השגות הראב"ד
השגות הראב"ד הן השגות שכתב רבי אברהם בן דוד מפושקירה על ספרו של הרמב"ם "משנה תורה". ישנן כ-1900 השגות כאלה[1].
מטרת הספר
הרמב"ם בספרו "משנה תורה" כתב את הלכותיו ללא מקור וללא התייחסות לדעות השונות, דבר שלא היה מקובל עד אז. הראב"ד שהיה מבוגר ממנו התנגד לשיטה זו, לדבריו אין לפסוק ללא ידיעת המקור, דבר שיכול לגרום לשגיאה, לדעת הראב"ד יש להציב לפני הקורא גם את השיטות השונות כדי שיוכל להכריע ביניהם. כך כתב:
סבר לתקן ולא תיקן[2]. כי הוא עזב דרך כל המחברים אשר היו לפניו, כי הם הביאו ראיה לדבריהם וכתבו הדברים בשם אומרם והיה לו בזה תועלת גדולה, כי פעמים רבות יעלה על לב הדיין לאסור או להתיר וראייתו ממקום אחד ואילו ידע כי יש גדול ממנו (ש)הפליג שמועתו לדעת אחרת היה חוזר בו. ועתה לא אדע למה אחזור מקבלתי ומראייתי בשביל חבורו של זה המחבר. אם החולק עלי גדול ממני הרי טוב ואם אני גדול ממנו למה אבטל דעתי מפני דעתו. ועוד כי יש דברים שהגאונים חולקים זה על זה וזה המחבר (=הרמב"ם) בירר דברי האחד וכתבם בחיבורו, ולמה אסמוך אני על ברירתו והיא לא נראית בעיני ולא אדע החולק עמו אם הוא ראוי לחלוק אם לא. אין זה אלא כל קבל די רוח יתירא ביה[3].
— השגת הראב"ד בהקדמה ליד החזקה
באחת מתשובותיו של הרמב"ם הצטער על זה שלא כתב את מקורות ההלכות. על טענתו של הראב"ד השיב ר' יוסף קארו, בספרו "כסף משנה", שעם כל זאת מי שירצה יוכל לסמוך על פסיקתו של הרמב"ם בלי לעיין במקורות ההלכה.
לדעת הרב חיים בנבנישתי בספרו "כנסת הגדולה", במקום שהראב"ד אינו משיג, נחשב שמסכים עם דעת הרמב"ם[4], אולם יש שחלקו על קביעה זו[5], וכראיה לכך מביאים מקרים שבהם בחיבוריו השונים דעתו שונה מהרמב"ם ובהשגות לא השיג על פרטים אלו. דעה נוספת בעניין זה של הרב יוסף קאפח שאין ללמוד כלל הלכה מהשגות הראב"ד אלא רק משאר ספריו[6].
אופן הכתיבה
את כל ההשגות הראב"ד מתחיל בראשי תיבות: א"א, שפירושם אמר אברהם.
הראב"ד כדרכו בשאר חיבוריו השתמש בביטויים חריפים כדי לדחות דעות השונות מהבנתו, כך גם כלפי הרמב"ם, אולם ברוב המקרים ההשגות נכתבו בלשון מכובדת[7]. במקרים אחדים אף מאשר את פסקו[8] ובמקום אחד יוצא דופן אף משבח הראב"ד את הרמב"ם וכותב ”מלאכה גדולה עשה לאסוף ולכנוס בחופניו כל אלה”[9].
לדעת "שלשלת הקבלה" הלשונות החריפים נגד הרמב"ם נועדו כדי לזלזל בו[10]. רבים חולקים על הנחה זו, ולדבריהם ישנם סיבות אחרות לביטויים אלו. למשל לדעת הרמ"ע מפאנו, הראב"ד התכוון בסגנונו כדי שלא ימשכו אחר ספרו מורה הנבוכים[11], השערה זו נדחתה שהרי הרמב"ם כתב את מורה נבוכים בזקנותו ומסתבר שהראב"ד כבר נפטר כי היה מבוגר מהרמב"ם. המהר"ם חאגיז משער שמטרת הראב"ד בלשונותיו החריפים לצנן את ההתלהבות מספר משנה תורה כך שיוכלו הדורות הבאים לחלוק עליו[12], יש שכתבו שהראב"ד לא רצה שיעזבו את התלמוד ויתעסקו רק בהלכות הרמב"ם.
לקריאה נוספת
- הרב פרופ' יצחק אשר טברסקי, "על השגות הראב"ד למשנה תורה" בתוך: שאול ליברמן (עורך), ספר היובל לצבי וולפסון, ירושלים תשכ"ה, עמ' 169–186. [נדפס מחדש בתוך טברסקי, כמעיין המתגבר: הלכה ורוח ביצירת חכמי ימי הביניים, מרכז זלמן שזר תש"ף, עמ' 363–379.]
- שלם יהלום, "לשאלת מקומן של השגות הראב"ד בספרות הראשונים", בתוך: תא שמע: מחקרים לזכרו של ישראל מ' תא-שמע, אלון שבות תשע"א, עמ' 443–473, באתר Academia.edu.
הערות שוליים
- ^ בשיעורו של הרב יצחק רצאבי בדקה 34.
- ^ דבריו נסובים על דברי הרמב"ם בהקדמתו הסבור כי חיבורו הוא תיקון גדול מפני שפסיקה מתוך המקורות היא קשה ומייגעת, בפרט אחרי 'שרבו הספרים ונתקטנו הדורות'.
- ^ ע"פ דניאל ו, ה
- ^ כללי הפוסקים אות לה
- ^ ראו מחלוקת זו בהרחבה בספר 'שדה חמד' חלק ט כללי הראבד אות ו עמוד אתתי"ג
- ^ הקדמה למשנה תורה הוצאתו עמוד כו כך כתב: "לי נראה שאין לחשוב אותו במקום ששתק, ולא כחולק במקום שהשיג, אלא כאמור כמגלה למעיין מציאות דעה אחרת
- ^ ראו הקדמת 'משנה תורה' בהוצאת הרב יוסף קאפח מדע עמוד כה
- ^ ראו משנה תורה לרמב"ם, ספר אהבה, הלכות ציצית, פרק ג', הלכה א', משנה תורה לרמב"ם, ספר זמנים, הלכות שופר וסוכה ולולב, פרק ה', הלכה כ"ה, משנה תורה לרמב"ם, ספר קנין, הלכות שכנים, פרק ט', הלכה ט' ועוד
- ^ בהשגה על משנה תורה לרמב"ם, ספר זרעים, הלכות כלאים, פרק ו'.
- ^ שלשלת הקבלה, דבריו הובאו בספר יד מלאכי כללי הרמב"ם הראב"ד והסמ"ג
- ^ שו"ת הרמע מפאנו סימן קח
- ^ ספר משנת חכמים אות פו, פח
| ארון הספרים היהודי | ||
|---|---|---|
| כתבי יסוד | תורה • נביאים • כתובים • ספר יצירה • משנה • תוספתא • תלמוד (בבלי וירושלמי) • מסכתות קטנות • סידור ומחזור • הגדה של פסח | 
|
| מדרשי הלכה (חז"ל) | מכילתא דרבי ישמעאל • מכילתא דרבי שמעון בן יוחאי • ספרא • ספרי במדבר • ספרי זוטא במדבר • ספרי דברים • מכילתא דברים • ספרי זוטא דברים | |
| מדרשי אגדה (חז"ל) | מדרש רבה • מדרש תנחומא • פרקי דרבי אליעזר • סדר עולם • ילקוט שמעוני • אבות דרבי נתן • תנא דבי אליהו • פסיקתא דרב כהנא • פסיקתא זוטרתא • מדרש שוחר טוב | |
| ראשונים ואחרונים | פירוש רש"י לתורה • פירוש רש"י לתלמוד • חובות הלבבות • משנה תורה (והשגות הראב"ד) • תוספות • ספר הזוהר • שולחן ערוך (והגהות הרמ"א) • שולחן ערוך הרב • קיצור שולחן ערוך • משנה ברורה | |
| סוגות | מדרש • ספרות האגדה • ספרות ההיכלות והמרכבה • פרשנות למקרא • פרשנות למשנה • פרשנות לתלמוד • פרשנות השולחן ערוך • שו"ת • ספרי חסידות • סיפורי חסידים | |
