נחום פפר
נחום פָּפֶּר (1887 חרסון, רוסיה - 31 בדצמבר 1936 נהלל) היה מהנדס ומודד קרקעות מוסמך, שעסק במדידה וסימון קרקעות מטעם חברת "הכשרת הישוב", בשותפות עם יהושע חנקין. התמחה בשיטת רישום הקרקעות הטורקית. עבד בחברת הנפט האנגלו-עיראקית (I.P.C) ובשובו משליחות מטעמה בעיראק, נהרג בתאונת מטוס ליד עפולה.
קורות חיים
נחום פפר (Paper) נולד בשנת 1887 בחרסון שבאוקראינה לאביו אליעזר פפר ושרה (לבית סברדלוב). נחום היה האח החמישי מתוך 8 אחים ואחיות. סיים את בית הספר הריאלי בעיר והמשיך ללימודי הנדסה באוניברסיטה שבעיר. ב-1904 עלתה משפחתו ארצה, במסגרת העלייה השנייה, אך ההורים התעקשו שנחום יישאר לסיים את לימודיו[1]. בתקופת לימודיו הצטרף לתנועת הפועל הצעיר ובנוסף נעשה חבר פעיל במפלגה הסוציאליסטית של רוסיה והשתתף במהפכת 1905 ובעקבות כך נאסר על ידי משטרת הצאר והוגלה לשנתים לסיביר.
ב-1906 עלה נחום ארצה כאן הכיר את פניה איתין (בתו של אהרון איתין) וב-1908 התחתנו. לאחר החתונה נסע הזוג הצעיר ללימודים בצרפת (נחום למד הנדסה בננסי ובטולוז) וב-1910 חזרו ארצה והתיישבו בתל אביב.
לאחר שובו מצרפת עמד נחום בבחינות הממשלתיות למודדים מוסמכים בארץ והחל לעבוד כמהנדס מודד ושמאי קרקעות ומונה למהנדס עירוני בנפת רמלה. במסגרת תפקידו עסק במיפוי קרקעות של המושבות רחובות, גדרה, עקרון וראשון לציון ובמקביל הצטרף לקבוצת שומרים ששמרה על תל אביב[2].
ב-1914 עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה התעת'מן נחום, התגייס ללצבא האימפריה העות'מאנית ושירת כמהנדס אזרחי בסלילת כבישים. נחום ניצל הזדמנות זו והבריח חומרי נפץ, נשק ותחמושת לחבריו השומרים. ב-1917, בתקופת שירותו של נחום בצבא גורשה משפחתו והוריו לגליל (תחילה ישבו בסג'רה ואחר כך בטבריה).
עם סיום המלחמה חזרה משפחתו מטבריה לתל אביב ונחום שהשתחרר מהצבא חזר גם הוא. הוא החל לעבוד כמהנדס פיתוח במחלקה הטכנית של ועד הצירים (ששם לו למטרה לשקם את יהודי ארץ-ישראל), עבר לעבוד כמודד קרקעות בחברת הכשרת הישוב- המשרד הארצישראלי (מיסודם של אוטו ורבורג וד"ר ארתור רופין). במסגרת תפקידו רכש נחום ידע רב בתחום החוקתי עות'מאני של רישום מקרקעין בטאבו וספרי אחוזה.
ב-1919 עברה משפחתו של נחום, לרגל עבודתו, לירושלים. ב-1920 נבחר נחום לאספת הנבחרים הראשונה של יהודי ארץ ישראל ובאותה שנה היה נחום בין מקימי ארגון ההגנה.
ב-1923 היה נחום, יחד עם אליעזר ילין (בנו של דוד ילין ובעלה של תלמה ילין), בין מייסדי "האגודה הטכנית העברית בארץ-ישראל" (לימים אגודת האינג'ינרים והארכיטקטים בישראל).
ב-1924 היה שותף (עם שמואל דיין וחיים שורר) למשלחת לחורן שיצאה לבדוק אפשרויות התיישבות באזור[3].
ב-1925 עבר חיפה שם ניהל את מחלקת המדידה של חברת הכשרת היישוב וב-1927 מונה למהנדס ראשי ומנהל המחלקה הטכנית של החברה (בעקבות פטירתו של המהנדס הראשי יוסף טריידל). ב-1930 פתח נחום חברת מדידות עצמאית בחיפה אך המשיך את לתת את שרותיו להכשרת היישוב.
ב-1930 מינה משרד המושבות הבריטי את ועדת שו (Shaw) לחקור את מאורעות תרפ"ט ונחום היה בין חברי הוועדה שהכינה חומר לתזכיר של הסוכנות היהודית שהוגש לוועדה.
ב-1934 החל נחום לעבוד בחברת הנפט האנגלו-עיראקית (I.P.C) בחיפה ומתוך הכרה בכישוריו מונה לאחר זמן מה למהנדס אחראי ומנהל המחלקה הקרקעית של החברה. במסגרת תפקידו נדרש נחום לנסוע מדי פעם לעיראק על מנת לתאם את בניית הצינור. בדצמבר 1936 שהה נחום בעיראק אך כששמע על קונצרט מיוחד של התזמורת הסימפונית הארץ-ישראלית בניצוחו של ארתורו טוסקניני החליט לחזור מייד אולם מזג האוויר הסוער גרם להתרסקות המטוס בשדה תעופה ליד עפולה ונחום ועוד נוסע נהרגו[4]. נחום נקבר בבית הקברות של נהלל.
לנחום ופניה נולדו 3 ילדים: יזהר (נולד בתקופת הלימודים בצרפת), רות ועכסה. פניה נפטרה ב-1967. לאחר מותו של נחום המשיך בנו יזהר לנהל את משרד המדידות אך לאחר מספר שנים מכר אותו.
מורשתו
נחום היה מהראשונים שיצר מפות מפורטות של אזורים שונים בישראל. הוא הניח את היסודות של תחום הקרטוגרפיה בארץ ויצר ארכיון מפות במסגרת עבודתו בהכשרת היישוב. נחום פעל לשפר את מקצוע המדידה בארץ והכשיר אנשי מקצוע רבים בתחום. היה פעיל בארגון הארצי של מודדי קרקעות.
לקריאה נוספת
- שמואל דיין, עם אבות ההתיישבות, הוצאת מסדה, 1968, עמודים 357-367
קישורים חיצוניים
- נחום פפר – נהרג בתאונת מטוס באתר "סיפורי ארץ-ישראל - מצבות מדברות 1950 – 1850"
- דוד תדהר (עורך), "נחום פפר", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ז (1956), עמ' 2957
- מרב ירון בר ניב תולדות המשפחה
- זלמן ליפשיץ, נחום פפר ז"ל, דבר, 3 בינואר 1937
הערות שוליים
- ^ עם נחום נשארה גם אחותו בלומה שלמדה בקורס אחיות מיילדות וגם במקרה הזה רצו ההורים שתסיים את לימודיה. בלומה סיימה לימודיה ב-1904, עלתה ארצה ב-1905 ונישאה כאן לאליהו ינאי (יאנובסקי)
- ^ בקבוצת שומרים זו היו גם אליהו גולומב, דב הוז, משה שרת, יצחק אולשן (אולשנסקי), אברהם קריניצי ועוד
- ^ חיים שורר, על אדמה יהודית בגולן - סיור ב-1924, דבר, 14 ביולי 1967
- ^ הנוסע השני שנהרג בתאונה היה ג'ק ג'ון אסקדייל ליטל מסקוטלנד ששימש כמפקח תנועת דלק בחברת הנפט
