נחום טבת

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נחום טבת
נחום טבת
נחום טבת
לידה 4 ביוני 1946 (גיל: 77)
קיבוץ מסילות
לאום ישראלי
תחום יצירה פיסול
זרם באמנות מינימליזם, דלות החומר
השפעה מ רפי לביא, ולדימיר טטלין, קזימיר מלביץ'

נחום טבת (נולד ב-4 ביוני 1946 בקיבוץ מסילות) הוא פסל ומורה ישראלי לאמנות. הוא מכהן כפרופסור באקדמיה "בצלאל" לאמנות בירושלים שם הקים ומנהל את המסלול ללימודי המשך (החל משנת 2001) ואת התוכנית לתואר שני[1].

נחום טבת

ביוגרפיה

נחום טבת נולד בשנת 1946 בקיבוץ מסילות בעמק בית שאן, כבנם השני של מנדל טויב ופייגה לבית מארין. בזמן לימודיו בתיכון למד אמנות בסמינר "אורנים" אצל מרסל ינקו, קליר יניב וסימה סלונים[2]. בצבא שרת טבת כקצין בחיל השריון והשתתף במלחמת ששת הימים בחזית רמת הגולן. אחרי שלקח כמה שיעורים במכון אבני לאמנות בתל אביב, הופנה על ידי שרה לוי, בעלת גלריה, שהתרשמה מכישוריו, אל הצייר והמורה רפי לביא בעיר רמת גן.

בשנת 1971 הציג טבת לראשונה מעבודותיו בתערוכה קבוצתית שאצר לביא בבית האמנים בתל אביב. ב-1972 הציג טבת בתערוכה קבוצתית בגלריה שרה גילת בירושלים. בתערוכה השתתפה קבוצה של אמנים מתלמידיו של רפי לביא. עבודותיו של טבת בתערוכה השתמשו בטכניקת הקולאז', שהשימוש בה אפיין רבים מאמנים אלו שנודעו בדיעבד כמזוהים עם סגנון "דלות החומר". עבודותיו של טבת באותה עת עשו שימוש בסלוטייפ ונייר כדי ליצור "מבניות מופשטת-מנימליסטית"[3].

באוקטובר 1974 הציג טבת את העבודה "מיטות" בתערוכה ב"גלריה שרה גילת". בתערוכה בנה טבת מבני עץ דמויי מיטות, בגודל אחיד של 60 על 190 ס"מ. פיזורן בחלל יצר מתח בין אשליית השימושיות של האובייקטים כאובייקט ממשי לבין היותן תוצר אמנותי המהווה מערכת סגורה בעלת היגיון פנימי[4]. האמן רוברט ראושנברג היה בישראל, לרגל הקמת תערוכה במוזיאון ישראל וביקר ב"גלריה שרה גילת". בעת הביקור רכש ראושנברג מספר עבודות מטבת. אחר כך גם ארגן לטבת מלגה לשהות קצרה באירופה[5].

בשנת 1976 הציג טבת תערוכת יחיד בביתן בילי רוז לאמנות במוזיאון ישראל. בתערוכה יצר טבת מבנים גאומטריים העשויים מלוחות עץ סיבית. בניית המבנים וסידורם בחלל העמיד ערכים של סדרתיות ושל צירופי יחידות במרכז המודעות האמנותית[6]. בנוסף, הציג טבת עבודות העושות שימוש בזכוכית כמצע לפעולות ציוריות.

בינואר 1978 הציג טבת תערוכה בגלריה של ברטה אורדנג בניו יורק. ב-1979 הציג טבת תערוכה במוזיאון ברוקלין. ברישומים שהוצגו בתערוכות אלו יצר טבת עימות בין הצורות הגאומטריות המצוירות ביצירה לבין המצע עליהן הן צוירו. באחת העבודות, "עיגול על רקע שחור" (1978), הופיע עיגול על גבי נייר החתוך לצורה הדומה לסימן פלוס הפוך. בשנת 1980 חזר טבת לישראל. בריאיון עיתונאי הסביר טבת את חזרתו לישראל בהבנה כי לא הרגיש שהיה "חלק ממערכת תרבותית" בארצות הברית[7]. ת בשנות ה-90 העביר נחום טבת קורס במכללת בצלאל שנקרא "מינימל ארט בישראל, לאן נעלם אהוד פקר?"[8]

נחום טבת היה הקיצוני שבין האמנים המינימליסטים הישראלים במחצית שנות השבעים. הוא תפס את היצירה (פיסול בדרך כלל) כתהליך אמפירי, המבוסס על מערכת "הימנעויות" תוך כדי הפשטה מצמצמת (רדוקציוניסטית). מטרת תהליך היצירה הייתה העברת "מהות" המדיום הפלסטי. מה שחשוב היא נוכחותו והדרכים להבלטתו. כל יצירה שלו הייתה מערכת סגורה בעלת הגיון פנימי שאיפשר הצדקות פנימיות לכל פעולה. יצירותיו בדקו את מידת הצמצום האפשרית תוך כדי שמירת המוצר בתחומי הגדרות האמנות הפלסטית. לפחות שתי תכונות של יצירות אלו גורמות להן לשבות את כללי המשחק של המינימליזם ההיסטורי: א. יש בהן ממד פיוטי, אנושי ולירי שנובע מאופן הנגיעה בצבע, מיחסי גומלין "רגישים" בין קו רשום וקו מנוסר למשל, ומתחושת העשייה האנושית (רישום, ניסור וכיוצא באלה) המגולמת בעבודות. ערך מוסף פיוטי זה קיים בעבודות כאילו כלאחר יד, במקרה, כתוצר לוואי של העשייה. ב. חלק מעבודות אלו של טבת נראות כחפצים שימושיים: שולחנות, מיטות, לוחות עץ שנוסרו לשם שימוש ונזנחו באחד משלבי העשייה.

גלריה

השכלה

  • 1962 - אורנים, טבעון
  • 1968 - מכון אבני, תל אביב
  • 1969-1971 - אצל רפי לביא.

הוראה

  • מ-1980 - מלמד במחלקה לאמנות, בצלאל
  • 2001-2010 - ראש התוכנית ללימודי תואר שני באמנות, בצלאל.

פרסים

תערוכות יחיד

  • 1972 - גלריה שרה גילת, ירושלים
  • 1975 - "עבודות זכוכית", גלריה שמלה, דיסלדוף
  • 1976 - "עבודות, 1974-1976", מוזיאון ישראל, ירושלים
  • 1977 - "רישומים", גלריה אילן, פריז
  • 1977 - גלריה רוס, תל אביב
  • 1977 - מיצב רישומים, גלריה שרה גילת, ירושלים
  • 1978 - "רישומים ופסלים", גלריה שמלה, דיסלדוף
  • 1978 - "10 < 2", גלריה ברטה אורדנג, ניו יורק
  • 1979 - "הצבה לשני חדרים", גלריה ברטה אורדנג, ניו יורק
  • 1980 - "רישומים", גלריה שמלה, דיסלדוף
  • 1981 - "עבודות חדשות", גלריה הלל, ירושלים [קטלוג]
  • 1982 - "נרקיס 2 ועבודות חדשות", גלריה נעמי גבעון, תל אביב
  • 1982 - "נרקיס 1b, נרקיס 3a",‏ CUNY Graduate Center, ניו יורק [קטלוג]
  • 1984 - "תצוגה מיוחדת: עבודות, 1983-1984", מוזיאון ישראל, ירושלים
  • 1986 - "פסלים", קנסטהאלה מנהיים והגלריה החדשה אוסף לודוויג, אאכן, גרמניה [קטלוג]
  • 1987 - "פסלים", גלריה אמריך-באומן, ציריך
  • 1988 - "עבודות חדשות", גלריה ארטיפקט, תל אביב
  • 1991 - "שיעורי ציור: פסלים 1984-1990", מוזיאון תל אביב לאמנות, תל אביב [קטלוג]
  • 1993 - "פסלים קטנים", הגלריה של המחלקה לאמנות, אוניברסיטת חיפה, חיפה
  • 1995 - הגלריה העירונית, ברמן והמוזיאון העירוני הרפורד, גרמניה [קטלוג]
  • 1998 - "דף מקטלוג ועבודות אחרות", גלריה דביר, תל אביב
  • 1998 - גלריה ווטקינס, המחלקה לאמנויות, האוניברסיטה האמריקאית, וושינגטון די סי
  • 2004 - "שבע הליכות", מרכז לאמנות עכשווית (DCA), דנדי, סקוטלנד
  • 2005 - "Take Two",‏ Le Quartier, מרכז לאמנות עכשווית, קמפר, צרפת [קטלוג]
  • 2007 - "דבר דבר, נחום טבת: עבודות, 1994-2006", מוזיאון ישראל, ירושלים [קטלוג][11]
  • 2008 - מוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית, הרצליה
  • 2009 - המוזיאון לאמנות עכשווית, רומא, איטליה
  • 2012 - "פנסיון" (ביחד עם גרגור שניידר), גלריה חזי כהן, תל אביב-יפו[12]
  • 2012 - "פסלים קטנים, 1980 - 2012", הגלריה האוניברסיטאית, אוניברסיטת תל אביב, תל אביב[13].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ חגית פלג רותם, ‏בחינת בגרות / תערוכת בוגרי תואר שני בבצלאל, באתר גלובס, 3 ביוני 2008
  2. ^ ראו: נחום טבת, גזית, כרך ל"ב, חוברת א-ד, 1976, עמ' 73.
  3. ^ ראו: עפרת, גדעון, האסתטיקה היא התהליך, דבר, 28 במאי 1976.
  4. ^ ראו: צלמונה, יגאל, נחום טבת: חפצים, מושג, ינואר 1976, עמ' 49.
  5. ^ טובי ארבל, לגעת בחומר, כותרת ראשית, 27 באוגוסט 1986
  6. ^ ראו: נחום טבת. עבודות 74–76. מוזיאון ישראל, ירושלים, מוזיאון ישראל, ירושלים, 1976, עמ' 6.
  7. ^ גל, נעמי, תערוכה, ידיעות אחרונות, 18 בספטמבר 1981.
  8. ^ קיר אמן: דניאל שושן, עכבר העיר, 16 במאי 2008
  9. ^ אבנר שפירא, נחום טבת - זוכה פרס שר התרבות למפעל חיים באמנות, באתר הארץ, 17 בדצמבר 2007
    חיים דעואל לוסקי, העיר ת"א, איש הרנסאנס במבוי סתום, באתר הארץ, 15 בינואר 2008
  10. ^ נחום טבת - אתר א.מ.ת
  11. ^ חמדה רוזנבאום, עכבר העיר, נגרות למתחילים ולמתקדמים, באתר הארץ, 14 ביוני 2007
  12. ^ נחום טבת וגרגור שניידר - פנסיון, באתר הארץ
  13. ^ נחום טבת - פסלים קטנים, 1980 - 2012, באתר הארץ
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0