רבי נסים אוחנה
 | |
| לידה |
1882 מדיאה, אלג'יריה |
|---|---|
| פטירה |
1962 (בגיל 80 בערך) חיפה, ישראל |
הרב נסים בנימין אוחנה (מדיאה - דצמבר 1881, חיפה - 1962) היה סגן הרב הראשי במצרים, רב ראשי בעזה, בחיפה ובמקומות נוספים.
ביוגרפיה
נולד בראש חודש טבת תרמ"ב במדיאה שבאלג'יריה. אביו, המקובל מסעוד (גד) אוחנה, היה ידוע באהבתו לציון והחליט להשתקע בארץ ישראל ובגיל 6 שנים עלה נסים עם משפחתו לירושלים. בגיל 18 החל ללמוד בישיבה ובגיל 21 הוסמך לרבנות על ידי הרב יעקב שאול אלישר, הרב חיים משה אלישר והרב שמואל סלנט. בגיל 22 הוא נישא למרים, בתו של הרב נחמן בטיטו.
החל מ-1907 היה הרב של יהודי עזה במשך 5 שנים, שם ייסד בית ספר ללימוד תנ"ך ותלמוד בשפה העברית, ואליעזר בן-יהודה נכח בפתיחה שלו. בנוסף, הוא התקין שם מקווה טהרה לנשים, ויזם הקמה של בית עלמין.
בגיל 30 שב לירושלים, לאחר פטירת אשתו מרים. באותה שנה, לאחר שהתחתן בשנית עם פרלה פרירה, בתו של הרב יצחק משה פרירה, עבר הרב אוחנה לבדו לניו יורק על-מנת לכהן שם כרב לקהילת יוצאי חלב, שם לימד עברית ותורה במשך שנתיים.
ב-1915 עזב הרב אוחנה את ניו-יורק ושב לירושלים, אך עקב מלחמת העולם הראשונה, בהיותו בעל נתינות צרפתית, הוא אולץ על ידי שלטונות העות'מאנים להגר עם משפחתו לאלכסנדריה שבמצרים. לאחר חצי שנה באלכסנדריה נבחר לרב האי מלטה, שם כיהן חמש שנים.
בשנת 1920 הוזמן הרב אוחנה על ידי הרב חיים אלישר להיות הרב הראשי של פורט סעיד. הרב אוחנה נענה להצעה ובפורט סעיד הוא הרביץ תורה וייסד את בית הספר העברי "זיכרון משה". חיים ויצמן הוזמן לירות את אבן הפינה של בית ספר זה. בזמן שהותו במצרים, השתתף הרב אוחנה במסיבת תה שמלך מצרים, פואד הראשון, ערך ב-1924. ב-1935 מונה לראש בית-דין, וסגן ראש הרבנים למצרים. הרב אוחנה פעל למען הפצת הציונות בקהילתו, הטיף לחינוך דתי לאומי והיה מזוהה עם המזרחי[1].
ב-1947 מונה לראש בית-דין ורב ראשי לעדה הספרדית לעיר חיפה והמחוז (שכלל את היישובים מעכו עד חדרה). באותה שנה אמר דברי זיכרון על צדוק ליסבונה שנהרג בעת שניסה למנוע שוד, ודבריו צוטטו בעיתון דבר[2].
ביולי 1947, החליף את הרב ברוך מרקוס ונעתר לבקשת הבריטים לבקר אצל עולי הגרדום, ביקר את חברי האצ"ל יעקב וייס, אבשלום חביב ומאיר נקר ערב עלייתם לגרדום, אמר עמם את "הוידוי המלא" וקריאת שמע ישראל והתפלל לעילוי נשמתם, אך נמנע מלהשאר עימם בעת התלייה[3].
ב-1962 בכ"ז באדר ב' תשכ"ב נפטר הרב נסים בנימין אוחנה בגיל 80 והובא למנוחות בבית העלמין בחיפה. רחוב הרב אוחנה בעיר נקרא על שמו[4].
כתביו וחיבוריו
- "תורת אמת" על מסכתות בבא קמא, בבא מציעא, בבא בתרא, והנספח לו הפירוש "מאיר עיני חכמים" על מסכת קידושין
- "תשובה כהלכה" תשובות ופסקים בהלכה
- תרגום מסכתות מן התלמוד הבבלי לעברית. הודפסו: קידושין, כתובות, בבא-מציעא.
- "ודע מה שתשיב לאפיקורס", ספר שכתב על מנת להשיב למסיון הנוצרי יחד עם המופתי של עזה.
- "ספר נא"ה (נסים אוחנה) משיב" – ספר שאלות ותשובות ופסקי דין.
- "תורת הזבח" – ספר על דיני שחיטה.
- "ספר תרי"ג מצוות" – מחברת אישית של הרב אוחנה, שהוצאה לאור לאחר פטירתו על ידי בני משפחתו.
- "ויכוח עם האפיקורסים" ספר לחיזוק האמונה והדיפת טענות המיסיון
בנוסף, הוא כתב מאמרים בהלכה בעיתונים "הפוסק" ו"יד לאחים", חיבר תפילות, ביניהן "תפילת קיבוץ הגלויות", "פתיחת שערי ארץ" ו"תפילה לביטול המצור על ירושלים", וגם חיבר והלחין פיוטים, כמו "שיר הגאולה" ו"שיר הניצחון".
קישורים חיצוניים
- אמציה פלד, רחוב הרב אוחנה, בתוך "מדריך רחובות חיפה", באתר האינטרנט של עיריית חיפה
- הכתרת הרב נ. ב. אוחנה שליט"א בחיפה, בית הכנסת, אייר תש"ז, עמוד 29
- רבי נסים בנימין אוחנה זצ"ל הרב הראשי לחיפה, בית יעקב, ניסן תשכ"ב
- הרב נסים אוחנא, ראש השנה יום הזיכרון, בית הכנסת, תשרי תש"ח
- צבי זוהר, היצירה ההלכתית והתורנית של רבני מצריים במאתיים השנים האחרונות, פעמים, 86-87, עמודים 209-210
- הרב נסים בנימין אוחנה רבה של עדת הספרדים בחיפה, דבר, 1 באפריל 1962
- הרב נסים אוחנה, הצופה, 26 בפברואר 1940
- הרב אוחנה עם השלושה, המשקיף, 30 ביולי 1947
- ד"ר י. השלום, רבי נסים בנימין אוחנה ז"ל, חרות, 22 במאי 1962
הערות שוליים
- ^ אביעזר רביצקי, ש"ס: היבטים תרבותיים ורעיוניים, עם עובד, 2006, עמוד 219.
מינויו של הרב אוחנה כחבר הרבנות הראשית בחיפה, הצופה, 13 בנובמבר 1946 - ^ חיפה - הקריב את חייו כדי לטהר את מחננו, דבר, 5 בספטמבר 1947
- ^ הלויה של שלושת הרוגי מלכות, דבר, 30 ביולי 1947
- ^ אמציה פלד, רחוב הרב ניסים אוחנה, בתוך "מדריך רחובות חיפה", באתר האינטרנט של עיריית חיפה
