שושן פורים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חומות ירושלים העתיקה כפי שהן נראות כיום

שושן פורים או פורים דמוקפין חל בט"ו באדר הוא הזמן בו חוגגים את פורים בערים המוקפות חומה מימות יהושע בן נון. בערים שאינן מוקפות חומה ("פרזים") החג הינו בי"ד באדר, והוא מכונה "פורים דפרזים".

שושן פורים יכול לחול בימים שני, חמישי, שישי ושבת.

מקור

במגילה מסופר כי אסתר המלכה ביקשה מאחשוורוש לתת ליהודי שושן יום נוסף להנקם מאויביהם. בעוד כל היהודים חגגו בי"ד אדר את הישועה על כך שנחו מאויביהם, בעיר שושן נלחמו והרגו מאויביהם עוד 300 איש, ואת הישועה חגגו יום למחרת ביום ט"ו אדר.
לזכר הנס, תקנו הנביאים את ימי המנוחה מאויביהם כמועד לדורות.
במגילה נאמר כי הפרזים מקיימים את יום הפורים בי"ד אדר, אך לא הוזכר אימתי מקיימים אותו המוקפים, הגמרא מסיקה שהמוקפים חוגגים בט"ו כמו בעיר שושן.

זמן הקפת החומה

הגמרא מסיקה שהקריטריון לקריאת המגילה בט"ו אינו עיר המוקפת חומה מימות אחשוורוש אלא מזמן יהושע בן נון; התלמוד הירושלמי מסביר את הבחירה בימות יהושע בן נון בכך ש"חלקו כבוד לארץ ישראל" שהייתה חרבה בזמן המגילה, ועל כן הרחיקו לזמן שבו הארץ הייתה בנויה.

עשרה בטלנים

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – עשרה בטלנים

נחלקו הראשונים האם עיר מוקפת חומה צריך שיהיו בה עשרה בטלנים, כשם שעיר שאינה מוקפת חומה נחשבת לעיר ולא כפר, רק כשיש בה עשרה בטלנים:

להלכה

להלכה נפסק בשולחן ערוך[7] "כרכים המוקפים חומה מימות יהושע בן נון... קורין בט"ו... ואפילו אין בהם עשרה בטלנים" ובמשנה ברורה[8] כתב בשם היד אפרים שצידד לחשוש לדעת הראשונים שסוברים כדעת הרמב"ן ויקראו גם בי"ד וגם בט"ו.

החזון איש[9] כותב שדעת המשנה ברורה והיד אפרים שהרשב"א והריטב"א והמאירי סוברים כמו הרמב"ן, וכן כתב בשער הציון בשם הגר"א, אך החזון איש טוען שכל הראשונים הללו חולקים על הרמב"ן וסוברים כדעת השולחן ערוך ולכן אין לחשוש לדעת הרמב"ן שהיא דעה יחידה.

סמוך ונראה

דין עיר מוקפת חומה הוא לא רק בשטח העיר העתיקה עצמה אלא אף במקומות המחוברים אליו ומוגדרים כמו העיר עצמה.
דעת רבי שלמה זלמן אוירבך כי כל השטח שנכלל בעירוב של העיר, אף אם הוא מופרד מהעיר [10] דינו כמו העיר עצמה. אך הקהילות יעקב נחלק עליו וסובר שאין העירוב מועיל לדין זה [11].
בנוסף, תיקנו שאף מקום "סמוך" לעיר מוקפת חומה, שהוא בתוך אלפיים אמה לעיר [12], אף שאינה רואה את העיר כי היא נמצאת בתחתית הר תלול שהכרך בראשה, או מקום "נראה" לעיר מוקפת חומה אף שהוא מרוחק ממנה, גם הם דינם ככרך. 

יש ראשונים הסוברים כי הקריטריונים לקביעת גבולות העיר תלויים גם בכפיפות לתשלומי מיסים עירוניים וארנונה.

מקומות המוקפים חומה מימות יהושע בן נון

גלויה ישנה המראה את טבריה מוקפת בחומה
שער ירושלים בחומות יפו העתיקה

המשנה בערכין[13] מונה את הערים הבאות כמוקפות חומה מימות יהושע בן נון:

  1. קצרה הישנה של ציפורים
  2. חקרה של גוש חלב
  3. יודפת הישנה
  4. גמלא
  5. גדוד
  6. חדיד
  7. אונו
  8. ירושלים

הגמרא במסכת מגילה מביאה את דברי רבי יהושע בן לוי "לוד ואונו וגיא החרשים מוקפות חומה מימות יהושע בן נון" (תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף ד עמוד א).

כמו כן בשושן (שעל פי מסורת יהודי האזור היא העיר המדאן), נחגג פורים בט"ו בחודש, מה שמכונה פורים שושן (או, בעקבות היידיש, שושן פורים).

מקומות המסופקים

עיר שיש ספק האם היא מוקפת חומה מימות יהושע בן נון, קורין בה את המגילה בי"ד בברכה ובט"ו בלא ברכה, נוהגין בה יומיים שמחה ומתנות לאביונים, ואומרים על הניסים בתפילה בשני הימים [14]. דין זה אינו חומרא מספק, שהרי ספק דרבנן לקולא, אלא הוא תקנה מיוחדת להחמיר במקום הספק[15]. הברכי יוסף כותב, שלא נתקן דין "סמוך ונראה" כלפי ערים המסופקות ומקומות הסמוכים להם קוראים בי"ד בלבד וכדבריו פסק המשנה ברורה [16], אך החזון איש [17] חולק סבור שגם בהם נתקן דין "סמוך ונראה" שיקיים את הפורים יומיים מספק[18].

בארץ ישראל

הערים שקיים לגביהן ספק כזה הן רוב הערים העתיקות בארץ ישראל: חברון, שכם, יפו, לוד, עזה, צפת, עכו וחיפה. יש שהוסיפו שיש ספק לגבי בית שאן, יריחו, באר שבע ורמלה ובחוץ לארץ, צור, צידון, דמשק, איזמיר ובגדאד.[19]

בימינו מקובל שרק ירושלים מוקפת חומה מימות יהושע בן נון בוודאות אך שאר הערים מסופקות. מכל הערים שהיותן מוקפות חומה מסופק, חברון וטבריה נחשבות כערים שבהן הספק קרוב יותר לוודאי[20]. בשנים שישיבת חברון שכנה בעיר חברון, נהגו לחגוג שם יומיים פורים במשתה שמחה ותחפושות[21].

העיר טבריה יוצאת דופן כיוון שהספק לגביה הוא לא על היותה מוקפת חומה מימות יהושע, אלא הגמרא מסתפקת אם החומה שלה, הפרוצה לכיוון הכנרת מספיקה כדי שטבריה תחשב מוקפת חומה. למעשה ספק זה היה רק של חזקיה, בנו של רבי חייא, שהתגורר בטבריה, אבל רבי יהודה הנשיא, סבר שהעיר נחשבת בוודאי למוקפת חומה.[22]

בחוץ לארץ

גם בערים מסוימות מחוץ לארץ ישראל חוגגים את פורים במשך יומיים, בהן איזמיר שבטורקיה, חלב שבסוריה ובגדאד שבעיראק.

בערים עתיקות שבהן קיים ספק אם הייתה חומה מימות יהושע בן נון חוגגים את פורים בשני הימים, מחמת הספק, ואין מברכים על קריאת המגילה אלא בי"ד, מכיון שהוא זמן קריאה לרוב הערים.

יואל אליצור מביא ראיות לכך שבערים רבות ברחבי העולם היה מנהג לקרוא את המגילה גם ביום ט"ו, מספק אם העיר מוקפת חומה מימות יהושע בן נון. בין שאר הערים הוא מונה את הערים בגדד, דמשק, מוצול, פראג, באקו, איסטנבול וערים רבות ביוון. לגבי חלק מן הערים הללו הועלתה התמיהה, כיצד ייתכן שהיו מוקפות חומה מימות יהושע בן נון, שהרי נוסדו שנים רבות לאחר מכן. לטענת אליצור, הסיבה שבגללה קוראים את המגילה בערים אלו גם בט"ו אינה בגלל שישנו ספק אם הן היו מוקפות חומה מימות יהושע בן נון, אלא בגלל שיטה שלא נפסקה להלכה, שעל פיה היות העיר מוקפת חומה תלוי בהקפתה הנוכחית בחומה ולא בהקפתה בחומה בימות יהושע.[23]

בזמן הזה

בית-אל שילה ומבוא חורון

יואל אליצור טען שבית אל, שילה ומבוא חורון (בשל קרבתה ליאלו שאותה הוא מזהה עם העיר איילון שבנחלת שבט דן) צריכות לקרוא את המגילה בט"ו, בגלל קרבתן לערים מוקפות חומה מימות יהושע בן נון,[24] אולם דעתו לא נתקבלה להלכה לגבי כל המקומות הללו למעט שילה, כך שבמקומות אלו נוהגות הלכות פורים בי"ד בלבד.

לוד

מקורות קדומים, יהודים ושאינם יהודים, מזהים את העיר לוד כעיר לוד הקדומה שמובא בגמרא שהינה עיר מוקפת חומה. בלוח ארץ ישראל[25] מביא את העיר לוד כאחת מהערים המסופקות שיש לנהוג בהם מספק פורים יומיים, מאחר ויתכן שהעיר של היום אינה באותו המקום שעמדה לוד הקדומה[26]. רב העיר הרב נתן אורטנר, הנהיג בעיר לנהוג פורים יומיים[27], על פי הוראת הפוסקים: המנחת יצחק[28], רבי יוסף שלום אלישיב ורבי עובדיה יוסף [29], אך הם שללו את דברי הקוראים לנהוג בו פורים רק בט"ו [30].

לגבי הערים ה"נראות" ללוד - אלעד ומודיעין עילית, הורו הפוסקים שאין קוראים בהם את המגילה בשני הימים מספק[31].

גני איילון

שכונת גני איילון מובדלת מהעיר לוד באופן שעורר ספק אם היא נחשבת כסמוכה ללוד או לא. ומכיוון שלוד עצמה היא עיר מסופקת, שנחלקו לגביה הפוסקים[32] אם יש כלפיה דין "סמוך ונראה", יתכן שיש לנהוג בה כשאר ערי הפרזים. למעשה הורו הפוסקים[33] ורבני השכונה[34], שדינה כדין העיר לוד[35] והנהיגו לנהוג ולחגוג בה יומיים פורים בכל ענייניו ואף בשנה שיש פורים המשולש [36].

באר שבע

בבאר שבע נפוץ המנהג לקרוא את המגילה ביום י"ד בלבד, אך ישנם הקוראים אותה בי"ד בברכה ובט"ו ללא ברכה. בשנת תשע"א יצא ספר מאת הרב אייל בן דוד,[37] שלפיו יש לקרוא את המגילה בבאר שבע, גם בט"ו.[38] מאידך, הרב שמואל דביר הוציא חוברת,[39] שלפיה מובן שיש לקרוא את המגילה בבאר שבע בי"ד בלבד ושמי שקורא את המגילה גם בט"ו עובר על איסור בל תוסיף. בתשע"ב הוציא הרב שטיינברג קונטרס המגובה בהסכמותיהם של הרב קרליץ והרב קניבסקי[דרוש מקור: מהו שם הקונטרס, ההוצאה, השנה?] שבו נכתב כי צריך לקרוא את המגילה בבאר שבע גם בט"ו. אף הרב דוב ליאור סובר כך.[40]

מודיעין עילית

גם במודיעין עילית יש המחמירים לקרוא גם בט"ו (מכיון שהוא "נראה" ללוד).

חברון וקריית ארבע

בחברון ובקריית ארבע נוהגים בקריאת מגילה, ובכל שאר מצוות פורים, הן בי"ד והן בט"ו (ללא ברכה).

שכונות בירושלים

עץ חיים

על פי פסיקת רבי יחיאל מיכל טיקוצינסקי, כיוון ששכונת עץ חיים מרוחקת יותר ממיל מחומת ירושלים השכונה לא נחשבת חלק מהעיר לעניין קריאת המגילה בפורים, ולכן יש לקיים בה את יום הפורים בפורים דפרזים ולא בשושן פורים. כיום עדיין נערכת בבית הכנסת בשכונה קריאת מגילה גם בפורים דפרזים וגם בשושן פורים, זאת בניגוד לנהוג בירושלים, גם בשכונותיה המרוחקות.[41]

רמות

מאז התחרדותה של שכונת רמות קראו רוב תושביה את המגילה בי"ד באדר בברכה, כערי הפרזים, וחלקם קראוה שוב ביום ט"ו בלא ברכה כעיר המסופקת[42]. לאחר בניית שכונת רמת שלמה וחיבורם על ידי עירוב משותף יחד עם שכונת סנהדריה, נחלקו הפוסקים בדינה, רבי יוסף שלום אלישיב פסק כי יש לנהוג שם כשכונה הסמוכה לעיר מוקפת חומה, ולקרוא את המגילה רק בט"ו, ואילו רבי עובדיה יוסף פסק שיש לנהוג שם כמקודם רק ביום פורים דפרזים.
לאחר שנוצר חיבור רציף יותר פסק הרב יצחק יוסף שגם אביו היה מסכים לקביעה כי היא נחשבת כסמוכה לעיר מוקפת חומה[43].

נוה יעקב

חיבורה לירושלים נעשה על ידי בית של גויים ויש שחששו שאינו נחשב חיבור, ולכן יש שנהגו לקרוא את המגילה אף בי"ד.

מבשרת ציון

על פי רבי יוסף שלום אלישיב, רבי עובדיה יוסף, רבי שלמה זלמן אוירבך, ורבי שלום משאש יש לקרוא מגילה במבשרת ציון ביום ט"ו, מחמת סמיכותה לירושלים, וכך נוהגים [44].

בית שמש

בבית שמש יש שנוהגים לקרוא את המגילה גם בט"ו, מכיון שהיא סמוכה לתל בית שמש שהיתה מוקפת חומה בימי יהושע בן נון, וכן נוהג הרב נתן קופשיץ רב הקריה החרדית בבית שמש. עם התאכלסות שכונת רמת בית שמש ד נוצר דיון נוסף, מכיון שבתוך תחומי השכונה נמצא תל ירמות שאף הוא ככל הנראה היה מוקף חומה מימות יהושע בן נון.

תל אביב 

תל אביב סמוכה ליפו שהיא ספק מוקפת חומה, הרב עובדיה יוסף בשיעוריו הורה לקרוא בה רק בי"ד אך כתב בספרו ה"המחמיר תבוא עליו ברכה" [45].

בני ברק

החזון איש הנהיג בבני ברק להחמיר יומיים מספק מחמת שהיא "נראה" ליפו. בתקופתנו אמנם לא רואים את מבני ברק העיר יפו אך מכיוון שנוצר חיבור רצוף עד ליפו יש אומרים שהיא נידונת כ"סמוך" ליפו ולכן בתי כנסת רבים בבני ברק נוהגים לקרוא מגילה גם בט"ו וכך נוהג גם הרב חיים קניבסקי. [דרוש מקור]

בן עיר שהלך לכרך

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – בן עיר שהלך לכרך ובן כרך שהלך לעיר

מתקיים דיון מפורט ובו דעות שונות לגבי הנוסע בימי הפורים מעיר שאינה מוקפת חומה לעיר המוקפת חומה ולהפך, וישנה מחלוקת האם הזמן הקובע הוא צאת הכוכבים או עלות השחר כמו כן הדבר תלוי, במועדי נסיעתו ובכוונותיו בשעת נסיעתו.

פורים משולש

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – פורים משולש

כאשר שושן פורים חל בשבת נקרא בשם פורים משולש. הכינוי משולש נובע מכך, שהחג של הערים המוקפות מתפרס על שלושה ימים רצופים, תוך העברת המצוות שאינן יכולות להתקיים בשבת, לימי החול שמשני צדדיו. מאחר שלא ניתן לקרוא את המגילה בשבת כיון שגזרו חז"ל "שמא יעבירנו ארבע אמות ברשות הרבים", ולכן העבירו את קריאת המגילה אל יום שישי, שהוא יום פורים בפרזים.

פורים משולש הוא אירוע נדיר יחסית הקורה רק ב-11.5% מהשנים, באותן שנים בהם חל חג פסח ראשון ביום ראשון.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. מגילה ג: ד"ה כרך שאין בו
  2. מגילה פ"א סי' ב'
  3. הרמב"ן המגיד משנה והבית יוסף
  4. פ"א מהל' מגילה ה"ח
  5. מגילה ב. ד"ה וראיתי בתוספות הצרפתים
  6. שם
  7. או"ח סי' תרפ"ח סעי' א
  8. שם ס"ק ב
  9. או"ח סי' קנ"ד ס"ק ב'
  10. יותר מקמ"א אמה, שהוא השיעור להגדיר מקום מופרד שאינו חלק מהעיר, לכל דיני התורה.
  11. את הסבר מחלוקתם ניתן לראות בקונטרס כאן עמ' 8 ואילך
  12. משנה ברורה תרפ"ח שער הציון ו' על פי רוב הפוסקים, והוסיף החזון איש סימן קנ"ג שעיר המתחילה בתוך אלפים אמה נידונת כולה כסמוכה ואף החלקים שאינם בתוך אלפים אמה
  13. תלמוד בבלי, מסכת ערכין, דף לב עמוד א
  14. משנה ברורה תרצ"ג ס"ק ו'
  15. חזון איש קנ"ג ס"ק ב'
  16. ביאור הלכה תרפ"ח ד"ה או
  17. קנ"ג סעיף ג'
  18. הרב עובדיה יוסף נקט להלכה כברכי יוסף אך בעצמו נהג להחמיר כחזון איש לקרוא יומיים בתל אביב משום סמיכותה ליפו שהינה ספק עיר מוקפת חומה כאן
  19. אליעזר מלמד, דיני פרזים ומוקפים, על פי "מקראי קודש" לרב משה הררי ה, יא (עמ' קא-קז), שפרט הספק והמנהג שבכל הערים. עוד עיינו בתורת המועדים ו, ד, והלח"ב[דרושה הבהרה] ח, ב. הספקות הם משני טעמים: א. אם הייתה להן חומה בימות יהושע בן נון ואף אם הייתה, שמא נבנתה אחר הבתים. ב. אם מקומן של הערים כיום כמקומן אז. יש ששני הספקות חלים בהן ויש שרק ספק אחד. הסבירות להיותן של הערים מוקפות חומה גבוהה יותר לגבי הערים מן הרשימה הראשונה וגבוהה פחות לגבי הערים מן הרשימה השנייה. בהתאם לכך, המנהג לקרוא מספק גם בט"ו, מקובל יותר בערים מן הרשימה הראשונה
  20. הרב אליעזר מלמד, דיני פרזים ומוקפים, אתר ישיבה, כ"ה באדר א', תשס"ח
  21. וילכו שניהם יחדיו, זכרונות הרב דב כהן
  22. תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף ה עמוד ב
  23. יואל אליצור, מוקפין שאינן מימות יהושע, מכלול א
  24. יואל אליצור, זמני הפורים ביישובים החדשים ביהודה, שומרון ובארץ בנימין, שנה בשנה, תש"מ
  25. החל משנת ה'תרע"ו
  26. תופעה מצויה בערים עתיקות שבתקופות מאוחרות יותר נבנים הבתים במרחק מהעיר והעיר 'זזה' ממקומה
  27. הוא האריך בבירור העניין יחד עם פוסקי הדור בשו"ת יד נתן אורח חיים חלק ב' סימן ל'
  28. רבי יצחק יעקב וייס, שו"ת מנחת יצחק, חלק ח' סימן ס"א.
  29. רבי עובדיה יוסף, יביע אומר, חלק ז' סימן ס' והרב יצחק יוסף כאן
  30. פורים בעיר לוד מאת הרב דב בעריש אורטנר, בנו של רבי נתן אורטנר
  31. יבקשו מפיהו, פורים, עמוד שפ"ג ואילך
  32. המשנה ברורה והחזון איש.
  33. הרב חיים קנייבסקי כאן, הרב נתן קופשיץ והרב משה שאול קליין במכתבים לתושבים
  34. במכתבים שפרסמו לתושבים
  35. בין השאר בשל סמיכותה ללוד העתיקה.
  36. שיש המקילים בספיקותיו, כאן עמ' 4 וכאן
  37. 'פורים דמוקפין בבאר שבע' בהוצאת המחבר, באר שבע, תשע"א
  38. שיעור מפיו בעניין
  39. פורים בבאר שבע, בהוצאת המחבר, באר שבע, תשע"א
  40. בהסכמתו לספר 'פורים דמוקפין בבאר שבע'
  41. יחיאל מיכל טוקצינסקי, עיר הקודש והמקדש, חלק שלישי, פרק כ"ז: קונטרס קריאת המגילה והפורים בירושלים החדשה
  42. רבי שמואל הלוי וואזנר, שו"ת שבט הלוי, חלק ו' סימן צ"ז, וחלק י' סימן ק"ד.
  43. זמן הפורים בשכונת רמות באתר דין
  44. זמן הפורים במבשרת ציון באתר דין
  45. כאן
  46. מצוות מתנות לאביונים מוצמדת לקריאת המגילה, מנומקת בטעם שהאביונים נושאים עיניהם לקריאת מגילה
  47. מאחר שאז חל ט"ו באדר
  48. מקור הדין המחייב את דחיית הסעודה ליום ראשון הוא בתלמוד הירושלמי, כיוון שלא קיימת התייחסות לנושא בתלמוד הבבלי
  49. מצוות משלוח מנות מוצמדת לסעודת פורים היא מפני שמשלוח המנות מתבצע כדי שיוכלו לקיים את הסעודה