נחום שריג
 | |
| סא"ל נחום שריג, מפקד חטיבת הנגב ראשון מימין, לשמאלו: יצחק רבין. מרץ 1949. | |
| לידה |
25 בנובמבר 1914 ירושלים |
|---|---|
| פטירה |
27 ביולי 1999 (בגיל 84) ישראל |
| כינוי | סרגיי |
| השתייכות |
 פלמ"ח צבא הגנה לישראל |
| תפקידים בשירות | |
| |
| פעולות ומבצעים | |
| מלחמת העצמאות | |
| תפקידים אזרחיים | |
| מזכיר הקיבוץ המאוחד, ראש המועצה האזורית הגלבוע, יוזם תנועות ביטחוניות התנדבותיות | |
| הנצחה | |
| רחוב על שמו בבאר שבע | |
נחום שריג (וייספיש) (25 בנובמבר 1914 – 27 ביולי 1999) היה ממפקדי הפלמ"ח הבולטים ומפקד חטיבת הנגב במלחמת העצמאות, שלאחריה פרש מצה"ל ושב לקיבוצו, בית השיטה. שימש כמזכיר הקיבוץ המאוחד וכראש המועצה האזורית הגלבוע.
ביוגרפיה
שריג נולד בירושלים, על גבול שכונת מאה שערים, לשרגא ויוכבד וייספיש, משפחה חרדית, דור שביעי בירושלים, מצאצאי הרב נחום לעוי משאדיק. אביו יצא לארצות הברית לצורכי פרנסה ונחום גדל ללא אביו. מצעירותו נמשך אל פעילות ההגנה ותנועות הנוער החילוניות. בנעוריו הצטרף לתנועת המחנות העולים, במסגרתה יצא להגשמה ב"קבוצת החוגים" שייסדה את קיבוץ בית השיטה. נישא לסופרת תקוה שריג, בתו של הרב ד"ר יוסף הלוי זליגר, מייסד תחכמוני. אחד ממנהיגי נטורי קרתא, לייב וייספיש, היה בן דודו[1]. שריג ווייספיש שמרו על קשר בבגרותם ובמקביל, ניהלו ויכוחים על הנושאים בהם היו חלוקים בדעותיהם.
כשהוקם הפלמ"ח ב-1941 הצטרף אליו שריג ושירת תחת פיקודו של יגאל אלון. בינואר 1944 פיקד על החוליה שכפעולת הרתעה חבלה קשות בפלסטיני תושב ביסאן, שעינה בת קיבוץ[2] . בסוף 1944, בעת הארגון הראשוני של פלוגות הפלמ"ח בגדודים, מונה למפקד הגדוד הראשון של הפלמ"ח. הוא פיקד על הפעולה לשחרור המעפילים במחנה עתלית[3], באוקטובר 1945, ועל הפשיטות על מתקני הרדאר הבריטיים על חוף הים התיכון[4]. לאחר מכן, מונה למפקד הגדוד הרביעי של הפלמ"ח שהיווה אז למעשה את המפקדה של היחידות המיוחדות של הפלמ"ח.
במלחמת העצמאות
עם פרוץ מלחמת העצמאות, קיבל שריג את האחריות על פעילות הפלמ"ח בנגב ומאוחר יותר, כשאורגנה חטיבת הנגב, קיבל את הפיקוד עליה והיה מפקדה במשך כל מלחמת העצמאות. בתחילה אף נקראה החטיבה "חטיבת סרגיי" על שם כינויו של שריג בפלמ"ח. בעת פלישת הצבא המצרי והקרבות הקשים שהתחוללו סביב נקודות היישוב העבריות בנגב, התנגד שריג לפינוי הילדים והנשים מהנקודות שבמצור מחשש שצעד כזה יביא לירידה בכושר העמידה של היישובים.[5]
שלושת המבצעים הגדולים בהם נטלה חלק חטיבת הנגב בפיקודו היו: מבצע יואב בו הצליחו כוחות החטיבה לכבוש את באר שבע, מבצע חורב בו השתלטה החטיבה על קו ביר עסלוג'-עוג'ה אל-חפיר ועל חלקים במזרח חצי האי סיני ומבצע עובדה בו נכבש הנגב הדרומי כולל אילת.
עם הגעת החטיבה לחופי הים האדום השתתף נחום שריג בטקס הנפת דגל הדיו באום רשרש. הוא היה זה שפקד על חייליו להכין את הדגל לקראת סיום מבצע עובדה, ומסר אותו לאברהם אדן (ברן) על מנת שיגיע רגלית לאום רשרש ויניף אותו שם. נחום שריג יצא אחריו עם שני ג'יפים, חצה את גבול מצרים תוך הסתכנות בתקרית צבאית, ואסף את אדן עם שניים מחייליו על מנת שיגיעו ראשונים לאום רשרש.
לאחר המלחמה
בתום מלחמת העצמאות שוחרר מצה"ל ושב לקיבוץ בית השיטה. בשנת 1962 הוענקה לו אזרחות כבוד של באר שבע[6].
בין תפקידיו בשנים שלאחר מכן: כהונה כמזכיר תנועת הקיבוץ המאוחד (בשנים 1967-1972) וכהונה כראש המועצה האזורית הגלבוע. כמו כן, מילא בקיבוצו את תפקיד המזכיר ב-10 קדנציות.
לאחר מלחמת יום הכיפורים, בה נהרג בנו, המשורר והמלחין יוסף שריג, היה היוזם המרכזי להקמת התנועה ההתנדבותית שכונתה אז "הבריגדה הכחולה" ופעלה בבסיסי צה"ל לשיקום מערך הלוגיסטיקה.[7] כמו כן, יזם הקמת תנועה התנדבותית נוספת, "אביץ", לסיוע בביצור יישובי הצפון.
בן נוסף של נחום שריג הוא רן שריג, מפקד חטיבה 179 במלחמת יום הכיפורים, ולאחר מכן סגן מפקד אוגדה.
ב-1984 היה ממקימי עמותת דור הפלמ"ח שמטרתה הייתה הנצחת פעולות הפלמ"ח ואף שימש כיושב ראש שלה עד פטירתו.
נחום שריג נפטר בי"ד באב תשנ"ט ונטמן לצד רעייתו תקוה בקיבוצו בית השיטה.
העיר באר שבע קראה רחוב על שמו בשכונת רמות.
לקריאה נוספת
- משה גבעתי, "בדרך המדבר והאש - תולדות גדוד 9", תל אביב: הוצאת מערכות וההוצאה לאור של משרד הביטחון, תש"נד - 1994.
- מרדכי נאור, "עמוד האש על הכרמל: מבצעי הפלמ"ח נגד תחנות הרדאר הבריטיות בשנים 1946-1947", הוצאת משרד הביטחון, 2006.
- מאיר פעיל, אברהם זהר ועזריאל רונן, "פלמ"ח: פלוגות המחץ של ה"הגנה", 1949-1941", תל אביב: הוצאת משרד הביטחון ועמותת גלילי, 2008.
קישורים חיצוניים
- נחום שריג, באתר הפלמ"ח
- דף לזכרו, באתר קיבוץ בית השיטה
- ביוגרפיה מאתר "בית יגאל אלון"
- ביוגרפיה באתר המועצה האזורית גלבוע
- קרני עם-עד, איפה היית ב-10 באוקטובר 1945?, "הקיבוץ", 4 במרץ 2004.
הערות שוליים
- ^ ר' לייבלה וייספיש חסיד של ניטשה, מעריב, 30 ביוני 1970
- ^ סרסנוך יא מוחמד באתר זמרשת
- ^ תהילה עופר, כך סייעו 'מורים לעברית' לרבין לפרוץ אל מחנה עתלית, מעריב, 8 בדצמבר 1985.
- ^ מרדכי נאור, "עמוד האש על הכרמל: מבצעי הפלמ"ח נגד תחנות הרדאר הבריטיות בשנים 1946-1947", הוצאת משרד הביטחון, 2006, עמוד 28.
- ^ על פי סרט תעודי אודות נחום שריג, שהופק על ידי עמותת "דור הפלמ"ח" ב-1999 והוקרן בערוץ ההיסטוריה ב-6 ביולי 2007
- ^ אזרחות כבוד הוענקה לנ. שריג, מעריב, 6 במאי 1962
- ^ יוסף מיכלסקי, חטיבת נחום משקמת טנקים, דבר, 16 באוקטובר 1974
