ניב (שן)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ניביו הארוכים של הסמילודון.חייה ממשפחת החתוליים שמינה נכחד מן העולם.

ניבים הם קבוצה של שיניים חדות הקיימות בקרב יונקים, המשמשות לשיסוע המזון ולביתורו, כדי להקל על אכילתו.

אצל בעלי חיים רבים משמשים הניבים גם כנשק או אמצעי הרתעה, וצמחו לגדלים ניכרים, בין אם המין טורף או צמחוני. לדוגמה, קבוצת בעלי ניבי חרב התאפיינה בניבים ארוכים ששימשו אותו כטורפים, ואילו אצל הניבתן והחדשן חדקרן הם משמשים לתפקידים אחרים.

לבני האדם ולמרבית היונקים ארבעה ניבים בפיהם, המסודרים בקדמת הפה בצידי השיניים החותכות, כך שבכל רבע של הפה קיים ניב אחד.

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ניבים בוויקישיתוף
Gray490.png ערך זה הוא קצרמר בנושא אנטומיה. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.