נענע

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Disambig RTL.svg המונח "מנטה" מפנה לכאן. לערך העוסק בדג, ראו מנטה (דג).
קריאת טבלת מיוןנענע
Field of Mentha x piperita 02.jpg
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: דו-פסיגיים
סדרה: צינוראים (Lamiales)
משפחה: שפתניים
סוג: נענע
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Mentha
נענע בדוכן בשוק
תה עם נענע

נַעְנַע[1] הוא סוג במשפחת השפתניים, הכולל על פי הגדרות שונות בין 24 ל-13 זנים שונים, מתוכם ארבעה הגדלים בר בישראל. הנענע היא צמח רב-שנתי הפורח בחודשים יוני-אוקטובר. ישנם מינים עם עלים חלקים ואחרים שעליהם מכוסים שערות. הצמח מתרבה גם באמצעות רבייה וגטטיבית, על ידי שלוחות על-קרקעיות ותת-קרקעיות.

נהוג לחלוט עלי נענע טריים במים רותחים ולשתות את משקה החליטה, לשלב אותם בשייקים, או להשתמש בהם כתבלין או כקישוט למנות שונות.

מנתול

על העלים נמצאות בלוטות המכילות שמן ריחני, המכיל את החומר מנתול, המשמש ברפואה (בעיקר ברפואת השיניים), בארומתרפיה וכתבלין למזון - בעיקר בתעשיית התה והמשקאות, אם כי במטבח הבריטי משמשת המנתה גם לתיבול תבשילי בשר כבש וכקרם מילוי לשוקולד (כגון מוצרי אפטר אייט).

מולקולת המנתול פועלת על קצות תאים רגישים לטמפרטורה, ומגבירה את רגישותם לקור. זוהי מולקולה קטנה מסיסה בשומן (הידרופובית) כך שהיא יכולה לחדור דרך שכבת האפיתל של הלוע ולהגיע אל העצבים האחראים לתחושת החום והקור. אכילת מנתה או נענע בפה סגור לא תגרום תחושת "רעננות" אבל הקירור הקל שגורמת שאיפת אוויר לאחר שהמנתול יפעל על קצות העצבים יגרום תחושת קור חזקה.

נענע כצמח מרפא

ברפואה העממית מקובל שימוש בחליטה של עלי נענע לטיפול בבחילות, קלקול קיבה, גזים ולמערכת העיכול בכלל, התקררות, חום וכאבי ראש. חליטה ממנתה לאחר הארוחה מקילה על צרבת, במיוחד בתקופת ההיריון.[2]

במקורות

ה"מינתה" מוזכרת במשניות[3] ולפי חלק מהגרסאות מכונה שם "מיתנא". המפרשים[4] מייחסים את הנענע המוכרת אל המינתה-מיתנא. בתלמוד היא מופיעה כ"אמיתא"[5].

מנהג יהודי קדום לעטר בצרורות נענע את בית הכנסת בשבת, ליופי, ריח נעים והשלמת "מאה ברכות"[6].

מיני נענע בארץ ישראל

בישראל גדלים בר המינים הבאים, בבתי גידול לחים:

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ירושלמי שבת דף מח ב – ויקיטקסט, באתר he.wikisource.org
  2. ^ עד הלידה זה יעבור: שינויים ותופעות בהיריון באתר מאמי ליס, מועדון היולדות של בית החולים ליס
  3. ^ מסכת עוקצין, פרק א', משנה ב'.
  4. ^ רבי עובדיה מברטנורא, תפארת ישראל ועוד
  5. ^ מסכת שבת דף קכח עמוד א'. לפי פירוש רש"י
  6. ^ הובא ב"תפארת ישראל", מסכת עוקצין, פרק א', משנה ב'. שם מופיע גם דגש על צרירת הנענע בגומי.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0