שיטת בריסק

שיטת בריסק היא שיטה אנליטית ללימוד הגמרא. השימוש בשיטה מצוי לעיתים בקרב האחרונים, אך רבני העיר בריסק לבית סולובייצ'יק שכללו אותה ועסקו בה באינטנסיביות רבה. ניצני השיטה ניכרים כבר בספר "בית הלוי", שכתב הראשון לשושלת בריסק - רבי יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק. עיקר התפתחותה ושכלולה נעשו על ידי בנו - רבי חיים מבריסק, נכדו - הרב יצחק זאב סולובייצ'יק ונינו - הרב יוסף דוב סולובייצ'יק. בתחילה הייתה התנגדות לשיטה זו, אך בימינו היא נפוצה בקרב ציבור לומדי התורה. ברבות מהישיבות הוטמעה השיטה, וחלק מהלימוד מתבסס עליה. בשעת עליית השיטה היא שימשה כמגן כנגד רפורמת ההשכלה שציירה את התורה ולומדיה כפרימיטיביים ובלתי מלומדים.

מאפייני השיטה

שיטת בריסק שונה משיטת הלימוד הידענית שהייתה קיימת עד אז. השיטה הישנה התבססה על בקיאות רחבה בתלמוד ועל ניסיון להגיע להבנת הסוגיה הנלמדת בעזרת השוואה מול מקרים דומים בסוגיות אחרות. לעומת זאת שיטת בריסק מבוססת על ניסיון להבין את כללי הסוגיה, יסודותיה והגדרתה, מתוך הסוגיה עצמה. באופן זה, פרטי הסוגיה יוצרים מסקנה אינדוקטיבית, שמכאן ואילך ניתן להחיל אותה באופן דדוקטיבי על סוגיות אחרות בתלמוד. ביסוד השיטה עומדת לוגיקה טהורה, המתבססת על הבנה עמקנית של מאפייני הנתונים ההלכתיים שבסוגיה, ללא קשר לנתונים תומכים או סותרים מסוגיות אחרות. בנוסף, חידושי התורה בבית מדרש זה אינם באמת 'חידושים' אלא שינוי הגדרת המושג הנדון על פי הנראה מהסוגיא המקומית (כמפורש לעיל), כך ששוב אין מקום כלל לקושיות שנתקשינו בהם קודם.

דפוס בולט של דרך הלימוד הבריסקאית, הוא החקירה. זו מחלקת בין שני דינים דומים על יסוד אבחנה מופשטת. להלן יובאו דוגמאות אחדות להמחשת השיטה.

מאפיין נוסף של שיטת בריסק כפי שבאה לידי ביטוי בימינו הוא עיסוק רב בלימוד ספרו של הרמב"ם - "משנה תורה", ובלימוד מסכתות סדר קדשים, על אף שאינן עוסקות בהלכות הנהוגות בימינו. הלימוד העמקני ברמב"ם נעשה בעיקר במטרה לנתח את יסודות פסיקתו, ולהבין את התפיסות שעמדו בבסיס השקפתו ההלכתית. ניתוחים אלו מראים את הרציונל שבשיטת הרמב"ם, ומסייעים בביסוס מסקנותיו כנגד דעתם של החולקים עליו, בעיקר הראב"ד המשיג עליו רבות.

עיקרון מודגש נוסף בשיטת בריסק הוא: "מען דארף פארשטיין וואס עס שטייט, ניט פארוואס" (יידיש). בתרגום לעברית: "עלינו להבין מה כתוב, ולא מדוע". כלומר כאשר באים לנתח סוגיה תלמודית, אין לנסות להבינה באמצעות השאלה "למה" אמרה התורה את אשר אמרה, כי אין לנו אפשרות לדעת זאת. עלינו רק לנסות ולהבין "מה" הוא הדין שאמרה התורה, מה גידרו המדויק ומה משמעותו כלפי דינים אחרים.

דוגמאות לשיטה

"צוויי דינים"

ערך מורחב – שני דינים

כאמור, שיטת בריסק מנסה לרדת לשורשי הדינים המובאים בתלמוד. היא שואפת לאבחן את התפיסות העומדות בבסיס הדינים המובאים, מתוך פיצול דינים אלו באופן מופשט למרכיביהם השונים. אחד המושגים המפורסמים הקשור לשיטה זו הוא "צווי דינים" (יידיש - שני דינים). משמעות המושג הוא, שדינים רבים בהלכה מורכבים משני אלמנטים נפרדים, שצירופם יחד יוצר את הדין כפי שהוא. דוגמה לדבר זה, היא מצוות הדלקת נרות בערב שבת. מעיון והשוואה יסודיים עולה, כי מצוה זו היא גם משום עונג שבת של האדם עצמו, כדי שלא ישהה בחשיכה בשבת, שהלא אסור להדליק אש בשבת, וגם משום כבוד השבת, של השבת עצמה, כלומר ביטוי יחס מיוחד כלפי קדושתה של השבת. הפיצול לאלמנטים שונים מאפשר להסביר סתירות, שקיימות אצל אותו אמורא, בדינים שנראים במבט ראשון זהים.

"חפצא וגברא"

ערך מורחב – חפצא וגברא

דוגמה נפוצה להגדרה מופשטת לפי שיטה זו, היא ההגדרה הנפוצה "חפצא וגברא". יישומה המקורי של הגדרה זו הוא בהבדל שבין נדר לשבועה. בעוד שבשבועה האדם מכניס את עצמו בעול של איסור מסוים, וחלות האיסור היא כביכול באדם עצמו ("גברא"), הרי שבנדר חלות האיסור היא בחפץ, כאילו חלה עליו קדושה, שמחמתה נמנע מן האדם להשתמש בחפץ הנדור. כמו כן מאכלים האסורים בתורה הינם דוגמא קלאסית לאיסור המתייחס אל החפץ.

שיטת בריסק נטלה הגדרה ספציפית זו, והשתמשה בה כדי לבאר סוגיות שאינן מתפרשות בהבנה ראשונית כחלוקות בין איסור גברא לחפצא, הרחבה זו התאפשרה על ידי שימוש ברובד עמוק יותר של המונחים.

"סיבה או סימן?"

ערך מורחב – סיבה או סימן

חקירה אופיינית נוספת בשיטת בריסק, היא הניסיון לרדת לשורשם של דינים מסוימים ולברר האם הם סיבה או סימן, כלומר האם הם הגורמים את הדין המדובר, או שהדין קיים בפני עצמו והנושא הנדון מהווה סימן בלבד אך לא הגורם לדין.

דוגמה בולטת לחקירה זו קיימת בדינם של שור תם ושור מועד. שור שנוגח פעם, פעמיים או שלש, נחשב "שור תם", ואילו מהפעם הרביעית הוא נחשב "שור מועד". להלכה קיימים כמה וכמה הבדלים בין שור תם למועד. כאן באה שיטת בריסק ושואלת: מהו גידרה של הנגיחה שלש פעמים; האם העובדה שהשור מתרגל לנגוח פעם אחרי פעם, הופכת אותו לשור מועד, שהרי השור מרגיל את עצמו בהתנהגות עצבנית ונגחנית? אם כך הוא, הדין של שלש פעמים הוא בבחינת "סיבה" לדין המועדות. מאידך ייתכן, שבעצם כבר מהפעם הראשונה היה לשור האופי הבעייתי הזה, והנגיחה החוזרת ונשנית אינה הופכת ומשנה את טבעו, אלא שאנו לא ידענו על טבעו הרגזני עד שנוכחנו שהוא נוגח וחוזר ונוגח וחוזר ונוגח. הנגיחות המרובות אינן משפיעות על טבעו של השור אלא מלמדות אותנו על טיבו ועל כך שהוא מועד להזיק. לפי זה הנגיחה שלש פעמים היא בבחינת סימן אך לא סיבה. לחקירה זו ודומותיה ישנן גם משמעויות הלכתיות למעשה.

אבחנות נפוצות נוספות הן: בין "דין" ל"מציאות" (עובדה); בין "עצם" (מרכיב עיקרי של הדין) לבין "מקרה" (מרכיב-לואי שלו); ובין "בכח" (פוטנציאל) ל"בפועל".

ההתנגדות והתמיכה

שיטה זו עוררה התנגדות בתחילתה בשל הצורה הכמו-מדעית שאפיינה אותה. מתנגדיו של ר' חיים (כגון הרידב"ז בהקדמת ספרו "בית רידב"ז") האשימו אותו, שלימוד הגמרא על פי שיטתו, מזכיר את מחקר הכימיה. גם בישיבות הספרדיות שדוגלות בשיטת הבקיאות הסדרנית, רווחת הסתייגות מהשיטה הבריסקאית המביאה לטענתם להעמקה ניכרת, אך לבקיאות דלה. התנגדות נוספת לא שללה את השיטה לכשעצמה, אלא ביקרה את מנהגו לפרש את פסקי הרמב"ם על פי אותה שיטה. לטענת המבקרים פרשנות זו לוקה באנכרוניזם, שכן דרך לימודו של הרמב"ם הייתה שונה לגמרי. מאידך, תמכו רבים מראשי הישיבות בשיטה, היות שלדבריהם בדור זה הבקיאות היא חסרת ערך ללא העמקה. גם רבנים שלא למדו בשיטתו תמכו בה. ניתן אף למצוא קשר בין עליית השיטה הבריסקאית לבין הפיכת לימוד התורה להמוני, שכן שיטת בריסק הפכה את היכולת לחדש חידושי תורה יצירתיים, לשווה לכל נפש, ללא הכרח בבקיאות מקיפה הנרכשת בעמל של שנים, כנדרש על פי שיטת הלימוד המסורתית.

כשנשאל פעם רבי חיים מבריסק על שיטתו זו, כיצד היא מתיישבת עם העובדה שבגמרא אנו מוצאים פעמים רבות את הלשון "מפני מה אמרה תורה"? השיב רבי חיים כי הגמרא עצמה היא "תורה" והתורה עצמה בוודאי בכוחה לשאול "מפני מה". ואילו אנו צריכים רק ללמוד "מה" ולא "מפני מה".

רבנים שהושפעו משיטת בריסק

• רבי נפתלי טרופ
• רבי ברוך בער לייבוביץ
• רבי אלחנן וסרמן
• רבי איסר זלמן מלצר (בעל האבן האזל)
• רבי אריה לייב מאלין
• רבי שלמה היימן
• רבי חיים צימרמן
• רבי משה שמואל שפירא
• רבי נחום פרצוביץ
• רבי שמואל רוזובסקי
• רבי יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק, אם כי יש הטוענים ששיטתו שונה במהותה משיטת בריסק בגרסתה הקלאסית.
• רבי אהרן ליכטנשטיין

השפיע גם על רבי שמעון שקופ, ראש ישיבת שער התורה ומחבר ספר שערי ישר, בעת שהותו של רבי שמעון שקופ בישיבת וולוז'ין. לרבי חיים הייתה קבוצת תלמידים מצומצמת שרבי שמעון נמנה בה, שהיה מרצה להם את חידושיו ומפלפל עמהם בלימוד.

ספרים מרכזיים בשיטת בריסק

• חידושי רבנו חיים הלוי על הרמב"ם - מאת רבי חיים סולובייצ'יק.
• חידושי הגר"ח על הש"ס במהדורת "סטנסיל" - חידושים שלוקטו משמו של רבי חיים סולובייצ'יק.
• חידושי הגרי"ז על הש"ס - מאת רבי יצחק זאב סולובייצ'יק.
• חידושי מרן רי"ז הלוי על הרמב"ם - מהנ"ל.
• ברכת שמואל - ספרו של רבי ברוך בער מקמניץ.
• חידושי הגרנ"ט - חיבורו של רבי נפתלי צבי טרופ.
• קונטרס הביאורים - ספרו של רבי משה שמואל שפירא.
• שיעורים לזכר אבא מארי - שיעורי הגרי"ד סולוביצ'יק.
• שיעורי הרב אהרן ליכטנשטיין - סדרת שיעורים בשמונה כרכים, נרשם על ידי תלמידיו.

ראו גם

• חוג בריסק
• חידושי הגר"ח על הרמב"ם

לקריאה נוספת

• הרב שלמה יוסף זוין, אישים ושיטות, שורת מאמרים על אישי הלכה ושיטותיהם בתורה, תל אביב תשי"ב. מהדורה חדשה, ירושלים: קול מבשר, תשס"ו 2006
• שלמה טיקוצ'ינסקי, דרכי הלימוד בישיבות ליטא במאה התשע עשרה. ירושלים תשס"ד
• הרב אליהו הכהן מרגליות, יסודות ועקרונות בפרשנות התלמוד, תשע"ו
• הרב יוסף דב סולובייצ'יק, איש ההלכה

• Norman Solomon, The Analytic Movement - Hayyim Soloveitchik and His Circle, Atlanta: Scholars Press, 1993

קישורים חיצוניים

• השיטה_הבריסקאית והקריאה הצמודה - תגובה למאמרו של הרב אליקים קרומביין, "נטועים", גיליון י"א-י"ב, עמ' 95–151.
• בין בריסק לליובאוויטש, מאמר באתר "שטורעם" על ההבדל בין שיטת בריסק לשיטת לימודו של הרבי מליובאויטש.
• ר' אהרן ליכטנשטיין, הגישה המושגית-בריסקאית בלימוד התורה: השיטה ועתידה, "נטועים", גיליון י"ח, עמ' 9–38.
• ר' משה ליכטנשטיין, "מה פעל בריסק" "What Hath Brisk Wrought : The Brisker Derekh Revisited", מאמר באתר "YU תורה" (באנגלית).
• ר' משה ליכטנשטיין, על מה ולמה - לדרכה של הדרך הבריסקאית, המאמר הנ"ל בתרגום לעברית, 'והאר עינינו', תשע"ט, עמ' 473–491.
• ד"ר שלמה טיקוצ'ינסקי, תהליכי התקבלותה של של דרך ההבנה הבריסקאית בסוף המאה ה-19 סרטון באתר יוטיוב
• ישראל שפירא, גאוני ליטא שהתנגדו לשיטת העיון והפלפול הליטאית, באתר כיכר השבת
• ישראל שפירא,  כשהגרי"ז "עקר" את הסברות של הגר"ש שקופ, באתר כיכר השבת
• שיעורים של הרב מאיר ליכטנשטיין על שיטת בריסק (שיעורים 5–8, 15-11, 18-17), באתר של בית המדרש "תמיד" בבית שמש.

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

שיטת בריסק36075920Q4968689