נחל השיטים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

נַחַל הַשִּׁטִּים הוא אזור הנמצא ממזרח לירושלים, המוזכר בנבואות יואל הנביא. הנחל נקרא, ככל הנראה, על שם עצי השיטה שגדלו בו, אך אפשר כי הנביא בחר בשם זה, שאינו שכיח, מתוך כוונה לתאר את צחיחותו של הנחל. צמד המילים "נחל השיטים" מופיע רק בספר יואל, והאתר המקראי "שיטים" מופיע עוד ארבע פעמים בתנ"ך כמקום בערבות מואב. אתר זה הוא אבל השיטים אשר היה התחנה האחרונה במסעם של בני ישראל טרם כניסתם לארץ ישראל.

זיהוי המקום

מקובל כי העץ הקרוי בימינו שיטה (שם מדעי: Acacia) הוא אותו עץ הנקרא בתנ"ך שיטה ובערבית סנט (سنط) ואשר גדל באפיקי נחלים במדבר. מספר מקומות בארץ ישראל נקראו על שם העץ, לרבות אזור השוכן מול העיר יריחו, בצידו המזרחי של נהר הירדן[1].

התחנה הראשונה ממנה יצאו בני ישראל לכיוון ארץ ישראל הייתה השיטים. בעת כיבוש הארץ הקים יהושע בן נון את מחנהו הראשון ממערב לירדן בגלגל. בנבואות יואל מדובר על מעין מים חיים שיצא מהר הבית וישקה את נחל השיטים: ”וְהָיָה בַיּוֹם הַהוּא יִטְּפוּ הֶהָרִים עָסִיס, וְהַגְּבָעוֹת תֵּלַכְנָה חָלָב, וְכָל-אֲפִיקֵי יְהוּדָה, יֵלְכוּ מָיִם; וּמַעְיָן, מִבֵּית ה' יֵצֵא, וְהִשְׁקָה, אֶת-נַחַל הַשִּׁטִּים” (ספר יואל, פרק ד', פסוק י"ח). נראה כי הנביא יואל אמנם התכוון בשם זה לנחל קדרון שבתחום אגן הניקוז שלו נמצא הר הבית.

מן ההשוואה לספר זכריה, פרק י"ד, פסוק ח': ”וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא, יֵצְאוּ מַיִם-חַיִּים מִירוּשָׁלִַם, חֶצְיָם אֶל-הַיָּם הַקַּדְמוֹנִי, וְחֶצְיָם אֶל-הַיָּם הָאַחֲרוֹן: בַּקַּיִץ וּבָחֹרֶף, יִהְיֶה” ובמיוחד למקור המובא בספר יחזקאל (פרק מ"ז, פסוקים א'-י"ב). נראה כי שמו של הנחל מרמז לחלקו התחתון של הנחל אשר עובר במדבר יהודה.

חוקר המקרא יוליוס ולהאוזן התקשה בזיהוי נחל השיטים עם נחל קדרון, כיון שנחל קדרון מוכר בשמו. לכן הוא הציע לראות בוואדי א-סנט (ואדי א-סנט הוא שמו הערבי של עמק האלה), שם בעל דמיון צלילי, כאשר הוא מסתמך על הכתוב בספר זכריה י"ד, אשר שם מתוארת זרימת מים מירושלים גם לעבר ים המלח גם לעבר הים התיכון. אך גם בנבואות זכריה עיקר הפלא המובע בנבואה הוא בזרימת המים לעבר מדבר יהודה היבש רב ימות השנה. לשיטתו הקביעה מורידה מן המעשה הניסי את עיקר מובנו ואף אינה יכולה להתקבל הגיונית מבחינה גאוגרפית. ישנם חוקרים אשר מזהים את מקומו של הנחל במזרח ירושלים.[2]

מכיוון, שאזור הר הבית מתנקז דרך נחל קדרון לאזור המדברי, שצפוני לים המלח נראה כי השם נחל השיטים מכוון לחלקו התחתון של נחל קידרון באזור ים המלח ומדרום ליריחו ואכן עצי שיטה גדלים במקום עד עצם היום הזה.

הערות שוליים

  1. ^ ספר יהושע, פרק ב', פסוק א'
  2. ^ בן ציון לוריא, ומעין מבית ה' יצא..." (יואל ד', יח), בית מקרא, כרך טו, חוברת א (מ), כסלו תש"ל, עמ' 4.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0