נחל נשר
נַחַל נֶשֶׁר (בערבית: ואדי א-טבל) זורם במורדותיו המזרחיים של הר הכרמל ומתחבר לנחל הקישון.
משמעות שמו בערבית של הנחל, ואדי א-טבל - נחל התוף, משום רעש התיפוף היוצרות האבנים המידרדרות בזמן שיטפון, כנראה בשל הימצאות חללים קרסטיים בתשתית הסלע.[1]
גאוגרפיה
ראשית הנחל בשלושה יובלים היורדים מקו פרשת המים. אחד יוצא מצומת דמון, השני מכביש 672 עוספיה-חיפה כ-0.5 ק"מ ממזרח לצומת דמון, השלישי יורד מהשכונה בעוספיה שמצפון לרום כרמל לעבר עין נשר. שלושת היובלים מתחברים ויוצרים יחדיו את נחל נשר. נקודת החיבור נמצאת כ-200 מטר מצפון לעין נשר. באזור עין נשר נכנס הנחל לשמורת הר הכרמל (נשר).
שלושת יובליו של הנחל חתורים באדמת הקירטון ולכן יש להם שיפוע מתון. לאורך היובלים אפשר לראות שרידי טרסות. בנקודת החיבור של היובלים נוצר אזור פתוח רחב. מצפון לנקודת ההתחברות לאחר שהנחל זורם כמה מאות מטרים האדמה מתחלפת מקירטון רך לסלע דולומיט קשה, וערוץ הנחל נעשה קניוני, הכולל מדרגות רבות בגובה של עד 2 מטר. בחורף זרימת המים יוצרת מפלים.
מדרונות ההר באזור הקניוני מכוסים בחורש ים תיכוני של עצי אלון מצוי, בר זית, מורן החורש, קטלב וער אציל. לאחר מכן נכנס הנחל לשטח השיפוט של העיר נשר. גשר בטון עליו סלול כביש 7212 עובר מעל ערוץ הנחל. בסמוך לגשר נשפך אל נחל נשר יובל המגיע מדרום מערב. מעל יובל זה נמתח הרכבל שהוביל את החומר שנחצב במחצבת "חרייבה" של נשר מפעלי מלט ישראליים לבית החרושת אשר נמצא בתחתית כביש 7212. מעל כביש 7212 מספר מחסי בטון שנבנו להגנה הנוסעים בו מפני נפילת מטען מהרכבל.
בהמשך בערוץ הנחל מצוי בור מרובע שגודל פתחו הוא 70x80 ס"מ. מבור זה יורד קמין קרסטי הנקרא "הוטה". עומקו הכולל של הבור הוא 87 ס"מ. לאחר מכן לפני תפנית הברך החדה של הנחל יורד קניון הנחל בסדרה של מפלים בין קירות זקופים. המפל התחתון גובהו מגיע עד 7 מטר. לאחר סדרת המפלים פונה הנחל בזווית של 90 מעלות צפונה ונכנס לשטח המחצבה שהוקמה בנחל. מחצבה זו נסגרה בשנת 2009 על פי דרישת עיריית נשר.
בסקר הארכאולוגי שנעשה בנחל על ידי יעקב עולמי, שלמה סנדר ואלדד אורן נמצאו בגיא ליד הנחל חרסים ואבני פסיפס וכן אגן ריסוק של בית בד. השערת הסוקרים הייתה שהשרידים הם של חרבת עַקָּארָה ששרידיה נמחו כליל.
חלקו התחתון של נחל נשר מהמחצבה עד רחוב המגינים בנשר הוא סבך של חורש ים תיכוני ללא שבילים מוסדרים. בסבך זה חיים שפע של חזירי בר ונמיות אשר מדי פעם מגיחים מתוך החורש לשכונותיה של העיר נשר במיוחד לגבעת נשר ורמות יצחק. עד שנות השבעים של המאה ה-20 נהגו תושבי נשר לטייל בחלקו זה של הנחל. במעלה הנחל ליד המחצבה נבע מעיין קטן שנקרא בפי התושבים "מעיין הרועים" ובמפות מופיע כ"עין חנן". מעיין זה כוסה ונסתם עם הרחבת כביש 705. ביציאה מהנחל היה שטח פתוח של חורש שבו התקיימו מדי קיץ קייטנות שהופעלו על ידי מועצת נשר. אזור זה נבנה בחלקו והיתר כוסה בסבך צמחייה בלתי עביר. הכניסה היחידה לאזור זה אפשרית עתה רק מתוך האזור שליד המחצבה ובית הקברות של נשר.
במלחמת העולם הראשונה בעת כיבוש חיפה, עלה כוח של פרשים אנגלים "שרווד ריינג'רס" בנחל נשר בתנאי קרקע קשים אל רכס ההר, ובהדרכת תושב דרוזי הגיעו לרכס המערבי, הקדמי, של הכרמל. החיילים הרכובים ניטרלו את התותחים האוסטרים אשר הוצבו להגן על המעגן של מפרץ חיפה. כוח זה השתתף בקרב המכריע על חיפה ביום 23 בספטמבר 1918.[2]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ מדריך ישראל החדש כרך 5: הכרמל וחופו ורמות מנשה, בעריכה סלמאן אבו רוכן ויעקב שורר, הוצאת משרד הביטחון 2001 עמ' 163-164
- ^ זאב וילנאי, אריאל אנציקלופדיה לידיעת ארץ-ישראל, ערך חיפה, עמוד 2,347
