נחותי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הנחותי (מילה ארמית שפירושה "היורדים", מכונים גם רבותינו היורדין מארץ ישראל) היו חכמים בתקופת התלמוד שהיו יורדים מארץ ישראל לבבל ועולים מבבל לארץ ישראל ומשמשים כשליחים ומגשרים בין שני המרכזים הגדולים של האמוראים יוצרי התלמוד בבלי והתלמוד הירושלמי. קשר זה התקיים לפחות כמאה וחמישים שנה[1].

הסבר השם

חז"ל מכנים את פעולת האדם היוצא מארץ ישראל לארץ אחרת בשם ירידה, על-פי העקרון ההגותי ש"ארץ ישראל גבוה מכל הארצות"[2]. עקרון זה בא לידי ביטוי כבר בתורה בפסוק: "אנכי ארד עמך מצרימה ואנכי אעלך גם עלֹה"[3]. המילה "יורד" בארמית היא: "נחת", וברבים "נחותי".

מרכזי התורה וההנהגה הגדולים של היהדות בתקופת התלמוד היו בבבל ובארץ ישראל, ובין מרכזים אלו התקיים קשר באמצעות אותם חכמים שחזרו ועברו בין המרכזים הנ"ל. לכן יש מי שמכנה את ה"נחותי" בשם: "מקשרים"[4]. יש חכמים שעברו לארץ ישראל אחרי תקופה ארוכה שבה למדו בבבל, וכן להפך. גם מבין אלה היו שכונו 'נחותי', כי עם עוברם למרכז השני העבירו מסורת תלמודית רבה.

יש מקומות בגמרא שבהם מכונים הנחותי גם בשם "נחותי-ימא" - יורדי הים. אך יש הטוענים כי זו שגיאת העתקה, עקב העובדה שבמקומות אחרים מדווחת הגמרא על שאלות אודות צמחים ובעלי חיים שנשאלו מנחותי ימא[5]. אכן, אפשר כי אין זו שגיאה, אלא הכוונה ב"ימא" איננו לים, אלא לכיוון ימה - למערב (כך מפרש רבנו חננאל בסוכה מג, א: "כל נחותי מערבא..."), והכוונה אפוא ליורדי מערב, שמוצאם מארץ ישראל שבמערב[6].

סיום התקופה

בשנת 305 פרש דיוקלטיאנוס מתפקידו כקיסר האימפריה הרומית. הייתה זו תחילת תקופות של מלחמות אזרחים וחוסר יציבות, אשר כתוצאה מזה התרופף השלטון הרומי בארץ ישראל, והיהודים נרדפו. בייחוד חשו זאת חכמי טבריה וציפורי ובית שערים, חלקם עברו לקיסריה עירו של רבי אבהו המקורב לשלטונות, וחלקם הוגדרו כנחותי וירדו לבבל ולא שבו עוד.

חכמים שכונו בתואר זה

בין האמוראים המפורסמים שכונו בתואר זה ודבריהם צוינו בגמרא נמנים החכמים הבאים:

חכמים שלמעברם מבבל לארץ ישראל או להפך הייתה השפעה רבה

חכמים נוספים המוזכרים שהיו במסעות תדירים מארץ ישראל לבבל

ראו גם

לקריאה נוספת

הערות שוליים

  1. ^ "לפי מפת ים ההלכה בעריכת אבא קובנר, הוצאת בית התפוצות
  2. ^ תלמוד בבלי, מסכת קידושין ס"ט ע"א
  3. ^ בראשית מו, ד
  4. ^ "כך במפת ים ההלכה בעריכת אבא קובנר, הוצאת בית התפוצות.
  5. ^ ר' יצחק אייזיק הלוי, דורות הראשונים, חלק שני, ברלין-וינה תרפ"ג, עמ' רמ"ד בהערה קכז
  6. ^ פורטל הדף - יורדי ארץ ישראל / יעקב צ. מאיר
  7. ^ ”ורבותינו היורדין מארץ ישראל; ומנו? עולא [...] וחברינו היורדים מארץ ישראל; ומנו? עולא.” (תלמוד בבלי, מסכת ברכות לח,ב)
  8. ^ "כי אתא רבין וכל נחותי [...]", תלמוד בבלי, מסכת חולין קא,ב, קכד,א, מסכת סוכה מג,א
P religion.png ערך זה הוא קצרמר בנושא דת ובנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0