיותו – נקבע מקום לדבריהם של כמה גדולי תורה, שידונו באותו ענין לכל צדדיו, ויבהירו אותו מכל בחינותיו, עד שתצא הלכה מבוררת ומלובנת כל צרכה.
— הקדמה לכרך הראשון
בפתח הכרך הרביעי,[4] כבר צוין כעובדה קיימת, ש'נועם' מאחד בתוכו בעלי הלכה ממגזרים שונים ביהדות הדתית. בכתב העת פורסמו בעיקר מאמרים הלכתיים, מאת פוסקי הלכה בולטים בני התקופה, ובהם: הרב צבי פסח פרנק, הרב יחיאל יעקב וינברג, הרב יוסף אליהו הנקין, הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג, הרב יצחק אייזיק ליבס, הרב יצחק נסים, הרב עובדיה הדאיה, הרב בצלאל ז'ולטי, הרב משה פיינשטיין, הרב שלמה זלמן אויערבך, הרב אליעזר יהודה ולדנברג, הרב אברהם אלקנה שפירא, הרב שמואל ואזנר, הרב עובדיה יוסף, הרב אפרים גרינבלט, ועוד רבים. גם הרב מנחם מנדל כשר עצמו הרבה לפרסם ממאמריו בכתב העת. בכרכים האחרונים השתתפו גם רבנים בני דורנו, ובהם: הרב רצון ערוסי, הרב לוי ביסטריצקי, הרב ישראל רוזן והרב יהודה שביב. פורסמו גם מאמרים תורניים-מקצועיים מאת אנשי מדע ומחקר, ובהם פרופ' זאב לב וד"ר יעקב לוי.
במהלך השנים, הדפיסו רוב הרבנים הללו את מאמריהם שפורסמו לראשונה ב'נועם', בתוך ספרי השו"ת השונים שהוציאו לאור, ופעמים רבות הוסיפו עדכונים. בעקבות מגמה זו, פחת השימוש בכרכי 'נועם'.
כתב העת התאפיין בכך שרבים ממאמריו עסקו בשאלות הלכתיות חדשות, שלא נידונו בעבר, והתעוררו בעקבות התפתחויות טכנולוגיות, רפואיות, פוליטיות ואחרות. בין הנושאים שנידונו בכתב העת: קו התאריך, עלייה להר הבית, חשמל וטכנולוגיה בשבת, חקלאות בשבת, ניתוחי מתים, ניסויים בבני אדם ובבעלי חיים, מדיניות הגיור הראויה בזמננו, קביעת זמן פורים במקומות שונים בארץ ישראל (כפרזים או כמוקפים), קיום מצוות בחלל, גילוח בחול המועד, קביעת רגע המוות, ועוד.
לצד מאמרים אלה, פורסמו גם מאמרים בנושאים הלכתיים אחרים, וגם מאמרים עיוניים שאינם עוסקים בבירור הלכתי מובהק. בחלק מהכרכים, פורסמו הערות ותגובות למאמרים שפורסמו בכרכים הקודמים.
כתבי הרב פערלא ורבנים נוספים מהעבר
בכתב העת פורסמו לראשונה מאמרים והערות מאת רבנים בני דורות קודמים שנפטרו, ובפרט הערות והגהות של הרב ירוחם פישל פערלא, שנכתבו בשולי ספרים רבים שהחזיק בספרייתו האישית, תחילה בוורשה ובאחרית ימיו בירושלים. לאחר פטירתו, נמכרה הספרייה לרב מנחם מנדל כשר על ידי בנו, חיים פערלא.[5] בין הספרים: הלכות קצובות, יראים, סמ"ק, טורי אבן, יד מלאכי. פורסמו לראשונה גם כתבים של הרב יוסף רוזין, הרב אלחנן וסרמן, ועוד.
קישורים חיצוניים
- כרכי כתב העת באתר היברובוקס: א, ב, ג, ד, ה, ו, ז, ח, ט, י, יא, יב, יג, יד, טו, טז, יז, יח, יט, כ, כא (באתר אוצר החכמה), כב, כג, כד, כה
הערות שוליים
