איסתרק העיר בצדק על השמטת שמו של הרמב"ן.
הייתי עורך ומוסיף. אך ממידת דרף ארץ, כאשר הנושא פתוח, לשמוע את דעתכם.
איסתרק העיר בצדק על השמטת שמו של הרמב"ן.
הייתי עורך ומוסיף. אך ממידת דרף ארץ, כאשר הנושא פתוח, לשמוע את דעתכם.
שוב, הוא מרבה לעסוק בפשט אבל הוא לא אחד מ"פרשני הפשט". פרשני הפשט – הראב"ע, רשב"ם, רד"ק, ספורנו ודומיהם – נחרצים מאוד בעניין. הם מפרשים אך ורק פשט, עד כדי וויכוחים־לכאורה חזיתיים מול חז"ל.
בכלל, אם רש"י ורמב"ן הם פשטנים - מי הוא אפוא המפרש שאינו פשטן? הרי הכל נידון ביחס לשאר המפרשים.
אנחנו לא חולקים.
זו הטרמינולוגיה.
אני מדבר על "פשט" כאחד מרדכי הפרד"ס.
אתה משתמש, ולא רק אתה, במונח "פשט" כדי להגדיר קו מאוד ברור של מפרשים מסוימים.
לכן צריך למצוא פתרון, כדי להתייחס לשני הנושאים, הנכונים.
אני הערתי שצריך להכניס את הרמב"ן, לצד אזכור רש"י - ב'פשט' לפי איך שאני מתכוון.
רש"י אינו צמוד לפשט. זה בכלל לא הקריטוריון שלו.
ייתכן שגם ההדגרה שלו לפשט שונה, וכמו שלכל אחד מהפשטנים יש הגדרה אחרת לפשט. אבל אין זה מן העניין.
טוב, בדף השיחה השני - היה נראה לי בדעתך לא כך.
פירשתי את מה שכתבת שם: "רש"י מכנה את ההסברים האלה "פשוטו של מקרא", ואין כוונתו למה שאנו מתכוונים באמרנו פשש"מ. (אלא למה שהגמרא מתכוונת, ואמכ"ל)".
כאילו אתה ואני מודים לגישת ספרא, כפי שהצגתי בתחילת דף שיחה זה.
כפי הנראה טעיתי.
טוב, נעבור ל"הלכה למעשה". את סבך ההגדרות נותיר בחוץ, לכה"פ לע"ע.
האם אתה מסכים להצעת ספרא: "נראה לי ששניכם צודקים, רש"י נחשב למפרש הפשט, אך כמובן לא באותה קטגוריה של הרשב"ם והאבן עזרא. אם מבדילים ביניהם בתוך המשפט/ים, ייצאו כל הצדדים נשכרים, ועל הדרך גם הקוראים".
אם אתה מסכים, צריך להכניס את הרמב"ן להיכן שמכניסים את רש"י.
לא נכון, רש"י ורמב"ן לא שוים בדרכם בפשט רש"י נצמד בעיקר לדרשות חז"ל המתישבות על לשון המקרא כי סבר שזה הפשט (ורשב"ם התווכח איתו וכו'), והרמב"ן מרבה מאוד לפרש פשט לא כחז"ל בלי שום השוואה לרש"י. כמובן ההבדל הוא לא רק במקורות הפירוש אלא שממילא יש הבדל בסגנון.
הוא מפרש לעיתים פשט, אבל זו לא המגמה שלו.
להלכה למעשה, אפשר לפתוח פסקה שניה בפתיח, בה יצוין שרשב"ם כו' הם פשטנים מובהקים, ואח"כ יפורט בנפרד על רש"י ורמב"ן, בקצרה לפי העניין.